לשכת היועצת המשפטית לממשלה פרסמה הערב (רביעי) את תגובתה בעניין העתירה לבג"צ אודות חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה.
היועמ"שית עמדה על הבעייתיות של התיקון: "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט. […] עוד קודם לתיקון הפקודה, היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה. […] בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט".
אולם היא לא פסלה את התיקון גם כן: "ככל שתנתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח – יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן להימנע מביטולו".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד מתגובתה: "ניתן לקרוא את תיקון מס' 37 [תיקון פקודת המשטרה] ככזה שמוביל לפגיעה בעצמאותה המקצועית של המשטרה בהפעלת סמכויותיה, תוך פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ופגיעה בצורה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות של הפרטים בחברה. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, קו פרשני כזה יוביל לכך שהתיקון לא יצלח את המבחנים החוקתיים. לצד זאת, בהינתן שהוראות התיקון כלליות ועמומות, ניתן הן מבחינה לשונית והן מבחינת תכליתית, להידרש לכל אחד מסעיפי התיקון בנפרד ולתיקון כולו כמכלול, ולצקת פרשנות קונקרטית העומדת באמות המידה החוקתיות. זאת, גם אגב התייחסות לטענות העותרים וחזקת החוקתיות החלה על החוק, וחרף הקשיים המשמעותיים הגלומים בתיקון".
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה "יש לפרש את התיקון, תוך התייחסות קונקרטית לכל אחד מסעיפיו, באופן שמגשים את העקרון לפיו גופי אכיפת החוק במדינת ישראל הם גופים מקצועיים הכפופים למרותו של הדין. בתוך כך, יש לפרש את התיקון, בראש ובראשונה, באופן שמשמר את עצמאותה של משטרת ישראל ואת חובתה לפעול באופן מקצועי וחף משיקולים זרים ופוליטיים, שכן אחרת הוא לא יעמוד באמות המידה החוקתיות הנדרשות. בהינתן פרשנות כאמור אין מקום למתן הסעד החריג של ביטול חקיקה ראשית, ודין סעדים אלה המבוקשים במסגרת העתירות, להידחות".
בשפתה וניסוחה, היועמ"שית מזהירה מהשלכות החוק אם לא יוגדרו לו גבולות חוקתיים ברורים, אולם בשורה התחתונה היא רק מציינת את מורכבות החוק ובפועל תומכת בדחיית העתירות נגדו.
על אף שהיועמ"שית למעשה בתגובתה אישררה את חוקתיות התיקון, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהוביל את תיקון פקודת המשטרה מלכתחילה, לא היה מרוצה כלל מתגובתה: "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה וכביכול מנסה 'לסייע' לשרים להגשים את מדיניותם, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר – מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות. התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".
התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד התיקון לבג"צ, דווקא הייתה מרוצה מתגובת היועמ"שית, למרות שבפועל זו תמכה בדחיית העתירה שלהם: "היועמ"ש בתגובתה עמדה על הבעייתיות הרבה שבחוק, ובסמכויות המוגזמות שהוא מעניק לשר לבטחון לאומי. נגמרו הימים שהממשלה מעבירה חוקים הזויים שמערערים את הבסיס הדמוקרטי של מדינת ישראל. אנו לא נגיש את הלחי השנייה, ונילחם בכל כוחינו נגד החקיקה האנטי דמוקרטית הזאת. בבית המשפט וברחוב".
