בית המשפט העליון בארה"ב סיפק בסוף השבוע האחרון שורה של פסיקות שמרניות נוספות שעוררו סערה גדולה במדינה.
בפסיקה הראשונה, הרוב השמרני בבית המשפט פסק נגד המדיניות של ההעדפה המתקנת באוניברסטאות. השופטים השמרנים הגיעו למסקנה שמדיניות הקבלה באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת צפון קרוליינה מפרה את סעיף ההגנה השוויונית שבתיקון ה-14 של החוקה האמריקאית. דבר זה אוסר למעשה על שימוש במדיניות של אפליה מתקנת בארה"ב, אשר שימשה כנקודת מפנה משמעותית במיוחד להעלאת מספרם של סטודנטים שחורים, היספנים ושאר סטודנטים ממיעוטים חסרי ייצוג במכללות ובמוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב.
ששת השופטים השמרנים בבית המשפט גברו על שלושת השופטות הליברליות יותר, כאשר החברה החדשה ביותר בעליון והאישה השחורה הראשונה בבית המשפט, קטנג'י בראון ג'קסון, כתבה התנגדות חריפה וטענה שמשמעות הפסיקה היא ש-"ייקח יותר זמן עד שהגזענות תעזוב אותנו".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר בתגובה לפסיקה שהוא שוקל פעולה ביצועית ויבקש ממשרד החינוך לבדוק דרכים לשמור על הגיוון בגופי הסטודנטים באוניברסיטאות. ביידן אמר: "אפליה עדיין קיימת באמריקה. ההחלטה של היום לא משנה את זה. זו עובדה פשוטה".
מתנגדים ליברליים לפסיקה ציינו כי זו נוגעת בתנאי הקבלה של מיעוטים אתניים, אשר בית המשפט פסק שאינם שוויוניים בדרך ההעדפה המתקנת, אולם הפסיקה לא נגעה בקבלה של מי שנקראים "תלמידי מורשת" (legacy students) – כלומר סטודנט במכללה שיש לו קשר משפחתי עם בוגר של אותו מוסד, לרוב אמו או אביו של הסטודנט למדו באותה אוניברסיטה כשהיו צעירים יותר. כך תיתכן שתהיה העדפה לתלמידים שהוריהם למדו באותו מוסד, כאשר אלו לרוב יהיו לבנים, אולם כעת לא תהיה יותר העדפה לתלמידים ממיעוטים שונים הקשורים למוצאם האתני.
בפסיקה שמרנית נוספת של שישה שופטים נגד שלושה, בית המשפט למעשה פסק שלבעל עסק מותר לאפלות נגד אדם במתן שירות בשל נטייתו המגדרית.
בתיק זה, 303 Creative v Elenis, מעצבת גרפית רצתה להרחיב את עסקיה ליצירת אתרי חתונות מותאמים אישית, אך לא רצתה ליצור אתרים כאלה כדי לחגוג חתונות חד מיניות, תוך ציון השקפותיה הדתיות כנוצרייה. לורי סמית', המעצבת, ראתה את המקרה דרך עדשה של חופש ביטוי. היא אמרה שהממשלה מאלצת אותה ליצור מוצר מותאם אישית עם מסר שמפר את דעותיה הדתיות.
ביום שישי הסכים בית המשפט עם אותה המעצבת. השופט ניל גורסץ' הבחין בין אפליה על בסיס מעמדו של אדם – מינו, גזע וסיווגים אחרים – לבין אפליה על סמך המסר שלה: "אם יש כוכב קבוע כלשהו בקונסטלציה החוקתית שלנו […] זה שהממשלה לא רשאית להתערב ב-'שוק חסר עכבות של הרעיונות'. […] כאשר חוק מדינה מתנגש עם החוקה [….] החוקה חייבת לגבור".
גורסץ' הודה כי ההחלטה עלולה לגרום למסרים "מוטעים, אפילו פוגענים", אך הוסיף: "התשובה של האומה היא סובלנות, לא כפייה. התיקון הראשון רואה את ארצות הברית כמקום עשיר ומורכב שבו כל האנשים חופשיים לחשוב ולדבר כרצונם, לא כפי שהממשלה דורשת".
