הוועדה המשותפת לוועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת החלה היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג-2023, שיזם ח"כ יצחק קרויזר.
הצ"ח נועדה לתקן את עבירת הסחיטה באיומים ולהוסיף כי איום או הטלת אימה עשויים להתבצע גם בדרך של יצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים או של האדם בשמו פועל המאיים או באמצעות מסרים שהועברו לאדם אליו מכוון האיום או לאחר המצוי בנסיבות דומות ובאותו מצב של הקורבן.
כמו כן, מוצע לקבוע חזקה לפיה אדם שמקבל טובת הנאה באופן קבוע מבעל עסק אולם אינו מספק תמורה הולמת ומבלי שסיפק הסבר שיניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם. עוד מוצע לקבוע עונש מינימום של שלוש שנים על ביצוע העבירה ולהגדיל את עונשי המקסימום הקבועים בחוק.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "סוגיית הפרוטקשן היא אחד ממחוללי הפשיעה שאנחנו מתמודדים איתם בישראל והתרחישים בהם המקרים הללו מתבצעים מעוררים קשיים בהוכחה, בטיפול ובענישה. בכל הנוגע לטיפול בפשיעה- על החלק הביצועי מופקדת המשטרה, המשרד לבט"ל וגופי האכיפה האחרים ובהם רשות המיסים. בכנסת בוודאי בקדנציה הזו ובהמשך לכנסות קודמות אנחנו מגויסים במלוא מובן המילה. קיימנו דיון ראשון מזה עשור לפיקוח על עבודת הרשות לאיסור הלבנת הון, העברנו את התיקון של ח"כ קרוייזר, שהוא המשך לעבודת הכנסת הקודמת בנושא חיפוש נשקים, מה שמכונה "חוק החיפוש" שעסק בעיקר בנשקים ומצלמות ועכשיו אנחנו מקדמים את נושא דמי החסות כדי שיהיו למדינת ישראל הכלים להתמודד עם הפשיעה. כולנו רואים את המספרים, ובהרבה מקרים ללא קשר לקואליציה או אופוזיציה, אני מקווה שהשת"פ יימשך כי בנפשנו הדבר. עוד עדכן את חברי הוועדה כי בכוונתו "לקיים סיור לוועדה המשותפת בדרום בעזה"ש בחודש יוני, כדי שנכיר את התופעות האלו מכלי ראשון" ואמר כי ההבנה של חיי המעשה תועיל מאוד.
ח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית), יוזם החוק: "חוק חשוב מאין כמותו, שבא לטפל במכת מדינה. מדובר על כ-70% מבעלי העסקים, חקלאים וקבלנים, שנפגעו מהנגע הזה ואנחנו רוצים לתקן את ההסתכלות ולהגדיר את האיום שכיום לא ניתן להרשיע בגינו. הפרוטקשן בא הרבה פעמים כרמיזה ואנחנו רוצים לעסוק במאיים ולא במאוים. החוק הקיים לא נותן מענה למאיים שהוא מהות הבעיה. שמתי לי לדגל לעסוק בנושאים אלו כמו הנשק הלא חוקי, דבר שנועד להציל חיים גם בחברה הערבית. לא אזוז מהוועדה עד שלא יימצא פתרון לחוק הזה. חובה על כולנו לעשות הכל להכניסו לספר החוקים בגרסה הכי מחמירה כדי לטפל במכת המדינה הזו".
עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים: "סחיטת דמי חסות היא נושא הנמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. אנחנו למודי דיונים ולצערנו לא מצאנו פתרון קסם שיגדיר במדויק את העברה שאנחנו רוצים לטפל בה. ועדת השרים תמכה בהצ"ח והקידום מותנה בהסכמת המשרדים הרלבנטיים. בנוסף להסכמת המשרדים הוועדה החליטה שמשרד המשפטים יציע נוסח חליפי ומאוזן יותר להצ"ח. הבאנו הצעה מוסכמת מסוימת, אך יש בה גם הרבה קשיים. בשנתיים האחרונות רואים מגמות מודרניות של דפוס הפרוטקשן- בעבר היו מציעים העבריינים דמי שמירה ומי שלא הסכים היה נתון לאלימות. נולדו שיטות חדשות, יותר מתוחכמות- העבריינים מחלקים טריטוריות שונות ביניהם, קל לומר שאלו ארגוני פשיעה, אך יכולים להיות גם עבריין מקומי או כנופיה שמשתלטים על שטח וברור לכולם למי צריך לשלם באותו אזור. כשנפתח עסק, מספרים לבעלים למי עליו לפנות ומבעוד מועד לשלם לאותם גורמים. לא נדרש יותר איום, או לכופף ידיים אפילו בצורה משתמעת, לכן ניסינו לחשוב על פתרונות במישורים שונים- המשרד לביטחון לאומי מקדם חקיקה שתחליף את חוק שירותי השמירה הקיים, שכיום הוא רזה ונטול אכיפה אפקטיבית, כך שיחייב רישיונות ובדיקות משטרה מקיפות לכל המעורבים באותן חברות כולל עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, כל זאת במקביל למציאת נוסחה שתגדיר את העבירה ותעביר את הדגש מסחיטה באיומים לתשלום תחת איום.
בנוסח הלא אידאלי- ניסינו ליצור עבירה שהפגיעה בערך המוגן היא שאותו אדם שנותן את שירותי השמירה יודע שאותו משלם נותן לו את התשלום מחמת אימה ופחד למה שיאונה לו אם לא ישלם. העבירה הזו מעלה קשיים מסוגים שונים. עלו הצעות לחזקות וחשבנו שזה לא נכון כי חזקות גורמות להתנהגות לגיטימית להיצבע בצבע פלילי. בהתנהגות בין ספקים לנותני שירות יש עיכובים בתשלום ואנחנו לא רוצים להפוך זאת לפלילי.
דן גפן, מפורום קהלת: "התופעה מאוד מורכבת קשה לתפוס ולהגדיר אותה ולכן הרבה פעמים היא נופלת בין הכיסאות. הסעיף של איום או הטלת אימה קיים ונעשה בו שימוש, אך טוב שיהיה כתוב בחוק. סעיף נוסף מטיל את נטל ההוכחה על הנאשם, בהסעת שב"חים קל להגדיר ולהצביע ועליך להוכיח שעשית זאת בחוסר ידיעה. בחוק שלנו עלולים להשתמש שלא למטרה הזו ולכן ניתן או להגדיר מאוד ספציפית או לוותר עליו. בנוסף, כשאתם קובעים עונש מינימום של 3 שני אתם כופים את ידי השופט לקבל הכרעה. אין שיקול דעת לתת שנה או שנתיים ואז אם לדעתו חודשיים מספיקים, ייתן עונש על תנאי, או שירשיע באישום אחר, או שיזכה. הוא יהיה יותר קשוב לנאשם. כלומר, אם רציתם להחמיר את העבירה תשיגו תופעה הפוכה. אנחנו רוצים חוק ייעודי שיילחם בפרוטקשן, תיקון חוק הסחיטה. חקיקה נפרדת חשובה גם בהיבט של תמריץ לגופי האכיפה. רשות הגבייה והאכיפה הם כלי חשוב מאוד באכיפת עבירות מהסוג הזה".
