"איש לא שאל את הלוחמים ששחררו את ירושלים מהי עמדתם הפוליטית"

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נשא דברים היום (חמישי) בטקס האזכרה לזכר חללי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, בהר הרצל בירושלים.

בפתח בריו אמר נשיא המדינה: ״שני צווי קריאה הגיעו לבית משפחת גץ ערב מלחמת ששת הימים. האחד לרב והקצין מאיר יהודה גץ, והשני לבנו, אבנר גץ. את הזמן הקצר שנותר להם עד מועד יציאתם, ניצלו האב ובנו – שהיה מאורס באותה עת – ללימוד "הלכות מלכים ומלחמות" של הרמב"ם. כשהגיעו לחובה, למצווה – לצאת למלחמה לעזרת ישראל מיד צר – "ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" – סיימו את לימודם ויצאו לנקודות הכינוס. אבנר גץ נמנה עם כוחות הצנחנים שיועדו בתחילה לצנוח באזור אל-עריש. כשנודע לו שמעבירים אותם ללחימה בגזרת ירושלים, הוא שלח גלויה להוריו, ובה כתב או יותר נכון רמז – כי הוא הולך להילחם במקום שמאד ישמחו כשהוא יגיע אליו. כשהגלויה הגיעה, אבנר כבר לא היה בין החיים. בהיותו חבלן – הוא נע עם ראשוני הכוחות ואיפשר את ההתקדמות, עד שנפגע מכדור של צלף ונהרג ב"חצר המטרה" סמוך לעיר העתיקה. לאחרונה נפגשתי עם שתיים מאחיותיו של אבנר, נורית ולילי – שגם עתידה להדליק בעוד שעות ספורות את אבוקת הזיכרון בטקס הממלכתי לרגל יום ירושלים בגבעת התחמושת. הן סיפרו לי דברים מופלאים אודותיו ואודות המשפחה העוצמתית הזאת. אחד הנוגעים והמכוננים היה שכאשר בישרו לרב גץ על נפילת בנו האהוב אמר הרב כך: "אוי לי, ואשרי. אוי לי שכך קרה לי, שבני נהרג על שחרור ירושלים. ואשרי שזכיתי – שבני היה ממשחררי ירושלים"."

עוד אמר הנשיא: "הרב גץ חש שהוא לא רק אבא של אבנר זכרו לברכה, אלא אביהם של כל מאחדי ירושלים. הוא עזב את ביתו במושב כרם בן זמרה ועלה יחד עם משפחתו, לירושלים, להיות סמוכים לקברו של אבנר כאן – בהר הרצל, ויותר מכך לבנות את ירושלים ולהיבנות בה. משפחת גץ הייתה מהמשפחות הראשונות שעברו להתגורר ברובע היהודי והרב גץ היה לרב הכותל. בני המשפחה מספרים שכשהיו באים לרב תלמידיו, והיו אומרים לו שהם רוצים להשתטח בקברות צדיקים, הרב גץ היה אומר להם: "אם אתם רוצים להשתטח על קברות צדיקים, לכו להר הרצל. שם נמצאים הצדיקים האמתיים".משפחות יקרות, קהל נכבד, הניצחון במלחמת ששת הימים והעמידה הארוכה והאיתנה של ישראל אחריו, במלחמת התשה תובענית וממושכת, היו בזכות גבורתם של הלוחמים. בזכות מסירות הנפש. בזכות הרעות והאחווה. בזכות המחויבות והשליחות – להגן על מדינת ישראל, ועל תקומתנו הריבונית. כמו לפני חמישים ושש שנה גם היום, וראינו זאת גם בשבועיים האחרונים – כוחות הביטחון, צה"ל, שב"כ, המוסד המשטרה, השב"ס, מג"ב, ימ"מ, וצוותי ההצלה והחירום, עושים הכול כדי להגן על מדינת ישראל ואזרחיה, וכך – הם, כולם – ממשיכים את המורשת. זוהי משימת הדורות – להגן על נצח ישראל, לשאוף ולחתור לשלום, ולנצח את מבקשי רעתנו, תמיד, באשר הם. יקיריי, בנאומי ביום הזיכרון האחרון, למרגלות הכותל המערבי, סיפרתי על חלקה 9, חלקת אלוהים קטנה, כאן, בהר הרצל. חלקה שבה טמונים זה לצד זה לוחמים ולוחמות מכל הגוונים, העדות, ארצות המוצא, המקצועות, האמונות, ואורחות החיים. חוט של זהב, חוט של אחדות ישראלית, חוט של חסד ושל אמת, משוך מחללי חלקה 9 של תש"ח, לחללי תשכ"ז, ולחללי כלל מערכות ישראל. הגיבורים שנפלו לאורך השנים על מזבח תקומת מדינת ישראל, מכל האמונות, הדעות, תפיסות העולם ואורחות החיים, ותיקים ועולים, מכל רחבי הארץ, מסרו את נפשם מתוך דבקות בהכרח הקיומי העמוק – לבנות יחד, בשותפות, עוד ועוד קומות בביתנו הלאומי."

לסיום, אמר: "איש לא שאל את הלוחמים שעה שהסתערו בתל פאחר, באבו עגילה, בסיני, ברמת הגולן, בבקעת הירדן, ובאותם רגעים מלאי הוד של שחרור ירושלים – מה עמדתם הפוליטית. הם לחמו יחד, שכם אל שכם, כתף אל כתף, וכך גם נפלו – יחד. היום, בחגה של ירושלים, אנחנו זוכרים היטב – לא רק אנחנו איחדנו את ירושלים, אלא ירושלים גם איחדה אותנו. עיר הדורות, בירת הנצח של עמנו – "חוברה לה יחדיו", ובה בעת – כפי שפירשו בתלמוד הירושלמי – הייתה ל"עיר שעושה כל ישראל לחברים". גם בימים האלה, במיוחד בימים האלה – צוואתם – צוואת האחדות והשותפות הישראלית – חייבת לעמוד לנגד עינינו. האחריות לשמירה על ברית החיים – מוטלת על כולנו. כפרטים, כחברה, וגם כהנהגה. משפחות אהובות ויקרות, הצדיקים עליהם דיבר הרב גץ זצ״ל, אותו הזכרתי בפתח דברי, היו טובי בנינו ובנותינו. גם לניצחון הכביר ביותר – יש לאהבתנו מחיר. את המחיר, שאין כבד ממנו, שילמתן אתן. היום ובכל יום אנחנו מבקשים לאמץ אתכם אל ליבנו להרכין ראש, בהכנעה, בהערצה. לתת מקום של כבוד לכאב ולגעגוע, ולהישבע שבועת נצח – שאת יקיריכם ואת קורבנכם לא נשכח לעולם. אני נושא מכאן תפילה לשלומם ולרפואתם של הפצועים בגוף ובנפש בכל מערכות ישראל, ולחזרתם הביתה של השבויים והנעדרים. יהי זכרם של הנופלים במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ברוך ונצור בלבנו מדור לדור, ולנצח נצחים.״