איגוד לשכות המסחר הגיש היום (רביעי) לראש הממשלה בנימין נתניהו את התוכנית שגיבש להורדת יוקר המחיה בישראל. בפניה לראש הממשלה בירך אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, את החלטתו של נתניהו להירתם אישית וישירות למאבק בנושא יוקר המחייה ולעמוד בראשות ועדת שרים שתעסוק ספציפית בנושא זה.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "רק עבודה משותפת של ועדת השרים עם המגזר העסקי תוכל לסייע באמת בהורדת יוקר המחיה בישראל". בין הצעדים שמציע האיגוד: השהייה מוחלטת של רגולציה חדשה למשך שנתיים, שינוי משטר המס על ייבוא מוצרים, פתיחת כלל נמלי הים לתחרות מלאה וטיפול במונופולים ממשלתיים, ולא רק בעסקיים.
בפנייתו לראש הממשלה ציין לין שורה של צעדים בהם נתניהו טיפל בעבר, ואותם יש להשלים:
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בנוגע ליעילות הפעילות בנמלים, לין מציין כי "התחלת לטפל בנושא זה בהיותך שר האוצר. "מיפית את לב הבעיה. וכפי שאמרת, הכל עובר דרך נמלי הים". לדבריו, וועדת השרים צריכה לקבל החלטה שתבטיח ניצול מלא של כל הרציפים בישראל ומתן אישור לכל הנמלים לפעול בתפוקה מלאה וללא הגבלות. "רק תחרות חופשית בין הנמלים תבטיח הוזלה של מוצרים".
בנוגע להיבטי מיסוי, לין מציין כי רשות המיסים גובה מס ערך מוסף על ההתייקרויות במשק. זה בלתי נמנע וטבוע בשיטת המס עצמה. עד תחילת שנה זו גבתה רשות המסים, על פי אומדנים, 5 מיליארד ₪ על רכיב ההתייקרות, ובמהלך 2023 היא תגבה 20 מיליארד ₪ על ההתייקרות שהתרחשה בשנתיים האחרונות ומתרחשת עתה בשנה השוטפת. "קשה מאוד להילחם ביוקר המחייה כאשר המדינה עצמה מטילה מיסים על רכיב ההתייקרות במוצרים ובשירותים" אומר לין. מנגד, שווי היבוא למדינת ישראל במוצרים הוא 106 מיליארד דולר, בערך רבע מהתוצר הלאומי. "בחשיבה אסטרטגית צריך לראות בהוזלת כלל היבוא יעד מרכזי והדרך הנכונה היא לשנות את שיטת המיסוי על יבוא מוצרים" באיגוד לשכות המסחר קוראים לשנות את שיטת המס הנהוגה כיום על ייבוא מוצרים ולאמץ את השיטה האמריקאית ולפיה המע"מ יוטל על מחיר המוצר עצמו, בלבד, ולא על כל הליכי הייבוא.
בנוגע לעומס הרגולציה המושת על המגזר העסקי, לין מציין כי נושא זה הוגדר כבעייתי על ידי נתניהו עצמו כבר בשנת 2014. "החלטת הממשלה 2118 מאוקטובר 2014 להפחתת נטל הרגולציה בישראל לא בוצעה. "אנו מציעים כי בשנתיים הקרובות לא תוטל שום רגולציה חדשה כאשר החרגה תוכל להיעשות רק באישור וועדת שרים ליוקר המחייה. במהלך שנתיים אלה כל משרד ממשלתי וכל רשות רגולטורית יהיו חייבים להפחית את נטל הרגולציה ב-10% מדי שנה".
בנוגע למכס המוטל על מוצרי מזון, באיגוד לשכות המסחר קוראים לוועדת השרים לעבור לביטול מלא ומוחלט של המכס המוטל על כלל יבוא מוצרי מזון. את שאלת המכסים המוטלים על גידולים חקלאיים יש לבצע במסגרת נפרדת.
נקודה נוספת אותה מציעים באיגוד לשכות המסחר נוגעת בשינוי שיטת האכיפה בתחום היבוא. "במדינות המפותחות ובכלל זה באירופה ובארה"ב, הרוב המוחלט של המוצרים אינו מפוקח בהיבטים של בטיחות המוצר בהליך היבוא. הדגש שם הוא על עמידת המוצר בנקודת המכירה בדרישות ולא על עמידה בדרישות ניירת ובירוקרטיה בהליך היבוא. נכון לפעול כך גם בישראל, כאשר ניתן להתחיל במהלך הדרגתי שבשלב הראשון יחול על כל היבואנים שיעמדו בכללים שתגדיר המדינה".
תחום מרכזי בו עוסק איגוד לשכות המסחר בשנים האחרונות הוא מס הארנונה, המהווה את אחת ההוצאות המרכזיות של כלל משקי הבית וכלל העסקים בישראל. "מס הארנונה הוא המס היחיד בישראל המועלה כתוצאה מנוסחת הצמדה. רשות מקומית יכולה להוריד את רמת השירותים ועדיין לזכות בהכנסות גבוהות יותר ממס הארנונה. אני מציע לבטל את ההצמדה האוטומטית אם כליל או לתקופה קצובה".
נקודה נוספת עליה וועדת השרים לתת פתרון קשורה לטיפול במונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה. "הרבה דובר על הצורך לצמצם את השליטה של המונופולים במגזר העסקי. אבל מעט מאוד, אם בכלל, מדובר על ההוצאות אותם משיתים המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה כמו חברת החשמל, רשות שדות תעופה, מכון התקנים, רכבת ישראל, רשויות מקומיות, נמל אשדוד. הטיפול בנושא השפעת המונופולים על יוקר המחייה חייב להיעשות ברמה שווה הן על המונופולים במגזר העסקי והן על מונופולים בבעלות המדינה".
בנוגע להעלאת הריבית הבנקאית, באיגוד לשכות המסחר טוענים כי העלאת הריבית הבנקאית כשלעצמה מעלה את יוקר המחייה. היא גם מולידה עיוותים חברתיים בלתי נסבלים, ויש לקבוע שהיא מיצתה את עצמה כמהלך לבלימת האינפלציה. "מה שנדרש כיום זה ריכוז המאמצים בצד העלויות" מסכם לין.