עו"ד עודד קם ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון: "בפרקליטות בכלל המחוזות יש צוותים כלכליים, העומס כבד אבל הנ"ה (נושאי ההתעניינות שלנו), אבל זה לא המאפיין העיקרי. יש מאות מקרים שהמשטרה מגיעה אליהם ומנסה לדובב אותם וכשהתיקים מגיעים הרבה פעמים אנחנו מול שוקת שבורה. אני מטפל למשל בתיקים של טובא זנגריה, זה לא הכפר היחיד אבל אני בהחלט מהמתוסכלים ביותר כי על שולחני מצטברות העדויות והדבר הקשה ביותר הוא הנזקים הספורדיים כמו שבירת חלונות, שריפת רכב, שאין ביניהם שום חוקיות או קשר בין המוצתים, החוקיות שאנחנו כן רואים הוא שמי שלא נשרף- משלם לחברת שמירה מסוימת. הבעיה העיקרית היא לקשור בין המתלונן לבין מקבל הכסף. בעלי עסקים לא מחכים לאיום אלא מתקשרים מיוזמתם ואנחנו רוצים סעיף שיאפשר מראש ליצור הפללה לחברה שמקבלת כסף תוך שהיא מנצלת את הטלת האימה שיש באזור. אם צריכים להוכיח שחברת שמירה גובה דמי חבות ובאזור שלה נשרפים דברים והיא מנצלת את זה, אני לא צריך בהכרח מי שיעיד כדי להאשים אותם. אני צריך להוכיח שיש אזור בו נשרפים הרבה כלים כמו באגרים למשל, ולהוכיח שיש חברת שמירה שלא באמת שולחת שומרים לשטח. הגשנו כתבי אישום ללא מתלוננים. פיתרון נוסף הוא הגדרת שירותי השמירה, ברגע שתהיה עבירת מקור אני יכול על אותו עבריין שגובה כספים על שמירה ללא רישיון לקחת לו את כל הרכוש שגבה".
היו"ר ח"כ רוטמן: "העובדה שיש היעדר מתלוננים, היא סימפטום של משהו בעייתי הרבה יותר שלא לשון החוק הנוכחי תפתור. חשוב שמתלוננים ידעו שאם יתלוננו הם יקבלו מענה, שרכושם מוגן, שהמשטרה תציב מארב עד שייתפסו את הפוגעים. חלק מהתלונות הן שמי שהגיש תלונה וקיבל בעקבות כך איומים, פנה למשטרה שהשיבה שהיא לא היחידה לאבטחת אישים. לדבר הזה חייבים לתת מענה. בתיאור של עבירה שיאפשר לך לתת מענה מלא ייכנסו הרבה "פולס פוזיטיב" ותפליל למעשה את כל חברות השמירה".
ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית): "יש היום תלושי משכורת "נקיים", אזור התעשייה בבאר שבע משלם כולו פרוטקשן בתלושי משכורת. אם לא תדע לאבטח את בעל העסק הוא יעדיף לשלם כדי שהמפעל שלו ימשיך לעבוד. אנחנו כמחוקק מחויבים לדאוג לפתרון, בעוד שנה שנתיים מקסיקו יהיה גנון לידינו. פרויקט קו 400 של חברת החשמל, פרויקט של ה-OECD, נעצר בכביש 25 בכניסה לבאר שבע בגלל פרוטקשן, חיל האוויר משלם פרוטקשן. הפרוטקשן הוא מכת מדינה ואנחנו חייבים לשים סוף לתופעה הבזויה הזאת. למשטרה יש יחידות מצוינות שיודעות להביא תוצאות, וצריך לשנות את הפרדיגמה במשטרת ישראל".
הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי: "הנזק הכלכלי מתופעת הפשיעה החקלאית, המבוסס על דיווחי החקלאים, מוערך בסכום של מיליארד 1.5 מיליארד ש"ח לשנה. הפרוטקשן הוא סטארט-אפ מדהים של ארגוני הפשיעה מכיוון שהוא תמיד עובד. הנושא הזה מורכב והוא מקיף המון גופים שצריכים לפעול יחד, הצעת חוק פרטית לא מספיקה כדי למגר את התופעה, כלל הגופים משרדי הממשלה והרשויות חייבים לשים את כל הכלים ואת הטיפול בראש סדר העדיפויות".
