הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (שני) להותיר את הריבית על כנה אך הדגישה כי היא צופה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. ההחלטה היום להותיר את הריבית על 4.75% מגיעה לראשונה לאחר העלות מדורגות שהחלו בחודש אפריל בשנה שעברה.
עוד ציינו בהחלטה כי תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נימקה את החלטתה: "הפעילות הכלכלית בישראל מוסיפה לשהות ברמה גבוהה, אם כי נמשכת התמתנות במספר אינדיקטורים. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. האינפלציה מתמתנת אך נמצאת מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפים. המשך המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה בקצב האינפלציה לצד האטה מסויימת בפעילות הכלכלית בישראל. מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש מאי 2023 ב-0.2%, שיעור נמוך מהתחזיות המוקדמות בשוק. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה, אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 4.6%. האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות, אך הפער הצטמצם בשנה האחרונה. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 4.9%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 5.1%."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד ציינו כי "קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, המשקפים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, נותר גבוה ועומד על 5.4%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד ירד, ועומד על 3.4%. בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על שלושת החודשים האחרונים (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן ונמוך יותר מזה של האינפלציה השנתית, גם במחירי המוצרים הסחירים וגם בבלתי סחירים. לנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים תהיה תרומה משמעותית להתבהרות התמונה בנוגע לדינמיקת האינפלציה. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד."
הוועדה ציינה כי היא מעריכה שתהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה.
כמו כן הסבירה הוועדה כי "הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להיות איתנה, אך חלק מהאינדיקטורים מצביעים על התמתנות מסויימת בפעילות. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יוני עלה וממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. מנגד, הצריכה הפרטית נמצאת מתחת למגמת טרום הקורונה ונתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי במונחים ריאליים מצויים גם הם מתחת למגמה. יצוא השירותים ממשיך לעמוד על רמה גבוהה. יצוא הסחורות (בדולרים שוטפים, ללא או"מ ויהלומים) עלה בחודש מאי, אך נותר נמוך מהממוצע החודשי אשתקד. יבוא הסחורות נותר ללא שינוי משמעותי בחודש מאי ומוסיף לשהות ברמה גבוהה בכל רכיביו. בחודשים האחרונים, ניכרת מגמת ירידה בשיעור החברות מתחום התעשייה המדווחות על מגבלת שחיקת רווחיות הייצוא בסקר המגמות של הלמ"ס. גביית המיסים במחצית הראשונה של 2023 הייתה נמוכה במקצת מאומדני התקציב מהערכות קודמות של חטיבת המחקר, וירדה ב-9.4% במונחים ריאליים ביחס למחצית הראשונה של 2022."
לגבי שוק העבודה הסבירו בוועדה המוניטרית בבנק ישראל כי הוא מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ (61.8%, בניכוי עונתיות) נותר ברמתו בחודש מאי, והוא, יחד עם שיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25-64, 79.2% בניכוי עונתיות), גבוה ביחס לתקופה טרם משבר הקורונה. שיעור האבטלה בקרב גילאי 15+ נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש קודם ועומד על 3.6% בניכוי עונתיות. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים לחודש מאי עלה ל-3.3% בניכוי עונתיות אך עדיין מצוי ברמה נמוכה. לצד זאת, נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות. במגזר שירותי ההיי-טק שיעורי המשרות הפנויות אף הגיעו לרמות נמוכות גם ביחס לנתוני טרום משבר הקורונה, זאת במקביל ליציבות במספר המועסקים במגזר. השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש אפריל 2023 ירד מעט ביחס למרץ אולם היה גבוה באופן ניכר ביחס לפברואר. על רקע נתונים אלו, רמת השכר הריאלי עלתה ונמצאה באפריל בקרבת המגמה ארוכת הטווח. על פי סקר המגמות של הלמ"ס בחודש יוני נמשכה הירידה במגבלת המחסור בעובדים עליה דיווחו החברות בהשוואה לחודש המקביל אשתקד."
כמו כן, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2023 ובשנת 2024 בשיעור של 3% בכל אחת מהשנים, זאת תחת תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך. בבנק ישראל הסבירו כי קצב זה מבטא רמת פעילות איתנה של המשק תוך שחלק מההשפעות הממתנות של הריסון המוניטרי על הפעילות מתממשות מאוחר יותר ביחס להערכה באפריל. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 3.7% ו-4.1% בהתאמה. האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון האחרון של 2023 צפויה לעמוד על 3.5% ובארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון האחרון של שנת 2024 היא צפויה לעמוד על 2.4%. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-60% וכ-59% בהתאמה. הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בתחזית הקודמת בחודש אפריל, פורסמה הערכה כמותית להשלכות הכלכליות של תרחיש שכזה.
