פרופ' אל"מ (במיל.) גבי סיבוני, מוביל הכנס המשותף למכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ולמרכז מורשת בגין בנושא ה"שימוש בצה"ל במאבקים פוליטיים", קבע במהלך הכנס, שהתקיים שלשום (שני) בירושלים כי "קריאה להימנעות משירות צבאי היא לא פחות מפשע".
העמית הבכיר במכון, הפרופ' אל"מ (במיל.) גבי סיבוני, האשים את גורמי הפיקוד הצבאי בטיפול כושל באירוע. "קריאה להימנעות משירות צבאי היא לא פחות מפשע. גם אם נעשית על ידי חובל, טייס או רוכל בשוק, היא עבירה על חוק העונשין. יש כמה גורמים שלא טיפלו בנושא, בראשם הצבא, שלא טיפל בדבר בצורה רצינית, עד שהדבר תפס תאוצה, והרפורמה המשפטית נעצרה בגלל החשש מסרבנות".
סיבוני טען כי הכניעה לאיום הסרבנות הזה, לטענתו, דומה לכניעה לאיומים דומים בעולם התחתון. הכניעה לאיום, הזהיר, "תמשיך ותעבור גם לצד השני של המפה, אם וכאשר יוחלט על פינוי יישובים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"העובדה שזה לא טופל, יביא לכך שהדבר הזה עתיד להתפוצץ עלינו. הכניעה הזו לאיומים הללו היא טעות קשה מאוד. פירוק של יחידות, טייסות, הוא כלום לעומת קבלת האיום. זה שאנחנו מוכנים לחיות תחת איום, זו פשוט קטסטרופה. זה שהיה כאן ויתור, זו תקלה וכישלון גדול של המפקדים, ושמותיהם ידועים".
"הפגיעה הזו איננה רק בתוך הצבא", טען פרופ' אל"מ (במיל.) סיבוני. "יש פה פגיעה בקשר שבין הצבא לחברה. הצבא בנוי על האמון עם החברה הישראלית. איך מרגישים האזרחים בקשר שלהם עם הצבא, ובאמון שהם נותנים לצבא?", תמה העמית הבכיר במכון ירושלים, "בנוסף, ישנה בעיה נוספת: איך הדרג המדיני יתייחס מעתה להמלצות הצבא?".
"יש ניסיון כעת 'לנרמל' את הצבא. אסור לנו להתבלבל. זה לא צריך להיות ככה. אסור להמשיך לקבל זאת. אנחנו צריכים לעצור זאת. לתופעה זו אין מקום. אם הצבא ומערכת הביטחון לא יעצרו זאת, אנחנו הולכים למדרון קטסטרופלי, וחייבים לקרוא למי שיש לו את הסמכות בידיים להפסיק את התופעה הזאת", דרש פרופ' אל"מ (במיל.) סיבוני.
פרופ' אל"מ (במיל.) סיבוני הציע פתרון בנושא: "כמו בגולני, לא צריך להשליך את כולם לכלא. צריך לטפל במנהיגות. אם זה לא מספיק, מסלימים הלאה. אם צריך, תתפרק טייסת. אבל, אסור לקבל את האיום הזה".
עוזר הרמטכ"ל לשעבר, תא"ל (במיל.) ארז וינר, שהיה בין הדוברים בכנס אמר בהתייחסו לקריאות לסרבנות מתוך צה"ל על רקע הרפורמה המשפטית, כי הוא "משוכנע שהייתה כאן התארגנות מכוונת".
תא"ל (במיל.) וינר הוסיף כי "ההתנתקות הייתה גרועה יותר משינוי שיטת הממשל, כי קיימנו את הפקודה, כי אם אני מפקד, אני לא בוחר את המשימות שלי. אם אני בוחר את המשימות שלי, אני מקיץ את הקץ על הצבא". "לא הייתה סרבנות כזאת מוחשית בצה"ל, וזה ילווה אותנו עוד שנים רבות", הוסיף.