היו"ר ח"כ רוטמן: "כבר היום יש מספר כלים שגורמי אכיפת החוק משתמשים בהם לצורך מיגור התופעה. צריך להפעיל שולחן עגול של כלל הגורמים כדי לייעל את תהליך האכיפה במשרד הבט"ל. אנחנו מודעים לבעיה שגם כאשר הגורמים העבריינים נתפסים חסר את הסעיף הפלילי כדי להרשיע את העבריינים בצורה הנכונה – וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כאן".
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית): "חייתי את החוויה הזו עוד ב-2008 כשהיית יו"ר טובא זנגריה ועוד לפני כן כמפקד מורן במצפה רמון וכחבר מועצה בב"ש. הפרוטקשן הוא עסק שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בכל שנה, שמגיע למקומות הלא נכונים. המטרה שלנו היא לייצר חוק אחד או חוקים ייעודיים שיאפשרו למתלוננים את האומץ להגיש תלונה או יאפשרו לגורמי אכיפת החוק לתקוף נכון את נותני שירות הפרוטקשן שלמעשה לא נותנים שירות. אני כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי מצפה להמציא את הכלים האלה כדי למגר את התופעה, שבסוף תפגע בכל אחד מאיתנו".
סנ"צ גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל: "אנחנו נמצאים בנקודה נרחבת של התופעה. נכון שצריך להרחיב את האכיפה, אבל זה לא מספיק. יש כאן עסק כלכלי רווחי שהדרך לטפל בו היא לא רק באמצעות שינוי החוק אלא גם באמצעות ההפיכה של העסק הזה ללא רווחי. קיים קושי להוכיח את העבירה, עובר קו דק בין התנהגות לגיטימית לבין התנהגות לא לגיטימית. לדוגמה- עבירת קבלת דבר במרמה נוגעת לשאלה מה חשב המוכר כשעשה את העסקה. אל הקושי להוכיח את הדברים מצטרף הפחד של נפגעי העברה להגיש תלונה רשמית למשטרה. לארגוני הפשיעה יש כוח אדם רב וכלים טכנולוגיים שאין אפילו למשטרה. העבירה כיום מתמקדת במתלונן. יש להתמקד במי שמקבל את הכסף ולא בקורבן הספציפי, יש לראות איך מקלים בהוכחה ומבחינים בן ההתנהגות הנורמטיבית ומתי לא, צריך לתת מוטיב משמעותי לתקיפה כלכלית כי ברגע שהתיק ייגמר בהרשעה עם מאסר של שנתיים שלוש ואדם יישאר עם הכסף לא עשינו דבר. תיקון הסעיף הוא אבן אחת בדרך לבניית הגשר של פתרון הבעיה".
יועמ"שית הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד מאיה לדרמן: "אנחנו מקבלים דיווחים על התנהגות פיננסית בלתי רגילה ובין היתר יש סחיטת דמי חסות. בשנים האחרונות 7%-6% בממוצע מהכתבות (ידיעות מודיעיניות) שהוצאנו למשטרה לצורך החקירה התייחסו לגביית דמי חסות, במאות מיליוני שקלים. יש חשיבות לערך המוגן אך בסופו של דבר מה שיעקור את העבירה הוא לקחת להם את הכסף. אפשר להעמיד לדין על הלבנת הון גם בלי להרשיע בעבירת המקור. מדובר על 10 שנות מאסר.
עו"ד קם: "בשנים האחרונות אנחנו מחפשים את חברות השמירה על קיזוז חשבוניות פיקטיביות. חברת שמירה עבריינית יש לה המון הכנסות אבל אין לה הוצאות על שומרים וכדי למשוך את הכסף לכיסו העבריין מביא חשבוניות פיקטיביות, הוא כאילו משלם לאותם קבלני משנה, הכספים שהוא משלם החוצה הולכים לצ'יינג'ים (נש"פים), נפרעים במזומן ונעלמים לנו. על ההתנהלות הזו של עבירת מס אנחנו כן מגישים כתבי אישום ולוקחים את הרכוש".
