חברת דירוג האשראי המובילה "סטנדרד אנד פור" (S&P) פרסמה אמש (שישי) הודעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA- והשארת תחזית הדירוג על "יציבה".
בהסבר של החברה נכתב כי המחאות הציבוריות נגד הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי הקואליציה נמשכו בישראל, זאת למרות הקפאת השינויים עד להשלמת המשא ומתן בין הממשלה לאופוזיציה. תרחיש הבסיס של התחזית מניח שתושג הסכמה מסוימת, שתאפשר מיתון של המתיחות הפוליטית המוגברת.
יחד עם זאת בחברה צופים שאי הוודאות הפוליטית הנוכחית, בשילוב עם ביצועים כלכליים חלשים יותר אצל שותפות הסחר המרכזיות של ישראל באירופה וארה"ב, יביאו להאטת הצמיחה בכלכלת ישראל ל-1.5% ב-2023 מ-6.5% ב-2022.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מאידך, ישראל עדיין נהנית ממספר מאפיינים חזקים כמו כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה. קרוב ל-90% מהחוב הממשלתי מוחזק על ידי מקומיים ונקוב במטבע המקומי.
מהודעת החברה: "התחזית היציבה מאזנת בין סיכונים פוליטיים אזוריים ומקומיים מוגברים מול כלכלה איתנה, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה".
הם הוסיפו שהם עלולים להוריד את הדירוג במידה וסיכונים פוליטיים אזוריים או מקומיים יסלימו בחדות, וישפיעו לרעה על המדדים הכלכליים, הפיסקאליים ומאזן התשלומים של ישראל. אולם, הם עשויים להעלות את הדירוג במידה ויפחתו משמעותית הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים האזוריים והמקומיים.
עוד נכתב בהודעה: "למרות שאנו צופים שהמתחים יתפוגגו, אי הוודאות הנוכחית עשויה להכביד על הצמיחה בטווח הקרוב. למרות הקושי לכמת את ההשפעה במדויק, תיתכן זליגה של ההשפעה לדחיית השקעות מקומיות וזרות כאחד, במידה וחברות מקומיות ומשקיעים בחו"ל יעכבו החלטות השקעה".
הם הוסיפו: "ישראל טרם פתרה מספר נקודות חולשה כלכליות מבניות, דבר המוביל לתוצאות חלשות יותר באופן ניכר בתחומים מחוץ לסקטור הטכנולוגי. ספציפית, למרות שתחום הטכנולוגיה מציג ביצועים חזקים, המגזרים המסורתיים יותר בישראל הצליחו פחות ומאופיינים בפריון נמוך יותר. כמו כן, חלקים ניכרים מהאוכלוסייה הינם בתת-ייצוג בכוח העבודה, כולל יהודים חרדים והמיעוט הערבי-ישראלי. בהתבסס על המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות, קבוצות אלו יהוו בעתיד שיעור הולך וגדל מאוכלוסיית ישראל.
בהתייחסות לסקטור הגז בישראל, כתבו: "בטווח הארוך, התרחבות נוספת של סקטור הגז הישראלי עשויה לתמוך בשיעורי הצמיחה, במיוחד לאור השיבוש באספקת הגז באירופה שגרם למדינות רבות לחפש ספקים חלופיים. אנו צופים כי ייצור הגז המקומי ימשיך להתרחב במהלך ארבע השנים הקרובות. לעת עתה, שוקי היצוא העיקריים של ישראל הם מצרים וירדן, אך תשתית נוספת עשויה לאפשר לישראל לייצא גז טבעי נוזלי (LNG) לאירופה בעתיד. בשנת 2022, ישראל חתמה על הסכם לקביעת הגבול הימי עם לבנון, ולדעתנו הדבר יתמוך בחיפושי גז בשתי המדינות על ידי הגבלת סיכונים ביטחוניים".
