לרגל חג שבועות: אלרגיה לחלב – מהי? איך מתמודדים? ועד כמה היא מסוכנת?

לרגל חג שבועות מפרסם האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה של ההסתדרות הרפואית, מידע חיוני לציבור בנושא אלרגיה לחלב.

עד כמה נפוצה תופעת האלרגיה לחלב?

חלב הוא אחד המזונות האלרגנים השכיחים בישראל (יחד עם ביצה, בוטנים, שומשום ואגוזים). שכיחות האלרגיה לחלב מוערכת בקרב פעוטות ותינוקות בארץ סביב 1%. כמחצית מהמקרים יחלפו עד גיל 5 שנים.

מהי אלרגיה לחלב?

אלרגיה לחלב נגרמת בעקבות יצירת נוגדנים מסוג IgE כנגד חלבוני החלב (קזאין, לקטאלבומין ולקטוגלובולין). בניגוד לתגובות חיסוניות מועילות, שתוקפות וירוסים וחיידקים כחלק ממנגנון ההגנה של הגוף, במקרה של אלרגיה לחלב, מערכת החיסון תוקפת באמצעות אותם נוגדני IgE את חלבוני החלב – כאילו היו גורם זר ומסוכן. תגובה זו, מובילה לשרשרת תהליכים בגוף – התגובה האלרגית.

התגובה האלרגית עלולה לכלול מגוון רחב של תסמינים, החל מתגובות עוריות (תפרחת והאדמת העור), תסמינים נשימתיים (נזלת, קושי בנשימה, התקף אסתמה, תחושת מחנק), תסמיני מערכת העיכול – כולל כאבי בטן, שלשולים והקאות.

במקרים קשים יותר, תגובה אנפילקטית כוללת מעורבות של שתי מערכות או יותר. במקרים נדירים וקשים עוד יותר, יכולה להיות גם מעורבות של מערכת הלב וכלי הדם, שעלולה להוביל לשוק אנפילקטי, ירידת לחץ דם, אובדן הכרה ועד כדי סכנת חיים.

חומרת התגובה תלויה לרוב בגיל ובכמות החלבון האלרגני. כמו כן, ידוע כי בזמן מחלה ויראלית, או בעקבות חסך שינה, הסף לתגובה אלרגית נמוך יותר וחומרת התגובה עלולה להיות קשה יותר.

אסתמה פעילה ולא מאוזנת – מהווה גורם סיכון לתגובות נשימתיות קשות אצל מי שסובל במקביל גם מאלרגיה לחלב (ולאלרגיה למזון באופן כללי).

חשוב להדגיש – אין לבלבל בין אלרגיה לחלב לבין אי סבילות ללקטוז. אי סבילות ללקטוז – היא תופעה שכיחה ביותר ואינה מסוכנת. אי סבילות ללקטוז נגרמת בעקבות ירידה בכמות האנזים לקטאז, אשר מפרק את הלקטוז, שהוא סוכר החלב.

מה עושים? איך מתמודדים?

ילד או מבוגר, הידועים כסובלים מאלרגיה לחלב, צריכים להימנע לחלוטין מצריכת מוצרי חלב, כולל ממוצרים עם הסימון "עלול להכיל" חלב. חשוב לשים לב, שגם מוצרים המוגדרים כ"פרווה", עלולים להכיל חלב, הם עשויים להכיל כמות מזערית של חלבון חלב, שיכול לגרום לתגובה אלרגית.

הטיפול בתגובה אלרגית קלה – בצורת תפרחת וגרד, יכול להיות עם תרופות אנטי היסטמיניות, כגון: פניסטיל. אולם, בתגובות קשות יותר, הטיפול באפיפן – הוא טיפול מציל חיים. ככל שינתן בשלב מוקדם יותר, כך יעילותו גבוהה יותר.

חשוב להדגיש, לא צריך להמתין עם הזרקת האפיפן עד להופעת תסמינים קשים ומסכני חיים, כגון אובדן הכרה או חנק, כי אז זה עלול להיות מאוחר מדי. יש לזכור, מזרק אפיפן מכיל אדרנלין, אשר מופרש בגופנו כל הזמן, כך שגם אם ניתן בטעות, לא ייגרם כל נזק. משום כך, בכל מקרה של ספק, יש להזריק אפיפן.

