יו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, נשא היום (שני) דברים בכנס שהתקיים באוניברסיטת רייכמן שבהרצליה.
בפתח דבריו אמר גנץ: "הכנס השנה עוסק בחזון ואסטרטגיה בעידן של אי ודאות. ואכן, אנחנו ניצבים בפני שינויים עצומים בעלי השפעה על ישראל ובתקופה של אי ודאות אדירה. אני רוצה להתחיל מסיפור קטן שקרה לי לפני שבוע, במעלית בבני ברק. אני יורד במעלית, ואיתי יורד אדם חרדי בערך בגילי שלוחץ לי את היד ואומר לי "יישר כוח". אני שואל אותו במה הוא עוסק והוא מספר לי שהוא עוסק בייבוא חיטה. ואני שואל אותו, כמה חיטה ישראל מייצרת בעצמה – ומקבל תשובה שהשורה התחתונה שלה היא מעט מאוד. ואז אני שואל אותו, מאיפה אנחנו מייבאים את החיטה, והוא עונה לי שפעם היינו מייבאים את הרוב מאוקראינה, אבל עכשיו, הוא צריך למצוא ספקים חלופיים ולדאוג שלא יעלו המחירים. והנה לכם – סיפור על מלחמה שמתרחשת אלפי קילומטרים מכאן, שאין לנו כל מעורבות ישירה על ישראל, היא לא קוראת בגלל ישראל, אבל היא מצליחה להשפיע על הצלחת בבית של כל אחד מאיתנו, ואיך היא שינתה את העבודה של הבחור החרדי שיורד איתי במעלית בבני ברק."
עוד אמר גנץ: "גם המזרח התיכון משתנה. מידת השפעתנו עליו מוגבלת, אך היערכותנו לכך מתחייבת. איראן שועטת לגרעין, ברצותה היא עלולה להגיע למספיק חומר מועשר לפצצה בתוך שבועות בודדים. מדינות המפרץ, שעימן התחלנו בהקמת ארכיטקטורה אזורית מול איראן, בוחנות ואולי אפילו חלילה ישנו כיוון אסטרטגי. אסד מבצר את שלטונו אחרי שנות המלחמה, וחוזר לחיק הליגה הערבית. העלייה במחירי האנרגיה והמזון, משפיעה על יציבות השלטון במדינות רבות באזורנו. טורקיה עשויה להתעורר ל"שחר של יום חדש". ואצל הפלסטינים, דור חדש שאינו מכיר את הישראלים, גם לא אוהב אותנו יותר, צומח, ועידן אבו מאזן נמצא בסוף דרכו. כל אלו מייצרים אי ודאות עולמית אי ודאות אזורית ומן הסתם גם אי ודאות לנו. עם ישראל לאורך ההיסטוריה צלח תקופות של אי ודאות. יצאנו ממצרים בלי לדעת איך נחצה את ים סוף, וכשהאמונה החלה להתערער קיבלנו את עשרת הדיברות כקוד שיוביל אותנו בחיינו כעם ויתן לנו ביטחון וסדר לדרך ארוכה. ההנהגה הישראלית הכריזה על קוממיות בשנת 1948, כשלא היה בטוח שתתאפשר מול ההתקפות הצפויות. ברקע כל אלו, כדאי שנזכור דבר אחד שבו נכון ואני רוצה להתמקד: שהכל סביבך לא יציב – הדרך הכי טובה להתמודד, היא קודם כל לזכור מי אתה, לזכור מי אנחנו. לוודא שאתה בנוי נכון, וסביב זה, לבנות את הפעולות והמהלכים הנדרשים."