רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמועצה האזורית תל גזר, מזמינות את הציבור להשתתף בשיקום השער הכנעני של תל גזר, אשר נשרף בשריפת הענק ביולי 2022. גן לאומי תל גזר הוא תל מקראי, שנחשב לאחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל. ביולי 2022 התרחשה בתל שריפה, על גבי שטח של מאות דונמים. כתוצאה מהשריפה, נפגע מבנה השער הכנעני הקדום, וכעת – החלו עבודות שימור ארכיאולוגי במקום, בשיתוף הקהילה המקומית ובהנחית מומחי השימור של רשות העתיקות, בשיתוף המועצה האזורית תל גזר, בשיתוף ובמימון משרד מורשת ורשות הטבע והגנים.
פרוייקט אימוץ תל גזר ע"י תושבי המועצה האזורית גזר, החל השנה כפיילוט, בהשתתפות תלמידי שכבה ט' במועצה. בחודשים מרץ ומאי השתתפו התלמידים, בהדרכת המרכז הארכיאולוגי מרחב מרכז וענף שימור של רשות העתיקות, בסינון אדמת השער ושימוש חוזר ליצירת לבנים שישמרו את השער הקדום. במסגרת הפרוייקט, זכו התלמידים למפגשי מבוא להכרת עולם הארכיאולוגיה והיסטוריית התל, ולאחר מכן התנדבו בעבודות השימור בתל.
תל גזר שכן, בעת העתיקה, בצומת דרכים מרכזי – על דרך הים ודרך יפו-ירושלים. גזר מוזכרת במקורות היסטוריים רבים, ובין השאר גם בתנ"ך. האזכור הראשון של האתר במקרא, מופיע בספר יהושע (פרק י', פסוק י"ג), בהקשר של מלחמתו של יהושע בן-נון במלכי הדרום (”אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד”). תל ארכיאולוגי זה, זוהה לראשונה כיישוב גזר המקראי, בשנת 1871, על-ידי החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מהחפירות הארכיאולוגיות שהתבצעו במקום בידי משלחות ארכיאולוגיות רבות, עלה כי ראשית ההתיישבות באתר החלה עוד קודם לתקופת המקרא – בתקופה הכלקוליתית, סביב אמצע האלף ה-4 לפנה"ס, ועד התקופה הרומית.
לדברי אורית בורטניק, מנהלת אגף ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים, "בתל גזר התגלו, לאורך יותר מ-100 שנות מחקר ארכיאולוגי, ממצאים רבים בעלי משמעות תרבותית חשובה מאין כמוה, כגון: כתובות, מפעל מים מרשים בהשתמרותו, שחלקו חצוב בעומק של 60 מטר מראש התל, ושרידי מגדלים בני אלפי שנים. בנוסף, נחשף בחפירות הארכיאולוגיות, מבנה שער עשוי לבני בוץ, שניצב על תילו והוא בן למעלה מ-3,500 שנים, מתקופת הברונזה התיכונה. שער זה, השייך למערכת הביצורים הפנימית של היישוב – מורכב משני שערים – צפוני ודרומי. השער הדרומי עובר בימים אלה תהליך של שימור ושחזור".
לדברי אדר' אבי משיח, מנהל תחום מיזמי שימור במינהל השימור של רשות העתיקות, "רוב ממצאי האבן באתר לא ניזוקו בזמן השריפה, אך השער הדרומי נבנה מלבני בוץ פריכות, ולכן נפגע. זיהינו התפוררות והתנתקות של לבנים, עד כדי אובדן של חלקים מהמסה הבנויה. נזקים אלה, פגעו ביציבות המבנה. בעקבות זאת, נולדה יוזמת שימור השער". עבודות השימור מבוססות על מחקר ארכיאולוגי ומתבצעות בשיטות המשחזרות את שיטות הבניה הקדומות. "החומרים בהם אנו משתמשים הם עדינים, ומשתלבים היטב עם חומרי הבניין המקוריים, אך מצד שני -משלבים טכנולוגיה מודרנית שתבטיח את יציבות המבנה ועמידותו לעוד זמן רב" אומר משיח.
מנכ״ל משרד המורשת, נתנאל איזק: ״השריפה בתל גזר פגעה בכל המרחב ההיסטורי של הגן הלאומי, ומשרד המורשת התגייס להוביל החלטת ממשלה משמעותית לשיקום אתר המורשת בתקציב של מיליוני שקלים. העבודות מתקדמות לקראת שיקום מלא של האתר. הנגשת פעולות שיקום השער הכנעני העתיק לציבור בחופש הגדול תאפשר להורים להעניק לילדים חוויה חד פעמית המשלבת טבע, היסטוריה ומורשת״
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מראות השריפה היו מחמיצי לב. רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמועצה האזורית תל גזר פעלו יחד בשיתוף פעולה כדי להביא תקציבים לשימור האתר החשוב. אנו גאים להזמין את כלל הציבור להשתתף בעבודות השימור. כך, משפחות יקבלו חוויה ערכית ומשמעותית, והמקום עצמו – ישוחזר ויוצג לציבור כראוי".
לדברי רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר: "אנחנו מתרגשים מאוד להזמין את הקהל הרחב להשתתף בשימור תל גזר וללמוד על ההיסטוריה של ארץ ישראל דרך הידיים. בשנה האחרונה הגיעו לתל גזר תלמידי ותושבי מועצה אזורית גזר, שהיו חלק מפעולות השימור לאחר השריפה הגדולה שהתרחשה כאן ממש לפני שנה. הם התנסו בחפירות בתל גזר, ולקחו חלק בשיקום האתר ההיסטורי בשיתוף פעולה מרגש עם רשות העתיקות. הצלחת הפרויקט והשפעתו על החינוך המקומי בגזר הביאו אותנו לקחת את הפרויקט צעד קדימה, ולפתוח אותו לציבור הרחב, כך שיוכל להיות חלק מפרויקט שימור היסטורי בלב מדינת ישראל."