לגבי היקף הפעילות בשוק הדיור ציינו בוועדה כי הוא מוסיף להתמתן. קצב עליית מחירי הדירות בשנים-עשר החודשים האחרונים התמתן ל-9.8%. בחודש אפריל מדד מחירי הדירות ירד ב-0.2% ובמצטבר מתחילת השנה המחירים נותרו ללא שינוי. בהיקף העסקאות ובביצועי המשכנתאות נמשכות מגמות הירידה; בחודש מאי ניטלו משכנתאות בסך 6.5 מיליארדי ש"ח. על פי נתוני הלמ"ס, בנתוני התחלות הבנייה נרשמת מגמת ירידה ביחס לשנה שעברה, בעוד נתוני גמר הבנייה בשנים עשר החודשים האחרונים נותרו דומים לנתוני הרבעון הקודם. לצד זאת, מספר המועסקים בענף וההשקעות במבנים למגורים (נתוני רבעון ראשון) נמצאים ברמות גבוהות, ודיווחי החברות אינם מעידים על עלייה בקושי להשיג אשראי. סעיף שירותי הדיור בבעלות במדד המחירים לצרכן המשיך לעלות ועומד על 7.6% בשנה האחרונה. בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 3.6% בחודש מאי ועבור השוכרים בחוזים החדשים נרשמה עלייה של 8.6%.
בנוגע למדדי המניות בישראל, הן נותרו ללא שינוי משמעותי לעומת עליות ברוב מדדי המניות בעולם. מגמת ביצועי החסר של המדדים בישראל בהשוואה למדדים בעולם, שנרשמה מתחילת השנה, נמשכת. תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות ירדו מעט, ומרווחי איגרות החוב הקונצרניות שמרו על יציבות, זאת לאחר העלייה שנרשמה בתחילת השנה. על-פי סקר המגמות של הלמ"ס לחודש יוני הקושי להשגת אשראי של העסקים במגזר העסקים הבינוניים ירד ביחס למדווח בחודשים קודמים. הקושי המדווח מהמגזרים השונים ממשיך לשהות ברמה נמוכה יחסית. לצד זאת, ישנן אינדיקציות לעלייה קלה במדדי הסיכון באשראי לעסקים קטנים וזעירים. ירידה משמעותית נרשמה בסכומי גיוסי ההון של מגזר ההיי-טק בהשוואה לשנים האחרונות, זאת גם על רקע המגמה העולמית.
שער החליפין של השקל מול המטבעות השונים אופיין בתנודתיות גבוהה במהלך התקופה, בדומה להתנהגותו בחודשים האחרונים. במהלך התקופה הנסקרת, השקל נחלש מול הדולר ב-1.8%, מול האירו ב-2.3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-0.2%.
בעולם, קצב הפעילות מוסיף להתמתן. מספר גורמים ממשיכים להעיב על הפעילות הכלכלית, בינהם: המלחמה המתמשכת באוקראינה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, והצמיחה האיטית מהצפוי בסין ביחס לציפיות המוקדמות. תחזיות הצמיחה של ה-OECD ובתי ההשקעות ל-2024 נותרו ללא שינוי משמעותי והם צופים המשך צמיחה מתונה. מדדי מנהלי הרכש של המשקים המפותחים והמתעוררים לחודש יוני ירדו, אך הם עדיין שוהים ברמה המעידה על צפי להתרחבות כלכלית. לעומתם, המדד לסקטור התעשייה במדינות רבות שוהה בטריטוריה המעידה על התכווצות בפעילות. נתוני היקף הסחר העולמי לחודש אפריל 2023 הוסיפו להצביע על האטה. רכיב ההזמנות ליצוא שבמדד מנהלי הרכש, המהווה מדד מקדים לנתוני הסחר העולמי, ממשיך להצביע על סביבת סחר חלשה גם בחודשים הקרובים. מחירי הנפט נותרו ללא שינוי משמעותי על אף קיצוצים בתפוקות בתקופה הנסקרת.