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בנוסף, אמר: "מדינת ישראל ניצבת היום מול אתגרים אדירים – בביטחון, בכלכלה, בחברה. היא צריכה להתאחד מולם, ולגבש דרכי פעולה, במקום לריב ולהיקרע מבפנים. סדר העדיפויות שהיא צריכה לפעול לפיו הוא קודם כל טיפול בחינוך – שהוא הבסיס לצמיחה ולהתפתחות שלנו כחברה. טיפול בתשתיות הלאומיות בייחוד בנגב ובגליל. אחריהם צריך לטפל בחוק והסדר, ובשלטון החוק. עלינו לוודא שיש מדיניות רווחה הולמת לאלו הזקוקים לכך, ו"הוגנות לאומית" בהקצאת המשאבים, הן בגיוסם ובמה כל אחד נותן למדינה, והן בחלוקתם באופן הוגן, ולא רק מתוך הפעלת שיקולים פוליטיים דורסניים ומוגזמים. כל אלו צריכים להשתלב עם ביצור הביטחון. כדי שנצליח צריך לזכור קודם כל מי אנחנו – מדינה יהודית, דמוקרטית, מוגנת, בטוחה וצודקת, המושתתת על יסודות הכרזת העצמאות. מדינה שיש בה שבטים, שחיים זה לצד זה. מדינה יהודית, אבל לא מדינה דתית. מדינה ליברלית שמכבדת את כל אזרחיה וזכויותיהם – כולל החרדים, הערבים… כולם. מדינה שיש לה יחסים אסטרטגים עם ארצות הברית ומדינות המערב, שמושיטה יד לשלום לכל העמים המקיפים אותה, ויודעת להילחם כשאין ברירה, ולנצח. כפי שמשתקף בתקציב המדינה, הממשלה הנוכחית פועלת לפי סדרי עדיפויות פוליטיים רגעיים ולא לאומיים צופי פני עתיד. היא מנסה לשנות את ה-DNA הישראלי, ואת הנתיב שבו הלכנו מאז הקמתנו. אני אגלה לכם משהו – המשבר היחיד האמיתי בתקציב, הוא זה שיווצר בכלכלה שלנו, ולא בין החרדים או עוצמה יהודית למשרד האוצר. ההתנהלות הבלתי אחראית של הממשלה מכרסמת ביחסים שלנו עם ארצות הברית ובברית שמבוססת קודם כל על ערכים משותפים. מעל קיומו של צבא העם מרחף סימן שאלה. והחמור מכל – הדבר המשמעותי הראשון שהממשלה ביקשה לקדם במציאות כה מורכבת, הוא פגיעה אנושה במבנה המשטר שלנו, בתעודת הזהות שלנו – במגילת העצמאות."
עוד אמר: "מולה, קם עם והתחיל ללכת. הוא צועד למעלה מ-20 שבועות ברחובות. הוא משמיע את קולו ואומר – אנחנו מאמינים במדינת ישראל ובערכיה, והאמונה הזו חזקה מכל ממשלה. כפי שאתם יודעים, בימים אלו אנחנו נמצאים בעיצומו של שיח בבית הנשיא. אני כמובן לא רוצה לחבל ביכולת להגיע להסכמות ולא אחשוף כאן את הפרטים אבל כן אדגיש שהעקרונות שאותם התוויתי מהיום הראשון, היו שלא תהיה פוליטיזציה של מערכת המשפט, שתישמר ביקורת שיפוטית, שנקדם חוק יסוד חקיקה מקיף, שנקדם רפורמות שיסייעו לאזרחים שנתקלים בעינויי דין וזמני המתנה משפטיים נוראיים, ושאם נצליח להגיע להסכמות, "תשקוט הארץ", לפחות עד תום הכנסת ה-25 והלוואי שיותר.
הלוואי שעם הקואליציה כזו, שמבוססת על החלקים הקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, יכולנו לעגן חוקה והסכמות כל כך רחבות. הלוואי שיכולנו לחוקק את חוק יסוד מגילת העצמאות. להערכתי, חוקה אמיתית ומקיפה, נוכל לקדם רק בקואליציה המבוססת בעיקרה על "הברית הציונית" של מפלגות המרכז ואני אעשה הכל כדי לקדם זאת בכנסת הבאה. במצב שבו אנחנו נמצאים, צריך קודם להגן על הדמוקרטיה הישראלית ומערכת המשפט שלה ולמנוע קרע בעם, פגיעה בכלכלה ובביטחון."
