החל מהיום (ראשון), נכנסו לתוקף מספר תיקונים בחוק הירושה המרחיבים את סמכויות הרשמים לענייני ירושה, וצפויים לקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות להוצאת צווי ירושה וקיום צוואה ולהפחית את העומסים על בתי המשפט המטפלים בתיקי ירושה.
מטרת התיקונים, אותם הוביל מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ואשר אושרו לאחרונה על ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, היא להקל בנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת הן בתחום הירושה והן בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון. במרכזם, הרחבת סמכויות הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי לתת צו ירושה או צו קיום צוואה גם במקרים בהם עד כה נדרש הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
הרחבה סמכויות אלו, שקיבלה את הסכמת הנהלת בתי המשפט, נועדה לקצר את זמן הטיפול בהליך עד להשלמתו, להקל על האזרחים ולהפחית את כמות התיקים המטופלת על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים עולה כי בשנת 2022 הועברו לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה כ-3,500 בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה. ההערכה היא כי בעקבות התיקונים לחוק, הטיפול בכ-2,500 בקשות בכל שנה יסתיים במתן צו על ידי הרשמים לענייני ירושה באופן מהיר וייחסך הצורך בהעברתן אל בתי המשפט.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במסגרת התיקונים לחוק, תורחב סמכות הרשמים והם יוכלו לטפל גם בהליכים שעד כה נדרשה העברתם לבתי המשפט, כגון בקשה למתן צו קיום צוואה כאשר נפל פגם בצוואה, בקשות לגבי אדם שמקום מושבו בעת פטירתו היה בחו"ל, צוואות בעל-פה ובקשות לקיום צוואה כאשר הצוואה המקורית אינה בנמצא ויש רק העתק שלה. הקלה נוספת שנקבעה מאפשרת להגיש לרשמים לענייני הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה, במקום החובה להגיש את הצוואה המקורית כאשר היא נמסרה לביהמ"ש בחו"ל ואינה נמצאת בידי המבקש בישראל.
תיקון חקיקה נוסף הינו בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון והוא מצמצם את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבונות רק למקרים חריגים כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם. מעתה, היורשים יפקחו על מנהל העיזבון ולהם יוגשו הדיווחים הנדרשים ללא צורך בהתערבות רגולטורית של האפוטרופוס הכללי, זאת בהיותם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלות מנהל העיזבון כמי שפועל עבורם. תיקון חקיקה זה מפחית את הנטל הרגולטורי, יביא למעורבות משמעותית של היורשים בתהליך, ויאפשר ניתוב ומיקוד של עבודת הפיקוח באפוטרופוס הכללי למקרים המתאימים. ההערכה היא כי בעקבות תיקון חקיקה משמעותי זה, ייחסך מעתה הצורך בפיקוח של האפוטרופוס הכללי במאות תיקי עיזבון בכל שנה.
מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד: "כניסת התיקונים לחוק הירושה לתוקף הינה תוצאה מבורכת של עבודה ממושכת שנעשתה באפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, במטרה להקל על הנטל הבירוקרטי ולהפחית רגולציה. הרווח מכך יהיה כולו של הציבור הן בהליך מהיר יותר לקבלת צווים על ידי הרחבת סמכויות הרשמים לענייני ירושה והן בהפחתת העומסים על בתי המשפט. בנוסף, צמצום הפיקוח על מנהלי עיזבון תוך מיקוד הפיקוח של האפוטרופוס הכללי למקרים המתאימים לכך יביא להתייעלות ויאפשר לאפוטרופוס הכללי למקד את משאבי הפיקוח למקרים הנדרשים לכך ויביא לשיפור השירות לציבור".
האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון: "תיקון החוק מהווה בשורה של ממש לציבור. מערך רשם הירושה התייעל משמעותית ומאפשר מתן צווים באופן דיגיטלי, מהיר ונגיש. הרחבת סמכויות רשמי הירושה תאפשר טיפול יעיל יותר בבקשות האזרחים, תחסוך זמן רב למבקשים ותקל עליהם בצומת כה רגיש בחייהם בה הם מתמודדים עם אובדן של קרוב. לצד זאת, מעתה הפיקוח על מנהלי עיזבון יעשה רק במקרים שיש חשיבות למעורבות האפוטרופוס הכללי לשם הגנה על יורשים שאין מי שמסוגל לדאוג להם. אנו נמשיך לייעל את השירות הניתן לציבור, בדגש על קיצור זמני הטיפול והפחתת הנטל הבירוקרטי".
