ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק, האחת של ח"כ נאור שירי והשנייה של ח"כ אלי דלל, העוסקות בהקמת מאגר מידע גנטי של כלבים. על רקע המציאות לפיה בעלי כלבים רבים נוטים שלא לאסוף את צרכי כלביהם, חברי הכנסת מציעים לחייב את בעלי הכלבים לתת דגימות DNA לצורך הקמת מאגר, שיאפשר להקל על הזיהוי והאכיפה נגד מי שישאירו גללים במרחב הציבורי.
ח"כ דלאל אמר כי ההצעה באה מהשלטון המקומי, כדי לעשות סדר בטיפול בצואת כלבים. "למרות כל המאמצים עדיין רואים את הצואה על המדרכות ובגינות. מאגר גנטי שיאפשר לשייך את הצואה לבעל הכלב יסייע בצמצום התופעה. אנשים לא יכולים ללכת במדרכות בצורה נאותה וילדים לא יכולים לשחק בגינות מבלי להתלכלך בצואת כלבים, לכן הצעת החוק הזו היא באמת חשובה", אמר. הוא העריך כי העלות תהייה כמה מיליוני שקלים לכל רשות וכ-140 מיליון שקל באופן כללי, וקרא שלא להשית את זה על הרשויות. ח"כ בועז טופורובסקי סיפר כי בכנסת הקודמת הגיש הצעת חוק דומה, ואמר כי בקצרין נעשה ניסיון מדהים. לדבריו, הדבר ישפר את איכות החיים של הציבור.
במהלך הדיון עלו קשיים רבים ביישום ההצעה. ח"כ דלל אמר כי עלות בדיקת DNA עומדת על 200 שקלים, והעריך שהקמת מאגר כזה תעמוד על כ-140 מיליון שקל לכל הרשויות המקומיות. לדבירו, בעיריית נתניה, למשל, מדובר על עלות של כשני מיליון שקל או יותר. היו"ר ביטן אמר כי הדבר לא צריך להיות מושת על בעלי הכלבים אלא על הרשויות שיממנו זאת מהקנסות, ואילו ח"כ דלל ביקש שלא להשית זאת על הרשויות. בעקבות זאת אמר היו"ר ביטן כי צריך לפתור את עניין המימון, וכי אולי לפחות בהתחלה לא הכל צריך להיות על חשבון הרשויות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הממונה על השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, עו"ד אודליה אסולין דגני, אמרה כי במשך השנים העמדה הייתה שהרשויות יכולות להתמודד עם התופעה באמצעות חוק עזר ולא באמצעות פיקוח על הכלבים. "ככל שיוחלט לקדם את ההצעה הסמכות צריכה להיות בתחומו של שר החקלאות", אמרה.
יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, טל גלבוע, אמרה כי זו בדיקה שעולה הרבה כסף, וחשוב שלא להשית אותה על בעלי הכלבים. היא הוסיפה כי צריך הסברה טובה באשר להצעה, כדי שבעלי הכלבים לא ייבהלו, ואפשר להפנות את ההכנסות מהקנסות לטובת המאגר ולרווחת בעלי החיים.
יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, ד"ר אבי צרפתי, ציין כי כיום יש 700 אלף כלבים רשומים, ואמר כי להצעה יש היתכנות כלכלית. הוא הוסיף כי הקמת המאגר צריכה להיות כלל ארצית, ולא ברמה המקומית, בשל העובדה כי יש תזוזה של כ-20-25 אחוז מהכלבים בין רשות לרשות. עם זאת, במהלך הדיון העלו נציגי משרד החקלאות חשש כי אם יהיה מאגר ארצי והדגימה תילקח בעת הגעה לחיסון או סימון, הדבר יוביל לעלייה במספר הכלבים הלא מחוסנים או רשומים ויישום חוק הפיקוח על הכלבים יפגע.
יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים לחיות בית, ד"ר ענת ליכטר פלד, אמרה גם היא כי צריך מאגר ארצי, והוסיפה כי הארגון לא תומך ברעיון ומצטרף לעמדת משרד החקלאות לנתק את זה מהחיסונים. היא הוסיפה כי צריך הרבה סממנים גנטיים כדי להבדיל בין כלבים ממטחנת גורים. "מעניין אותי להבין איך זה יעמוד בביהמ"ש, כשאני אבקש שיוכיחו שה-DNA הוא של הכלב שלי", שאלה ליכטר פלד. מנכ"ל המרכז הגנטי GGA, ד"ר יורם פלוצקי, אמר בתגובה כי הבדיקה אמינה ואין איתה שום בעיה.
נציג משרד המשפטים, עו"ד אבינועם ביר, אמר כי לא צריך לזלזל ברצון לקבל עיר נקייה ולא לדרוך על צואה, אבל עלו חששות משמעותיים לפגיעה בפיקוח על כלבים, שיפגעו באכיפה ובהגנה על בני אדם.
בעקבות הבעיות הרבות שעלו בדיון ביקש היו"ר ביטן ממשרד החקלאות לרכז את העבודה מול משרדי הממשלה, ולהציג לוועדה את עמדת הממשלה בצורה מסודרת. בנוסף ביקש מיועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים לרכז את העבודה מול כל שאר הגופים, בניסיון למצוא פתרונות. הוא הוסיף כי השאלה היא מה תכלית החוק, ואם הרצון לשמור על הניקיון יפגע באינטרסים אחרים חשובים יותר אז ישקול שוב אם לקדם את ההצעה.