סביבת האינפלציה בעולם מתמתנת בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים, בעוד שאינפלציית הליבה דביקה. בתוך כך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך. בארה"ב, נתוני הפעילות ממשיכים להצביע על צמיחה חיובית, ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש יוני התמתן לקצב שנתי של 4% ומדד הליבה ירד ל-5.3%. ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי אך פרסם תחזית ריבית שצופה שתי העלאות נוספות עד סוף השנה. גוש האירו נכנס למיתון טכני לאחר שני רבעונים רצופים של התכווצות, אך התחזיות מצביעות על צפי לצמיחה מתונה ברביעים הבאים. האינפלציה התמתנה אך היא עודנה גבוהה יחסית ועומדת על קצב שנתי של 5.5%. אינפלציית הליבה בגוש עלתה מעט ל-5.4% ושוהה גם היא ברמה גבוהה. ה-ECB העלה את הריבית ב-25 נ.ב. בבריטניה נתון האינפלציה האחרון נותר ללא שינוי והאינפלציה עומדת על 8.7%, אינפלציית הליבה שבה לעלות והגיעה לשיעור שנתי של 7.1%, והבנק המרכזי (BOE) העלה את הריבית ב-50 נ.ב. נוספות.
החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-4/9/2023.
בתדרוך העיתונאים אודות החלטת המדיניות המוניטרית אמר נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, כי "הוועדה המוניטרית ניתחה את ההשפעה הכוללת של התהליכים השונים המשפיעים על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה, ובתום הדיונים החליטה להותיר את הריבית על כנה. בדבריי היום אבקש להתייחס לשיקולים המרכזיים שעמדו לנגד עינינו בקבלת ההחלטה וכן לסביבה הכלכלית בה אנו מצויים. אתעמק בתוואי המדיניות המוניטרית ואתייחס בדבריי להתפתחויות העיקריות בסביבת האינפלציה, להערכות לגבי הפעילות הכלכלית העתידית, להתפתחות שער החליפין, לתנאי הכלכלה העולמית ולסוגיות רלוונטיות נוספות שעל הפרק."
פרופ' ירון ציין כי "מאז המחצית השנייה של 2021 אנו מצויים בתהליך צמצום מוניטרי, שמגיע על רקע ההתפתחויות הכלכליות המשמעותיות בסביבה המקומית והבין-לאומית. אלו הביאו אותנו בישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, לנקוט בתהליך העלאות ריבית נחוש שבו התחלנו באפריל 2022. הוועדה המוניטרית החליטה שלא להעלות את הריבית, שכן לאור הנתונים הקיימים, והתחזיות נכון להיום אנו מעריכים כי רמת הריבית הנוכחית היא ברמה מרסנת דיה, האמורה לתמוך בירידת האינפלציה ליעדה. יחד עם זאת, הדרך להתכנסות האינפלציה ליעד עודנה ארוכה. אנו מצויים בסביבת אי-ודאות גדולה וישנם מספר סיכונים כלפי מעלה ללחצי אינפלציה. לכן, חשוב לי לציין כי בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית בהמשך, ככל שלא נראה את סביבת האינפלציה מתמתנת בקצב המתאים. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה ולהבטיח יציבות מחירים בישראל."
הנגיד הוסיף כי "ברקע ההחלטה נמצאים נתוני הפעילות הכלכלית במשק הישראלי, המצביעים על רמת פעילות גבוהה. אנו רואים צמיחה מעל הציפיות, ושוק עבודה הדוק עם שיעורי תעסוקה ברמות שיא ואבטלה נמוכה מאד. עם זאת, ניתן לראות מספר אינדיקטורים המצביעים על תחילתה של מגמת התמתנות: שיעור המשרות הפנויות מצטמצם, היקף המשכנתאות יורד בחודשים האחרונים והיקף האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים התייצב. כל אלו מרמזים על תחילת מגמת ריסון של הכלכלה, הנובעת ממדיניות הריבית, שפועלת לירידת האינפלציה. האינפלציה בישראל עדיין שוהה ברמה גבוהה ומקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות מסויימת באינפלציה, כפי שעולה מהדינמיקה של האינפלציה בתקופות קצרות יותר, כמו במדידה רבעונית או חצי-שנתית. מגמת האינפלציה, כפי שתתבטא בנתוני החודשים הבאים תהיה משמעותית להתבהרות התמונה ודינמיקת האינפלציה ותוואי המדיניות אליו אנחנו צועדים. כמובן שהוועדה בוחנת כל העת את מכלול ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. אדגיש שוב, יציבות מחירים היא תנאי הכרחי ליציבות כלכלית. סביבת מחירים יציבה מייצרת ודאות – והיא רכיב חיוני לפעילות הכלכלית ולצמיחה. מעבר לכך, חשוב להבין כי אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. לכן, אנחנו בבנק ישראל נחושים ומחוייבים להשיב את האינפלציה ליעדה."
