אילו פיצויים ניתן לקבל בעקבות פגיעת פוסט טראומה?

לאחרונה הודיע מנכ"ל משרד הביטחון בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי תוקם ועדה לבחינת הקשר בין פגיעת פוסט טראומה (או בשמה המקצועי – הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ובאנגלית PTSD) למחלות נלוות. מטרת הוועדה תהיה לסייע לסובלים מהפרעת חרדה זו להתמודד עם מחלות שנבעו ממנה ולקבל סיוע.

מדובר בצעד תקדימי וגם מבורך ומתבקש, שכן זה כבר לא סוד שהגוף והנפש משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. אולם, זה לא קל בכלל להיות מוכר ע"י ביטוח לאומי כסובל מפוסט טראומה: קשה להאמין אבל בימינו, רק בקשה אחת מתוך עשר מתקבלות. וכמובן, כשמבקשים סיוע בשל מחלה או ליקוי שנגרמו עקב ההפרעה, ההליך עשוי להיות מתיש כפליים. אז לאילו פיצויים עשויים להיות זכאים אלו שעברו פגיעת פוסט טראומה?

קודם כל, חשוב להבין כי פוסט טראומה נוטה להשפיע על רוב ההיבטים בחייו של אדם, הן בפן המקצועי והאישי. הפרעת חרדה פסיכיאטרית זו, הנגרמת מחווית אירוע טראומתי חד-פעמי, עשויה לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים, כגון קושי בוויסות רגשי, קשיי ריכוז ולמידה וקהות חושים. בעקבות הפרעה זו, נוטים להיפגע גם יכולתו של הסובל ממנה להחזיק במשרה קיימת או למצוא עבודה חדשה, לתחזק קשרים חברתיים קיימים וליצור חדשים. כך יוצא, שכאפקט דומינו, אותה פגיעת פוסט טראומה עלולה 'לשרוף גשרים' רבים בחייו של הסובל מההפרעה – ועל כן, המדינה נחלצת לעזור. אבל איך?

חייל עם פוסט-טראומה

אפקט הדומינו

מוסדות המדינה מסתכלים על פוסט טראומה כעל הפרעה שיש לה דרגות חומרה שונות: אלו הסובלים מפוסט טראומה קשה, שאינה מאפשרת להם כלל לעבוד ולהתנהל באופן תקין בחיי היום-יום, עשויים להיות זכאים להכרה בנכות נפשית וקבלת קצבה חודשית מהמדינה. עם זאת, ישנם רבים שסובלים מפוסט טראומה, אך עדיין מסוגלים לתפקד, במידה כזו או אחרת. משמע, הסיכוי שלהם לקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי הוא נמוך. אך המדינה לא מותירה את האנשים הללו ללא עזרה: ישנו מגוון רחב של אפשרויות סיוע אלטרנטיביות עבור הסובלים מפוסט טראומה בדרגות חומרה נמוכות יותר כמו תשלומים חד-פעמיים, הנחות עבור שירותים מסוימים, והטבות נוספות.

בהתבסס על ההבנה כי פוסט טראומה עלולה לגרום גם לליקויים פיזיים ומחלות שונות, הביטוח הלאומי מותיר צוהר לסיוע גם עבור אלו שהפרעת החרדה שלהם גרמה לבעיות רפואיות אחרות. לדוגמה, נמצא קשר בין פגיעת פוסט טראומה לבין מחלות בבלוטות התריס, מחלות לב וכאבים כרוניים. יש לזכור כי בכדי לקבל הכרה בליקויים אלו (כשהם תוצאה של פוסט טראומה) יש להוכיח בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי כי ישנו קשר ישיר בין הפרעת החרדה לליקוי הגופני.

ֶאישה הלוקה בהפרעת דחק פוסט-טראומטית בפגישה עם פסיכיאטר

סיוע עבור פגיעת פוסט טראומה בשירות בטחוני

ההתנהלות של המדינה אל מול אנשים שעברו פגיעת פוסט טראומה בעת שירות בטחוני   (במשטרה, צה"ל, שב"ס, וכו') היא שונה למדי. בכדי לקבל הכרה ופיצוי, על נפגע טראומה משירות ביטחון לפנות למשרד הביטחון, ולא לביטוח לאומי. מתוך ההבנה כי פוסט טראומה עשויה לפגוע גם במרקם היחסים בין אדם לבן או בת זוגו, משרד הביטחון מעניק, במקרים מסוימים, טיפול זוגי במימון המדינה.  את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון תוך שלוש שנים מתום השירות. תקנה זו עשויה להיות בעייתית, משום שבמקרים מסוימים, הפרעת הדחק נותרת 'רדומה' מספר שנים, ומתעוררת לאחר מכן. עם זאת, מערכת המשפט מודעת לבעיה זו, והיא נוטה להתחשב במקרים שכאלו.

חומות של בירוקרטיה

למרבה הצער, המציאות הנוכחית בישראל היא כר פורה להתפתחות הפרעות דחק פוסט-טראומטיות: טרור לאומני יום-יומי, תאונות דרכים רבות, פשיעה, וחדשות לבקרים ניתן לשמוע על מקרים של התעללות ואלימות משלל סוגים. יחד עם העובדה שביטוח לאומי ומשרד הביטחון באים לקראת אלו המתמודדים עם פגיעת פוסט טראומה, זה עדיין לא תמיד כזה פשוט להשיג את הסיוע הזה. הבירוקרטיה ורשימת הדרישות של המדינה להכרה בהפרעת דחק היא ארוכה ומתישה. ניתן רק לקוות שהישראלים הסובלים מהפרעת הדחק ישנסו מותניים ויעשו כל שביכולתם כדי לקבל את המגיע להם מהמדינה. ומגיע להם הרבה.