רה"מ נתניהו ורעייתו נפגשו עם אלמנות, יתומי צה"ל ואח שכול מארגון "אלמנות ויתומי צה"ל"

לבנו עם המשפחות השכולות שלא ידעו עוד צער. לכבוד רה"מ ורעייתו היקרים, העם אתכם.

הלב מלא דמעות יחד עם משפחות שכולות.
עוד לא אבדה תקוותנו?

העם היהודי חי על התקווה מאז ומתמיד, אבל דווקא בימים אלה קשה לומר את המילה הזאת מבלי להתכווץ מעט מהרגשת הפער הפנימי בין התקווה המפורסמת שלנו, לפילוג שמתגלה בחברה הישראלית. מדהים לראות איך למרות יכולתם של כלי התקשורת לחבר בין אנשים בקלות, אנחנו מצליחים דווקא להחריב בעזרתם את כל מה שנותר מהקשר הטוב בינינו.

למרות שעם ישראל ניזון מהתקווה שליוותה אותו לאורך היסטוריה רצופת תלאות, אנחנו חשים היטב שמשהו לא עובד פה באופן סיסטמטי, משהו לא מסתדר כבר 75 שנים בארצנו. קיבלנו פיסת אדמה שנועדה לאפשר לכל היהודים לחיות יחד, ולהקים כאן מדינה וחברה שייטיבו עם כולנו, ועדיין למרות שזכינו למוחות חריפים, צבא חזק וכלכלה יציבה, כמעט לא ניתן להביט לעתיד ולראות שם תמונה אופטימית. עדיין באוויר הישראלי תלויה השאלה: מה יהיה? איך נסתדר כעם? מה יעלה בגורל היהודים בישראל ובעולם?

הבעיה האמיתית היא ששכחנו. שכחנו שהעבודה האמיתית שלנו אינה בסלילת כבישים והקמת סטארט-אפים, אלא בחיבור הלבבות מעל כל המרחקים שבינינו.

התקווה תמיד משתלשלת ממעלה למטה, מהכוח העליון ללב האדם. מהכוח שמסוגל לחבר בינינו ולהוביל אותנו למימוש מטרתו המוחלטת. ומהו הרצון של הכוח הזה? שהכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך" יתקבל בקרב העמים כולם, ונגלה שכולנו משתייכים לאנושות אחת תחת כוח עליון אחד.

העם שלנו נולד מתוך חיבור והוא מתקיים רק מתוך חיבור, לכן גם התקווה שלנו תלויה בכך שנפנים את הצורך המיידי להגביר את הקרבה בינינו, ואת תפקידנו לחבר את כל האנושות למשפחה אחת גדולה.

למעשה יהודי זה לא לאום, זו נטייה לחיבור בין כל בני אדם להיות יחד, ועד כמה שהדבר נשמע פרדוקסלי, לפי חכמת הקבלה דווקא עם ישראל נועד להיות הדוגמה לאיחוד בפני כל העמים. רק כשיבוא הזמן שבו נצליח להתאחד בינינו, נוכל לממש את ייעודנו ולמסור את הרגשת הכוח העליון לאומות העולם. אין מנוס, העתיד הטוב שכולנו מצפים לו יתממש רק במידת תיקון הקשרים בינינו.

לכן דווקא תקוותנו הנצחית מעמידה בפנינו את החובה לחנך תחילה את עצמנו, ולאחר מכן את כל העמים, ולהדגים להם איך לחיות בצוותא, בחברותא, מתוך הרגשת איחוד בינינו. האתגר האמיתי שניצב בפנינו היום הוא פשוט להרגיש אחים.

גולדה מאיר אמרה, "פסימיות היא מותרות שיהודי אינו יכול להרשות לעצמו", בשום מצב אסור לנו להרים ידיים, תמיד להישאר מלאי כוחות וחדורי אמונה שנצליח כבר עכשיו להפיץ את הנוסחה של קיום האנושות "כאיש אחד בלב אחד".

ולמיואשים, תזכרו שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

שרה מבחילה

15:00 שרה מה…מה את רוצה שמשהו יוצא את הפריוולגית מנותקת מהמציאות הזאת מהחדר Asap

LA POTENZA DELLA VITA MANIFESTATA CON
IL FRATELLO BENIAMIN NETANYAHU,
(BETANIANO) DOVE ANDAVA GESÙ NOSTRO SIGNORE A CADA DI LAZZARO,MARTA,E MARIA,E LE PAROLE INTRAMONTABILI:<<
IO SONO LA RISURREZIONE E LA VITA,
CHI CREDE IN ME ANCHE SE MUORE VIVRÀ,
E CHIUNQUE VIVE E CREDE IN ME NON
MORIRÀ MAI.GIOVANNI 11:24-26.
GLORIA AL SIGNORE PER IL VOSTRO IMPEGNO E LAVORO SVOLTO NEL PASSATO E NEL PRESENTE PER I PICCOLI E GRANDI.
DA VOSTRO FRATELLO PUER APULIE E PUER SANTA MADRE ECCLESIA DOMENICO GIAMBATTISTA DI ISCHITELLA FG ITALIA, EUROPA L'UMILE SERVO DELL'ETERNO NOSTRO SIGNORE E DIO BENEDETTO IN ETERNO AMEN AMEN AMEN.
TODA RAVA ADONIM SCHIALOM ALEHEM ADONAI ELOHIM KADIMA ISRAEL, BARUCH ADONAI ELOHIM ISRAEL.NUMERI 6:24-26,27.

الإسم الأعظم بلا حدود شعب اليهود

מה שאני ראיתי פה זה אח שכול ופסיכולוגית מוסמכת וזה מדהים בעייני

娘の幸せ祈るも こればかりは娘の持つ運次第とwsきまえるよいおとうさんでしたよh天天命を待つみたいなはい

מרגששש❤

אולי עדיף שאפסיק להתפלל נגד רעידת אדמה וכולנו נמות? טובים חללי חרב מחללי רעב. עדיף רעידת אדמה קשה במקום לגסוס מרעב. על הגב של מי עולים מחירי החלב? אנא רחמו. בבקשה ממכם . אני מודאג. אנשים גוססים גם ככה. אימהות ניצבות חסרות אונים מול ילד שמבקש "אמא אני רעב"…אנא תעשו משהו. [אני אישית מנסה כמה שפחות לצרוך חלב – אבל ילד רעב זה דבר אחר]