לדברי וינר, "הצבא והדרג המדיני מצמצו, ויכלו לפעול אחרת. בתקופת אוסלו, ידעתי שצה"ל פועל בצורה מטופשת. אני מטפל עד היום במה שאמרתי שיהיה, ובמה שיצרנו, בהתנתקות".
מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, האלוף (במיל.) גרשון הכהן, טען בכנס כי "לכל חייל יש הזכות למחות. מה שלא אפשרי, זה למחות תחת דגל יחידה צבאית".
"אני מפחד מחורבן מדינת ישראל. מה שחשוב לי זה קיום מדינת ישראל. דמוקרטיה היא לא הכרח. האחרונים שיכולים לחיות בדיקטטורה, הם היהודים. אני מקווה שהרמטכ"ל מבין שהוא חייב לחרוש עמוק על מנת לצאת מן הטלטלה הזאת", הוסיף.
הכנס נפתח בדבריו של ראש מרכז מורשת בגין, הרצל מקוב: "אני טיפוס של שני צדדים, אך יש תופעות שאין להן צד שני. את צה"ל יש להשאיר מחוץ למחלוקות הפוליטיות. המרדה, קריאות להמרדה, הן מחוץ לתחום. צבא העם לא מאפשר הכנסת דעות פוליטיות לתוכו, רק בחריג אחד: כאשר מונף 'דגל שחור'. רק אז מותר ליחיד – ואני מדגיש ליחיד – לסרב פקודה".
פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, עורך ראשי של כתב העת "עדכן אסטרטגי" ופרופסור במרכז הבין-לאומי לשיטור ולביטחון באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, הדגיש כי "השאלה היא 'מי שומר על השומרים?'". "לא חשוב מה היו כוונות מחוללי האירועים, מה שחשוב הוא הזיהוי של הצבא כשחקן פוליטי. "זו מדינה יהודית ודמוקרטית. הסיפור של המחאה זה מכסה שהוסר מעל סיר מבעבע. יש כאן מאבק על מי יהיו הכוחות המעצבים את החברה. האירוע מזהם את הצבא כשחקן פוליטי, משום שהצבא הוא בתוך הסיר המבעבע, כשחקן במבנה הכוח".
עו"ד יסכה בינה מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה, שהשתתפה במסגרת המושב הראשון של הכנס, קבעה כי "מי שסירב והלך אחרי המצפון שלו, יש להדיח אותו", וטענה כי מתנגדי הרפורמה המשפטית פגעו בהרתעת מדינת ישראל. "הטענות שלי הם כלפיי המנהיגים שיתקפלו. אנחנו אחרי הפיכה צבאית. אי אפשר להפריז במה שקרה פה. אנחנו לא חיים בדמוקרטיה. הדמוקרטיה מחייבת שיהיה פה שוויון מלא בפני החוק".
יחד עם זאת עו"ד בינה, בירכה במובן מסוים על התהליך, כהגדרתה, שישראל עוברת בימים האחרונים. "התהליך שמדינת ישראל עוברת עכשיו הוא תהליך חשוב מאוד ומבורך מאוד. אחרי 75 שנה הגיע השלב לשאול לאן לוקחים את המדינה, למה אנחנו כאן ולא באוגנדה ולא בטורינו".
תא"ל (במיל.) ירון רוזן, שבתפקידו האחרון שירת כראש מטה הסייבר בצה"ל, וקודם לכן שירת כראש להק השתתפות ומסוקים, קבע במהלך החלק השני של הכנס כי "אנשי המילואים פעלו כך משום שהממשלה המכהנת יצאה מגבולות המשחק הדמוקרטי. מה שהייתי מצפה שיקרה זה שהמדינה תגיד שאם קרה כזה דבר, שמרעיד את אמות הסיפים, צריך לעצור רגע. מי שדוחק אותנו לדבר הזה, זו הממשלה בעצם החלטתה לשנות את חוקי המשחק. למיעוט יש זכות למחות. בחירות אינן מתכון לשינוי שיטת הממשל". "אם יהיה סיכון לשיטת הממשל, אני אצא שוב לרחוב", הצהיר.
