ועדת העלייה והקליטה: 4,226 אזרחי אתיופיה ממתנים לאישור עלייה לישראל

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) קיימה היום (שני) דיון בעניין יישום החלטות הממשלה בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר.

החלטה מספר 713 של הממשלה מיום 28.11.2021, המשך הבאת הממתינים מאדיס אבבה וגונדר לישראל: "החלטה זו מיועדת להביא עד 3,000 מועמדים, ובכלל זה בני המשפחה הנלווים. ככל שלאחר בחינת הזכאים על פי הקריטריונים יתברר כי מספרם עולה על 3,000, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי להמשך העלאת הזכאים במטרה שלא יהיה עיכוב".

בדיונים קודמים של הוועדה נחשף כי בתקציב 2023-2024 אין סעיף תקציבי להמשך העלאתם של הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. "ברשימה שלנו יש כיום 4,226 אנשים שהגישו בקשת עלייה לישראל ונמצאים באתיופיה" כך אומרת מיכל יוספוף, מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות ברשות האוכלוסין וההגירה. ברשות האוכלוסין וההגירה קיים דסק ייעודי שמטרתו לטפל בממתינים לעלייה באתיופיה אך מתברר שעובדים בו רק 5 אנשים לדברי מיכל יוסיפוף: "במהלך בדיקת הבקשות מצאנו למעלה מ- 1,000 פניות כפולות. כרגע 2,100 פניות כבר טופלו ויש עוד כ- 3,000 פניות נוספות שאנחנו נגיע אליהם בזמן הקרוב. כל פנייה נבחנת ונבדקת לעומק. אנחנו בודקים האם הפנייה עונה על החלטת הממשלה, יש קריטריונים שקובעים את העדיפות לעלייה לישראל. ברגע שמילאנו את מכסת העולים שהממשלה קבעה עצרנו את תהליך הבדיקה". לפי הערכות השונות באתיופיה ישנם 9,000 אזרחים שנמצאים במחנות באתיופיה אשר ממתינים לעלות לישראל.

עו"ד דסי צנגן, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה: "אנחנו לא יכולים לפרסם את שמות הפונים והממתינים לעלייה לישראל מתוך שמירה על הפרטיות של אותם פונים". חכ"ל אברהם נגוסה: "ברגע ששמות המועמדים לעלייה לישראל מפורסמים באתיופיה יש חשש לחטיפת ילדים ואיומים של דרישות כופר של אותן המשפחות. ישנם זכאי עלייה שנופלים בין הכיסאות והם לא מוכרים ע"י ממשלת ישראל". עו"ד דסי צנגן: "היו המון החלטות ממשלה שונות לאורך השנים להעלאת הממתינים באתיופיה שקבעו קריטריונים שונים, לכן יש הרבה מאוד מקרים שנופלים בין הכיסאות".

שי פלבר, מנהל היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית: "בהחלטת הממשלה "צור ישראל" אושרו 3,000 אנשים לעלות לישראל. במהלך חודש יולי נסיים את מבצע העלאת האנשים מאתיופיה כפי שהוחלט בהחלטת הממשלה. אנחנו מטפלים בכל מי שאושרה לו עלייה". משלחת משרדי ממשלה צפויה לצאת לאתיופיה ב-2 ביולי 2023 ותימשך ארבעה ימים. משלחת המנכ"לים תצא לאתיופיה במטרה להציע לממשלה תוכנית שמטרתה לסיים את העלייה מאתיופיה באופן מוחלט וסופי כמות העולים העתידים לעלות לישראל, 919, במסגרת החלטת הממשלה "צור ישראל"."

ח"כ צגה מלקו (הליכוד): "משרד העלייה והקליטה עושה את העבודה שלו, אבל אין אף גוף שלוקח אחריות על כל העסק והכל נמצא בבלאגן גדול. צריך לייצר פיתרון עומק לכל הכאוס שיש בתהליך העלייה האתיופית לישראל". ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי): "הממשלה העניקה סעיף תקציבי להעלאת 3,000 ממתינים באתיופיה, ככל שיהיו יותר אתיופים שעומדים בקריטריונים הממשלה תקצה תקציב ייעודי נוסף. הממשלה צריכה לשנות את הגישה שלה אחרת אנחנו נראה את ההפגנות של הקהילה האתיופית חוזרות ובגדול". ח"כ משה סולמון (הציונות הדתית): "אנחנו עוסקים בדיני נפשות. צריך לייצר מצב שבו אם בנאדם מקבל תשובה שלילית על עלייה לישראל יש לו גוף נגיש שהוא יכול לערער אליו".

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, סיכם את הדיון: "העלאת יהודי אתיופיה נמשכת שנים רבות מדיי. צריך לשים לדבר הזה סוף בתוך מסגרת ברורה של קריטריונים. הטענות שלנו בוועדה מופנות לדרג של קבלת ההחלטות. קהילה שלמה נקרעת לגזרים ולא מתאחדת. בתוך כל הבלאגן של קבלת ההחלטות, הבירוקרטיה הישראלית לא מקלה על התהליך. לא סביר ששר העלייה והקליטה לא גיבש מדיניות ברורה לאחר חצי שנה מאז שהוא נכנס לתפקיד. הוועדה מבקשת משר הפנים לקדם החלטת ממשלה להקמת ועדת ערער ממשלתית שתפקידה יהיה להוות כתובת לערעור על סירוב עלייה לישראל של אזרחי אתיופיה. הוועדה פונה לשר הפנים ולשר העלייה והקליטה למצוא ולאתר תקציב ייעודי להעלאת אזרחי אתיופיה הנוספים מעבר לתקצוב של 3,000 עולים שכבר אושר בעבר. הוועדה קוראת לממשלה לקבל החלטה נוספת וכוללת עם קריטריונים ברורים שיגרמו לעליית יהודי אתיופיה באופן מהיר ויעיל. אנחנו נשוב ונקיים על הנושא הזה עוד ישיבות מעקבת נוספות".