ח"כ מטי הרכבי צרפתי (יש עתיד): "העובדה ש-70% מהעסקים חוו פרוטקשן אומרת שהמדינה נרדמה בשמירה והמפלצת קמה על יוצרה. המדינה חייבת לטפל בדמי החסות ואני כאן להרים את הדגל של הפשיעה החקלאית שהיא דבר שאנחנו לא יכולים להרשות שיימשך כי החקלאות שומרת על גבולות המדינה. החקלאים מתקשים לעשות ביטוחים וחייב להיות טיפול עומק בסוגיה".
ליאור הבר שיתף את חברי הוועדה בסיפורו האישי: "אני עובר בקבוקי תבערה בלילה, גניבות, תפיסה של עדרים בלתי פוסקת במשך שנים. ביום כיפור לפני שנתיים וחצי ביצעתי סיור בוקר והבחנתי שחתכו לי כ-8 ק"מ גדר. למחרת קיבלת טלפון ממי שהזדהה כשומר השטח ואמר שאם לא אוותר על 1700 דונם שטחים שאני חוכר מהמדינה, ירצחו אותי ויגרמו נזקים. יש לי נזקים מוכחים ע"י שמאי של 4 מיליון ₪. אני ואחרים הם חומה ומגדל של 2023. המדינה לא נותנת שום אפשרות להתמודד מול הפושעים, הם חוגגים ואנחנו משלמים. למשטרה אין כלים משפטיים למרות שיש ראיות מוכחות בשטח. זה שזרק בקבוק תבערה מצולם עם מספר הרכב שלו, אך לגורמי האכיפה אין כלים להתמודד עם הפרוטקשן. אני כאזרח הסופג מיליונים חייב בעקבות כך כסף למדינה בחובות של 4 מיליון ₪. יד אחת לא פועלת למיגור הפשיעה והיד השניה דורשת את הכסף. חשוב שאתם מנסים לחוקק אבל אתם צריכים להגיע אליי להבין מה קורה בשטח, זה סדום ועמורה. ידיי כבולות ואין לי שום אפשרות לשמור על הרכוש שלי. אני נלחם לשמור על אדמות המדינה ללא כלים. הכדור צריך לעבור לצד של הפושעים. היום אני מתגונן. אם תעשו קנסות מנהליים ותתנו אמצעים להתמודד אותו פושע יצטרך להתמודד עם הקנס במקום שאני אתמודד איתו. הגורם שמגיע לעזור לי שמירה כמו שהשומר החדש צריך לתמולך בו בתקציבים כי אם לא תסייעו הכל יקרוס. רוב התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור".
היו"ר ח"כ רוטמן: "אי אפשר לבוא לוועדה ולומר שאירוע פרוטקשן בראש סדר העדיפות שלנו ולסגור תיקים על חוסר עניין לציבור. נקדיש לילות כימים כדי לפצח את האירוע הזה. לא ייתכן שכשיש מתלונן ויש נ"ה, סוגרים מחוסר ענין לציבור. הרי הבעיה היא שאין מתלוננים. אבקש נתונים על כמות התיקים שנפתחו ונסגרו".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "העבירה המוצעת כאן אין לה שום תקדים בעולם. כל המדינות בעולם מתמודדות עם נטילת דמי חסות ואין חיה כזו. זה כ"כ קיצוני שלא בכדי אין עבירה כזו. חלק מהמדינות דורשות שהאיום יהיה במעשה לא חוקי. אני לא איש חקירות ויודע שהמשטרה עושה דברים מדהימים במיוחד בשנים האחרונות. בסופו של דבר עבירת הסחיטה כיום בספר העונשין מנוסחת בצורה מרחיבה מאוד. גם הפסיקה- האיום יכול להיות מרומז, עקיף או מוסווה בדברים שאין להם קשר ישיר. אומרים שעלינו להסתכל על הנסיבות ולחדור את הקליפה. יצירת חזקה היא הדבר הכי נוראי- עם פוטנציאל להפללת יתר. בסיטואציות של התקשרויות אנשים מרגישים מאוימים בצורה סובייקטיבית".