האפיפן מוזרק לחלק הקדמי-צידי של הירך (לא צריך להסיר את הבגדים קודם). ראשית, יש להוציא את הנצרה הכחולה, לשמוע "קליק", ולהשאיר את המחט בירך לפחות 3 שניות. לאחר הזרקת אפיפן, יש להתפנות במהירות לבית החולים. במידה ואין שיפור מהיר, יש להזריק אפיפן נוסף.

בחולים הידועים גם כאסטמתיים במקביל, במידה ויש תסמינים נשימתיים, מומלץ להשתמש במשאף. כל ילד עם אלרגיה לחלב – צריך להיות במעקב תקופתי אצל אלרגולוג, לוודא שנושא קבוע שני מזרקי אפיפן בתוקף, ולתרגל את אופן השימוש בו.

איך אדע אם יש לי אלרגיה לחלב?

אלרגיה לחלב, לרוב מתפתחת בחשיפות הראשונות למוצרי חלב. מכיוון שכך, מרבית מקרי האלרגיה לחלב מתפתחים ומתגלים בשנה הראשונה לחיים. לרוב, התסמינים בתינוקות צעירים, כוללים תפרחת עורית המופיעה בתוך מספר דקות לאחר החשיפה לחלב, וחולפת בתוך כשעה ללא טיפול, או בעקבות טיפול בטיפות פניסטיל.

כאשר עולה חשד כי הילד פיתח תסמינים החשודים כתגובה אלרגית, יש לפנות לבדיקת אלרגולוג (רופא מומחה בתחום האלרגיה), אשר יעריך טוב יותר את אופי התגובה, וישקול את הצורך בהמשך בירור, שלרוב כולל תבחינים עוריים (טסטים).

תבחיני העור מבוצעים באמצעות טפטוף של תמצית חלבוני החלב על הזרוע ודקירה קטנה, לשם החדרת תמצית חלבוני החלב לתת עור. במטופל האלרגי, תגרור פעולה זאת תגובה מקומית (אודם ונפיחות), באזור הטסט.

כאשר האבחנה אינה חד משמעית, לרוב יומלץ על השלמת הבירור באמצעות בדיקת 'תגר', תחת השגחה. בבדיקת התגר (מלשון לאתגר), נחשף המטופל באופן מבוקר והדרגתי לחלב תחת השגחה. זאת הדרך המדויקת ביותר לאבחן או לשלול אלרגיה לחלב. אמנם, יש בבדיקה זו סיכון להתפתחות תגובה אלרגית, אולם היא בטוחה כאשר נעשית בהתוויות הנכונות ועל ידי צוות מיומן במרכזי אלרגיה, וחשובה ביותרבמקרים בהם האבחנה אינה חד משמעית.

בכל מקרה, רק רופא ארגולוג יכול לקבוע בודאות האם מדובר באלרגיה לחלב (או למזון אחר).

האם אפשר למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב?

כיום ידוע, על סמך מחקרים רבים מהארץ ומהעולם, כי חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים, מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה לאותו המזון. במרבית המזונות (ביצה, בוטנים, שומשום), ההמלצה היא להתחיל צריכה מוקדמת בגיל 6 – 4 חודשים.

במקרה של חלבון חלב, יש צורך (קרוב לוודאי), להתחיל בחשיפה מוקדמת ועקבית לתמ"ל (תחליפי מזון לתינוקות), מוקדם יותר, אף במקביל להנקה.

כמה מוקדם? התשובה עדיין אינה חד משמעית אולם, בתינוקות עם רקע אלרגי (אטופיק דרמטיטיס/אסתמה של העור, או עם אח.ות עם אלרגיה למזון), מומלץ לצרוך תמ"ל חלבי במקביל להנקה, כבר מיד לאחר הלידה. צריכה של מנות בודדות של תמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, ולאחר מכן מעבר להנקה מלאה, מגביר באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.

משום כך, במידה והאם מעוניינת בהנקה בלעדית, מומלץ להימנע לחלוטין מחשיפה למנות בודדות של תמ"ל בסמוך ללידה, בתינוקיה.

האם אפשר לסבול מתגובה אלרגית מחלב בלי לשתות חלב, או בלי לאכול מוצר חלבי?

כאן חשוב להרגיע. תגובות אלרגיות מסוכנות מתרחשות בעת אכילת המזון האלרגני. מגע עם חלב יגרום לתגובה מקומית בלבד. תגובות בהרחה של חלב בזמן בישול, או אפיה – הן נדירות ביותר. בנוסף, מוצרי החלב הם מקור טוב לחלבונים, לסידן ולערכים תזונתיים נוספים, עבור ילדים.