מטען ספינה, הכולל פריטי שיש עצומים מלפני 1800 שנה (התקופה הרומית) התגלה במי חוף ינאי, כ-200 מ' מהחוף. המדובר במטען ראשון מסוגו המוכר במזרח הים התיכון, הכולל כותרות עמודים קורינתיות מעוטרות בדגם צמחי, כותרות במצב גולמי – שסותתו חלקית, וקורות עמודים ענקיות משיש, באורכים של עד 6 מ'.
נראה שהפריטים יקרי הערך יועדו לבניית מבנה ציבורי מפואר – מקדש, או אולי תיאטרון. לפני שבועות אחדים, יצר גדעון הריס, שחיין ימי, קשר עם רשות העתיקות, ודיווח על עמודים עתיקים שראה בעת ששחה בחוף בית ינאי.
פנייה זו, שימחה מאוד את קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. "אנחנו יודעים על קיומו של המטען הזה שנים רבות", הוא אומר, "אולם מאחר שהוא היה מכוסה בחול, מיקומו המדוייק לא היה ידוע, ולא ניתן היה לחקור אותו. הסערות האחרונות חשפו, כנראה, את המכלול, ובעקבות הדיווח החשוב של גדעון תעדנו אותו, וערכנו בו בדיקות ארכיאולוגיות ראשוניות, לקראת מחקר רחב יותר", הוא אומר.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מתנוחת המטען בקרקעית הים, ניתן להסיק שמדובר בספינה שנטרפה במקום – ככל הנראה, לאחר שצוות הספינה נתקל בסערה במים הרדודים, והטיל עוגן בנסיון נואש למנוע סחף שלה. "סערות כאלה מתפתחות במהירות בחופי הארץ", אומר שרביט, "ובשל מגבלות התמרון של הספינות, הדבר מביא, לא אחת, לסחיפתן ולהיטרפותן במים הרדודים".
"מגודלם של הפריטים ניתן ללמוד על רוחב הספינה ועל גודלה; מדובר בספינת סוחר גדולה, שיכולה הייתה לשאת לפחות 200 טון", מוסיף קובי. "פריטים כאלה, מאפיינים בנייה ציבורית גדולה ומפוארת. רק לשם הדוגמה, אפילו בקיסריה הרומית, הפריטים היו מאבן מקומית שצופתה בסטוקו (טיח לבן) כדי לדמות למבנים מראה של שיש. כאן, מדובר בפריטי שיש של ממש".
מאחר שנראה שמקורו של המטען באזור הים האגאי – בטורקיה או ביוון, והמטען התגלה מדרום לנמל קיסריה, נראה שהוא תוכנן להגיע לאחת מערי הנמל הדרומיות – לאשקלון או עזה, או אולי אפילו לאלכסנדריה שבמצרים.
לדברי שרביט, הדיווח של גדעון פתר ויכוח מחקרי רב שנים: "הארכיאולוגים מהיבשה והימיים מתווכחים ביניהם, בשאלה אם הפריטים בתקופה הרומית עוצבו כבר בארצות המוצא, או שמא נסעו כחומר גלם מעוצב חלקית ועיצובם הסופי בוצע באתר הבניה בארץ היעד. מטען זה, פותר את התעלומה: נראה, שמרבית הפריטים יצאו מהמחצבה כחומרי גלם, ועברו עיצוב סופי בידי אמנים מקומיים או אומנים שהובאו לבצע זאת מארצות אחרות בדומה לאומני פסיפסים שנדדו מאתר לאתר על פי הזמנה.
לגדעון הריס הוענקה תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה. לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הדיווח החשוב של גדעון, המחיש עד כמה מהותית ערנותם של אזרחים לנושא העתיקות, ועוד יותר – עד כמה חשוב שתגליות שכאלה ידווחו לרשות העתיקות. לשיתוף הפעולה מצד האזרחים יש ערך חשוב ביותר עבור המחקר. אנו קוראים לציבור שנתקל בעתיקות במרחב הימי לקחת מיקום ולקרוא לנו מיד לשטח. זהו מידע בעל ערך שלא יסולא בפז לבניית הסיפור של א"י."
