בפעם הראשונה שנתקלנו בתמונה של הפרח הזה, המראה היה כל כך מוזר עד שחשדנו שמדובר בעוד תרמית רשת, פוטושופ או תמונה שעובדה באמצעות בינה מלאכותית. אבל, לא תאמינו, זה אמיתי לגמרי! לפרח היפיפה הזה קוראים בעברית "סחלב הקוף הערפדי" או בשמו המדעי דרקולה סימיה (Dracula Simia).
כשמסתכלים על הפרח המדהים הזה במבט ראשון ממש אפשר להבחין בפני קוף ומכאן נולד גם השם הנפוץ ברשת, "פרחי הקוף". צורתו הייחודית של הפרח, עם פיו הדו-שפתיים וה"גרון" הפתוח, מזכירה את פניו של קוף, במיוחד במבט מזוויות מסוימות.
צמחים אלה, ילידי צפון ודרום אמריקה, ייחודיים מאוד בצבעוניות שלהם ובמראה. לפרחי הקוף מגוון צבעים: צהוב, כתום, ורוד, אדום וסגול וכשהם מקשטים את הגינה אי אפשר שלא להפנות את תשומת הלב אליהם בגלל המראה הייחודי הזה שלהם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ישנם למעלה מ-150 מינים של פרחי הקוף וניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול, ביצות, יערות ומקומות שהאדמה שלהם לחה וחשופים לצל חלקי.
לפרחי הקופים יש ריח הדרים מתוק ואחד הדברים המעניינים ביותר הוא אסטרטגיית ההאבקה הייחודית שלהם. לפרחי הקופים יש צורה ייחודית שנועדה למשוך מאביקים ספציפיים, כמו דבורים ויונקי דבש. צורת הפרח מקשה על גישה של חרקים אחרים לצוף, מה שעוזר להבטיח שרק המאביקים הרצויים יוכלו לגשת למשאבי הפרח.
היבט מעניין נוסף של פרחי הקופים הוא השימוש בהם ברפואה המסורתית. כמה מינים של פרחי קופים, כמו פרח הקוף המצוי (Mimulus guttatus), שימשו את השבטים האינדיאנים במשך מאות שנים לטיפול במגוון מחלות, כולל הצטננות, כאבי גרון וגירויים בעור. אומרים שהצמח הוא בעל תכונות אנטי דלקתיות ואנטי מיקרוביאליות.
בסך הכל, פרחי הקוף הם סוג ייחודי ומרתק של פרחים המציעים ערך נוי ותרופתי כאחד. המראה הייחודי שלהם ואסטרטגיות ההאבקה המעניינות הופכים אותם לבחירה פופולרית עבור גננים ומעצבי נוף, בעוד שהשימושים הרפואיים המסורתיים שלהם הפכו אותם לחלק חשוב בתרבויות הילידים במשך מאות שנים.
אם חשבתם לגדל כאלה אצלכם בגינה, אז כדאי שתדעו שעם טיפול ותשומת לב נאותים, ניתן לגדל פרחי קופים באקלים של ישראל. חשוב לבחור את עונת הזריעה על פי הדרישות שלהם ולתת להם מקום נוח עם אור ולחות. כמו כן, ייתכן שתצטרכו לנקוט בצעדים כדי להגן על הצמחים מפני חום או קור קיצוניים, בהתאם לתקופת השנה ולמיקומכם בארץ.