הייתה התייחסות נרחבת למצב הביטחוני בארץ: "ישראל חתמה על מספר הסכמים אזוריים נוספים במהלך השנתיים האחרונות שעשויים אף הם לסייע בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי ובהפחתת המתיחות הביטחונית האזורית. […] למרות תהליך הנורמליזציה המתמשך, לדעתנו, ישראל תמשיך להתמודד עם סיכונים מוגברים – ביטחוניים מקומיים וגיאופוליטיים אזוריים – המגבילים את הדירוג. הדבר בלט במאי 2021, כאשר חלה הסלמה מהותית בפעולות האיבה בין כוחות הביטחון הישראליים לחמאס. למרות שהסכסוך בסופו של דבר היה יחסית קצר מועד, זו הייתה ההסלמה המשמעותית ביותר מזה שנים שהתעצמה בשל התסיסה בין ערבים-ישראלים ליהודים. בשנת 2022 התרחשו מספר תקיפות באמצעות סכינים או נשק חם, וישראל ביצעה גם פעולות צבאיות בעזה נגד הג'יהאד האיסלאמי".
הם המשיכו: "אנו מעריכים שהימצאותן של מפלגות יותר ימניות בממשלה עלולה לסבך את הדינמיקה סביב הגדה המערבית. בתרחיש הבסיס, אנו לא צופים שהמתחים הגיאופוליטיים יסלימו בצורה בלתי נשלטת, כך שישראל תידרש למלחמה מלאה בעזה או בגדה המערבית, או נגד איראן או סוריה. עם זאת, נותרו סיכונים – אם פעולות האיבה יסלימו למלחמה מלאה, מספר משתני דירוג עלולים להיפגע בו זמנית, כולל צמיחה כלכלית, מאזן התשלומים וביצועים פיסקאליים".
בהתייחסות לנקודות החוזק העיקריים של ישראל נכתב: "גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל היא נקודת חוזק נוספת בדירוג. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון כלים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוק ההון המקומי העמוק. בכל תקופת המגיפה הבנק המרכזי ריכך את ההשפעה על המשק הישראלי על ידי הפעלת כלים כגון הפחתת ריבית, הקלות כמותיות והארכת הלוואות בריבית נמוכה לבנקים. בנק ישראל גם צבר יתרות מטבע חוץ ניכרות בהיקף של 200 מיליארד דולר עד סוף מרץ 2023 (38% מהתוצר). הרמה הנוכחית של רזרבות המט"ח מכסה את החוב החיצוני הכולל של ישראל (הממשלתי והפרטי) בכמעט פי 1.5".
הם התייחסו כמובן גם לאינפלציה בישראל: "אמנם האינפלציה בישראל עלתה בשנה שעברה, אך היא נותרה משמעותית מתחת לזו הנצפתה בשווקים מתפתחים ומפותחים אחרים, כולל ארה"ב ובריטניה. אנו צופים אינפלציה ממוצעת של 3.8% בשנת 2023, האטה משיעור של 4.4% בשנת 2022. האינפלציה המקומית הואטה לאור התלות הגוברת של ישראל בגז מתוצרת מקומית, מה שמקזז באופן חלקי את השפעת העלייה במחירי האנרגיה העולמיים. עם זאת, בנק ישראל הגיב לעליית האינפלציה על ידי התחלת מחזור הידוק מוניטרי והעלאת ריבית הבסיס בשיעור של 440 נקודות בסיס באופן מצטבר מאז אפריל 2022. ריבית הבסיס עומדת כעת על 4.5%. לתפיסתנו, ישראל מתקרבת לסוף מחזור ההידוק המוניטרי הנוכחי. אנו צופים שהאינפלציה תמשיך לרדת במהלך 2023-2025".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיבו הערב להשארת תחזית דירוג האשראי היציבה: "הותרת הדירוג החיובי של ישראל, בתקופה כלכלית עולמית מאתגרת, היא הבעת אמון במדיניות הכלכלית הנכונה שאנו מובילים. בקרוב נעביר את תקציב המדינה בכנסת כדי להבטיח את המשך המאמצים שלנו לחיזוק הכלכלה ולמאבק ביוקר המחייה לטובת כל אזרחי ישראל".