"אני אומר כאן בצורה הברורה ביותר – מהעקרונות שהתוויתי, שקבענו במחנה הממלכתי, אין דרך חזרה ואין דרך אלטרנטיבית. זאת בדגש על אי פוליטיזציה של מערכת המשפט. אמרנו זאת לפני הכניסה לבית הנשיא, וזה מה שיהיה, יהא המחיר אשר יהיה. אני מקווה שנוכל להתקדם בתקופה הקרובה להסכמות, שיהיו הבסיס להמשך קידום חקיקה בהסכמה מלאה. זאת בדגש על ההבנה, שאם יהיו נושאים שעליהם לא נסכים, הם לא יקודמו בהמשך באופן חד צדדי כמו כל חקיקה בעלת השלכות על אופי המשטר. הדוגמה המובהקת ביותר לנושא שחייבים לקדם, היא התוכנית שהצגנו במחנה הממלכתי למען האזרחים שתכלול הגברת הפיקוח על הפרקליטות, תיגבור כוח האדם במערכת המשפט ועוד. אני מדגיש, שלצד העובדה שאני חושב שחיוני להחליף את הממשלה הרעה הזו, המחנה הממלכתי ואני נמשיך להושיט את היד בנושא ההסכמות ושמירת הדמוקרטיה. אם נוכל ללחוץ את ידו של הצד השני, נעשה זאת בלי למצמץ ולא ניתן לשיקולים פוליטיים חשובים ככל שיהיו, לא יהיה מקום בהחלטה הגורלית הזו. לא אסכן את הדמוקרטיה הישראלית משיקולים פוליטיים. אני מקווה, שכך ינהגו גם בצד השני, ושלא יעדיפו פוליטיזציה של מערכת המשפט על פני שימורה של הדמוקרטיה, שנשענת מעל ולפני הכל על מערכת משפט עצמאית ועוצמתית." הוסיף.
לסיום, אמר: "אני מבקש להגיד לכם משהו מהלב. לפני 5 חודשים, עמדתי כאן וקראתי להידברות, אחרי ששר המשפטים הציג את ההפיכה המשטרית. חשבתי שהסיכוי שזה יקרה נמוך. כצפוי, בצד השני שלחו אותי בזלזול לוועדת חוקה "לדבר לפרוטוקול". אגב – גם לשם הגעתי כדי להשמיע את הקול הזה, כי גם הכנסת חשובה. לצערי, גם חלק מההנהגה בצד שלי, יצאו נגד המהלך הזה. יועצים וחברים אמרו לי, שהקריאה הזו תפגע בתדמית שלי, שהמחנה הממלכתי יתרסק. המצפן שלי אמר אחרת. וכאן אני חוזר לנקודת היסוד וזה המסר שלי אליכם ואל כל החברה הישראלית בעידן של אי יציבות אסטרטגית: זיכרו מי אתם, זיכרו מי אנחנו. צעדו עם האמת שלכם. תמיד שימו על השולחן מה נכון, מה אפשר לעשות. וכשהמציאות לא יציבה – כמו שכתבו יוני רכטר ועלי מוהר, משהו בך תמיד צריך להגיד לך – לך ישר, והמשך בדרכך, ולצד זאת – "פיקחו את העיניים והסתכלו סביב" כפי שכתבה נעמי שמר. פיקחו עיניים ותראו שהעם איתכם ומבין לאן הולכים. וזה המסר שלי אליכם, ולכל אזרחי ישראל שמודאגים ממצב המדינה. נמשיך בדרכנו, ללא מורא, ועם גאווה ואמונה בצדקת הדרך. כי "אנשים טובים יודעים את הדרך, ואיתם אפשר לצעוד.""
