בית המשפט העליון, בשבתו כבין הדין לערעורים פליליים, קיבל את ערעור הפרקליטות, והחמיר בעונשו של נאשם ברצח על רקע סכסוך בחברה הערבית, כך שירצה עונש מאסר עולם. על הנאשם נגזרו בתחילה 25 שנות מאסר לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הרצח "הבסיסית", אשר במסגרת הרפורמה בעבירות המתה, נקבע כי העונש בצדה הינו מאסר עולם כעונש מרבי ולא כעונש חובה.
בהמשך לכך, ראתה הפרקליטות עניין עקרוני בהגשת הערעור, לאור השלכות הרוחב של ענישה מקלה שכזאת על רף הענישה העתידי בעבירת הרצח הבסיסית, ומתוך רצון לקבע עיקרון ענישה ראוי ביחס לעבירות רצח, כך שיעמוד בהלימה עם עליונות ערך קדושת החיים. מדובר במקרה רצח על רקע סכסוך בין משפחות בחברה הערבית, תוך שימוש בלתי חוקי בנשק חם.
הנאשם, עבד אלרחמן עמאש, בן 19 בעת ביצוע המעשים, הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה על-פי הודאתו בעבירת הרצח ה"בסיסית", בשלוש עבירות של ניסיון רצח, ובעבירות נשק, לאחר שירה מטווח קצר לעבר ארבעה אחים, קרובי משפחה של אדם עימו היה מסוכסך. הירי בוצע בפתח ביתם, ללא כל התגרות מצידם. עמאש גרם למותו של אחד האחים ופצע באורח קשה אח נוסף. בגזר הדין קבע בית המשפט המחוזי, כי העבירות בהן הורשע הנאשם קשורות בקשר הדוק זו לזו ומהוות חלק מתוכנית עבריינית אחת – ועל כן יש לראות במכלול מעשיו כאירוע אחד אשר יחסו תחת מתחם עונש הולם אחד. בהמשך לאמור, גזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא א' אליקים, השופטת ת' נאות פרי והשופטת ר' בש) על עמאש עונש 25 שנות מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסכום כולל של 178,000 ₪.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הפרקליטות ערערה על העונש לאחר שסברה כי מדובר בעונש מקל ביחס לחומרת המעשים שבוצעו, ולאור השלכות הרוחב של ענישה מקלה כזאת על רף הענישה העתידי בעבירת הרצח הבסיסית. יודגש כי בין מועד ביצוע העבירות למועד חתימתו של עמאש על הסדר הטיעון נכנסה לתוקפה הרפורמה בעבירות ההמתה, שנחקקה במסגרת חוק העונשין (תיקון מס' 137). במסגרת התיקון לחוק, נקבעה עבירת רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם חובה, וכן עבירת רצח "בסיסית", שגם בגינה ניתן אמנם להטיל עונש מאסר עולם, אך זהו רף הענישה המירבי.
בערעור שהוגש ע"י המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ביקשה המדינה להחמיר את עונשו של הנאשם כך שיעמוד על מאסר עולם בלתי קצוב. הפרקליטות טענה כי נדרשת הבהרה באמצעות פסיקה ביחס לרמת הענישה הראויה בעבירת הרצח "הבסיסית" כפי שנקבעה במסגרת התיקון לחוק, וכי במקרה זה – בין היתר על רקע נסיבות המעשה והשימוש בנשק חם, ראוי להטיל עונש של מאסר עולם. בית המשפט העליון (הרכב כב' השופטת ע' ברון, כב' השופט י' אלרון, כב' השופט ש' שוחט), קיבל את הערעור, ובין היתר קבע: "נראה כי בנסיבות שבהן מדיניות הענישה בעבירת הרצח לאחר תיקון 137 עודנה בתהליך גיבוש והתעצבות – פתח ההתערבות בגזר הדין עשוי להיות רחב יותר". (סעיף 12 לפסק הדין).
בית המשפט אף ראה עין בעין עם הפרקליטות את הצורך בהעברת מסר מרתיע באשר לעבירות נשק ואלימות, בפרט כאשר מדובר בחברה הערבית: "האירוע שבו אנו עוסקים הוא אירוע של אלימות קשה תוך שימוש בנשק חם… הפסיקה חזרה והדגישה את חומרתן של עבירות ממין זה; את פגיעתן הקשה בתחושת הביטחון האישי של כלל אזרחי המדינה ובמגזר הערבי בפרט; ועל כך שנדרשת ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה". (סעיף 16 לפסק הדין). זהו המקרה השני בו בית המשפט העליון מקבל את ערעור המדינה וגוזר על נאשם שהורשע בעבירת הרצח הבסיסית מאסר עולם.
הערעור הראשון שבו קיבל בית המשפט את ערעור המדינה והחמיר את העונש לעונש של מאסר עולם בלתי קצוב, הוגש באשר לשוטר לשעבר, מסרשה וואסה, אשר רצח באוקטובר 2018 את אשתו אנגווץ וואסה, באמצעות נשקו האישי לאחר ויכוח אשר התגלע ביניהם. וואסה הורשע בבית המשפט המחוזי ונגזר עליו עונש 29 שנות אסר לצד תשלום הפיצויים המירבי בחוק. לאחר ערעור הפרקליטות לבית המשפט העליון, הוחמר עונשו ונגזר עליו עונש מאסר עולם בלתי קצוב.
מהפרקליטות נמסר: "אנו מצויים בתהליך גיבוש מדיניות הענישה בהתאם לרפורמה בתחום עבירות ההמתה, ויש חשיבות לכך שהכרעות בתי המשפט במקרים הראשונים המובאים ייצקו תוכן בהוראות החוק וייתנו ביטוי לכוונת המחוקק ולהגנה על הערך החשוב והמרכזי של חיי אדם. קביעה זו, כמו גם קודמתה יאפשרו להמשיך ולהתוות את הדרך מכאן ואילך באשר לענישה בעבירת הרצח הבסיסית. האלימות הגואה בחברה הערבית והקורבנות בנפש הנגבים מדיי יום, מחייבים את מערכת אכיפת החוק לצעדים משמעותיים ולהשמיע קול ברור, כפי שנעשה במקרה זה".