תא"ל (במיל.) ארז וינר הביע התנגדות חריפה לדברי רוזן: "בתקופת אוסלו, ידעתי שצה"ל פועל בצורה מטופשת, ועד היום אני מטפל במה שאמרתי שיהיה בהתנתקות. אבל, אלו כללי המשחק. ברגע שהכנסת את המילה סרבנות, פתחת תיבת פנדורה שלא תיסגר. בין אם זה מצד אחד או אחר".
סא"ל (במיל.) עומר דנק, נווט קרב (בדימוס), אמר בדיון כי "אנחנו ממסגרים את הדיון במקום הלא נכון שלו. יש פה ניסיון למסגר דיון בשפה צבאית, והסוגייה שנתקלנו בה הוא אירוע אזרחי. סרבנות אסורה היא לא לתקוף באיראן. יש כאן אי-ציות אזרחי, שהיא אפילו אינה עבירה על החוק. היה פה אירוע ספונטאני מלמטה. אני לא מכיר מי עומד מאחוריה. זו המשמעות של מדינה דמוקרטית", קבע לעומת תא"ל (במיל.) ארז וינר, שטען, כאמור, כי הקריאות לסרבנות היו התארגנות מכוונת.
"כל פעילות חיל אוויר היא מתוך רצונם. יכול להיות שהם חייבים לבוא לשירות מילואים, אבל לא לטוס", חרץ סא"ל (במיל.) דנק.
רס"ן (במיל.) שי קלך, שנטען בעבר כי הוא המוביל את מחאת הטכנאים בחיל האוויר בעד הרפורמה המשפטית: "כל זמן שאתה משרת בשירות מילואים ולא מגיע לשירות, אתה סרבן. אלה היו איומים בסרבנות, והפיכה צבאית לשמה. הייתה פה זריעה של אנרכיה על ידי איום בסרבנות".
"צריך לשאול איך אחרי 75 שנה הגענו לאירוע שכזה. נשאלת השאלה לשם מה הוקם צה"ל, האם הוא הוקם על מנת לשמור על העם היהודי מפני מסעות צלבהשואה הנוראה. האם מה שבנו לאחר כמעט אלפיים שנים, הוא רק כדי לכונן מקלט מדיני לעם היהודי, או האם יש לנו ייעוד גדול יותר. את הבירור הזה צריך לעשות גם עם אחינו החרדים, לא רק על ידי קומץ", הדגיש רס"ן (במיל.) קלך.
תא"ל (במיל.) ארז וינר, סיכם את המושב השני באומרו כי "אם הדבר יימשך, הצבא יצטרך לשנות את מודל המילואים שלו. אי אפשר יהיה להמשיך כשישתמשו בדרגה ובשם היחידה. אני מקווה שהרמטכ"ל ושר הביטחון יבחרו נכון, כי אחרת מצבנו יהיה עגום".
פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), אמר בסיכום הכנס: "הדמוקרטיה חשובה לי מאוד. המונים הגיעו לקפלן, אבל שורשי המחאה עמוקים הרבה יותר. אך, זה אינו עניין של דמוקרטיה, אלא הוא מבטא ניכור כלפי המדינה וכלפי העילית, ששולטת על המדינה בשנים האחרונות. חלק גדול מן הציבור מרגיש שהמדינה נלקחה ממנו. היה פה שימוש בצה"ל למטרות פוליטיות, שאינן ביטחוניות ולא קשורות בנושאים ביטחוניים. יש מבוכה גדולה אצל העם לגבי האירוע הזה, ועוד לא יודעים איך לעכל את האירוע הזה".