בהתנגדות עזה אמרה השופטת סוניה סוטומאיור כי התנגדותה של לורי סמית' מגיעה לאפליה נגד מעמדם של זוגות חד מיניים, אפליה בגלל מי שהם. בדעת המיעוט כתבה: "פעם אחר פעם עסקים וגופים מסחריים אחרים טענו לזכות חוקתית להפלות ופעם אחר פעם בית המשפט הזה עמד באומץ נגד טענות האלה. עד היום. […] הלקח מההיסטוריה של חוקי ההתאמות הציבוריות הוא […] שבחברה חופשית ודמוקרטית, לא יכולות להיות קאסטות חברתיות […] שכן 'הבטחת החירות' היא ריקה אם הממשלה חסרת אונים להבטיח שדולר בידיו של [אדם אחד] ירכוש אותו דבר כמו דולר בידיו של [אחר]."
הפסיקה השמרנית האחרונה שעוררה מחלוקת רבה, שגם היא נמסרה בשישי ברוב של של שישה כנגד שלושה שופטים, פגעה בתוכנית מחילת חובות הסטודנטים של ממשל ביידן.
ביידן הכריז על התוכנית למחילה על הלוואות סטודנטים באוגוסט האחרון, אך היא מעולם לא נכנסה לתוקף, שכן הייתה תקועה בהליכים משפטיים במשך חודשים. מטרת התוכנית שהעליון דחה, הייתה לספק מחילה של עד 20,000 דולר למיליוני אמריקאים הנאבקים עם החובות הסטודנטיאליים שלהם.
שופט העליון ג'ון רוברטס כתב את הדעה עבור הרוב השמרני: "לא ניתן לכנות את תוכנית מחיקת החוב המקיפה של השר 'ויתור' – היא לא רק מבטלת הוראות [חוב] קיימות, אלא מגדילה ומרחיבה אותן באופן דרמטי. […] השאלה כאן היא לא אם צריך לעשות משהו; זה למי יש את הסמכות לעשות את זה."
השופטת אלנה קגן האשימה בדעת מיעוט את בית המשפט בכך ש-"שוב החליף את עצמו בקונגרס וברשות המבצעת – ובמאות מיליוני האנשים שהם מייצגים – בקבלת החלטות המדיניות החשובות ביותר של האומה הזו, כמו גם השנויות במחלוקת".
הנשיא ביידן הודיע כי הממשל שלו ימשיך במסלול אחר למיתון החובות סטודנטים, המבוסס על חוק שונה מזה שעליו התבססה התוכנית הקודמת שהעליון פסק נגדה.
עם שלושת ההחלטות השמרניות ומעוררות המחלוקת הללו בית המשפט העליון סיים את מושבו. במהלך אותו מושב נשיא העליון ג'ון רוברטס ניסה לשמור על בית המשפט מתון יחסית ולהראות שלא עבר פוליטיזציה. בית המשפט כן פסק מספר פסיקות ליברליות יותר, בנושאי בחירות וזכויות ילידים אמריקאים. אולם, שלושת ההחלטות האחרונות הביעו את חותמן על מושב זה, ככל הנראה כפי שפסיקת אותו בית משפט בנושא ההפלות בשנה שעברה הייתה הזכורה והמשמעותית ביותר של אותו מושב.
בבית המשפט העליון של ארה"ב במתכונתו הנוכחית קיים רוב-על שמרני, לאחר כהונתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ שזכה למנות שלושה שופטים שמרנים בכהונה אחת של 4 שנים – דבר נדיר יחסית. לאחר הפסיקות של סוף השבוע האחרון ג'ו ביידן אמר: "זה לא בית משפט נורמלי".
בית המשפט, בפסיקתו נגד העדפה מתקנת באוניברסיטאות, ובפסק דין דובס בשנה שעברה שנתן למדינות את הזכות לאסור כליל על הפלות, לא בלבד שמעניק פסיקות שמרניות, אלא מבטל פסיקות עליון קודמות ומשמעותיות שהיו קיימות עשרות שנים, דבר חריג ביותר במסורת של בית המשפט העליון האמריקני.
אולם, עבור המפלגה הדמוקרטית המתקרבת לשנת בחירות, פסיקות אלה טומנות הזדמנות. הדמוקרטים יוכלו לתמרץ את בוחריהם באמצעות פסיקות אלו, כפי שעשו בשנה שעברה לקראת בחירות האמצע לקונגרס ולסנאט כאשר השתמשו רבות בסוגיית ההפלות בכדי להביא בוחרים – ובוחרות – לקלפי. אותן בחירות-אמצע נחשבו להצלחה משמעותית למפלגה הדמוקרטית, למרות שלא הצליחה לשמור על הרוב שלה בקונגרס.