לדבריו, "בהסתכלות קדימה, גורמים שונים במשק – כמו שוק ההון או החזאים הכלכליים – צופים כי האינפלציה תשוב ליעדה במהלך השנה הקרובה. גם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. אלו מספקים לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. חשוב לזכור כי הציפיות הן חלק משיווי משקל והן נקבעות, בין היתר, לאור מדיניות הריבית שאנו נוקטים בה, והאמינות שמייחסים השווקים למדיניות המוניטרית של בנק ישראל."
"ציינתי קודם כי אנו סבורים שהריבית מצויה בסביבה מרסנת, כזו ההולמת את המשך התמתנות האינפלציה" הסביר נגיד בנק ישראל והדגיש כי "הדבר נכון כל עוד לא יהיו שינויים משמעותיים בפעילות ובסביבת האינפלציה. בהקשר זה אציין, כי בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות משמעותי בשקל. פיחות אשר נבע בעיקר מגורמים מקומיים, ופחות מהסביבה הגלובלית. על-פי ההערכות בתקופה זו נרשם "פיחות עודף" של השקל – כזה שאינו נובע מהגורמים הכלכליים שאפיינו את שוק המט"ח בשנים האחרונות. הערכות שמרניות מצביעות כי "פיחות עודף" זה תרם עד כה כאחוז עד אחוז וחצי לאינפלציה. ככל שהיחלשות השקל תימשך, הדבר עלול להעיב על חזרת האינפלציה ליעדה, ולכן ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר."
נגיד בנק ישראל הבהיר כי "המשק הישראלי איתן וצומח בקצב מהיר יותר ממה שהוערך עד לאחרונה, הודות לרכיב ההשקעה ולייצוא השירותים. הפעילות הכלכלית מוסיפה להיות חזקה ושוק העבודה הדוק. לצד אלו, אנו רואים מספר נתונים כלכליים המעידים על התמתנות מסויימת של קצב הפעילות: שיעור המשרות הפנויות מצוי במגמת התמתנות ובפרט במגזר ההיי-טק, ההוצאות בכרטיסי אשראי מתמתנות, הפעילות בשוק הנדל"ן מאטה, היקפי האשראי העסקי לעסקים קטנים ובינוניים מתייצבים, וכן נרשמת ירידה חדה בקצב גיוסי ההון של חברות ההיי-טק.
היום פרסמה חטיבת המחקר תחזית מקרו-כלכלית עדכנית. התחזית מבוססת על תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך. בתחזית זו, החטיבה מעריכה שהתוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-3%, קצב נמוך במידת מה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק. על-פי התחזית שיעור האבטלה צפוי לעלות לסביבת ה-4%. האינפלציה השנתית צפויה לרדת ולעמוד ברבעון השני של 2024 בממוצע על 3% ובסוף שנת 2024 על 2.4%. ישנם מספר גורמי אי-ודאות משמעותיים אותם מפרטת חטיבת המחקר. הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות של תרחיש בו שינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, המשך פיחות השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. אזכיר כי בתחזית הקודמת בחודש אפריל, פרסמנו הערכה כמותית להשלכות הכלכליות של תרחיש זה."
"אנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק הדיור ורואים כי היקף הפעילות בשוק זה מוסיף להתמתן. מדד מחירי הדירות ירד במעט בחודש מאי, זאת בהמשך למגמת ההתמתנות הניכרת בחודשים האחרונים. היקפי העסקאות בשוק, ביצועי המשכנתאות ונתוני התחלות הבנייה מצויים במגמת ירידה. בהקשר זה אציין את שאמרתי בעבר: חשוב שהממשלה תדע לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן. זהו המפתח להמשך התמתנות של מחירי הדיור ואין להסתמך בהקשר זה על העלייה בעלויות המימון בלבד." ציין הנגיד.
עוד אמר כי "בשוק ההון המקומי, מדדי המניות בישראל ממשיכים להיות מאופיינים בביצועי חסר לעומת מדדי המניות המובילים בעולם. תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות נותרו ללא שינוי מאז החלטת הריבית הקודמת, זאת בדומה למגמה בעולם. בשוק האשראי, מרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל, שהתרחבו בתחילת השנה, נותרו ללא שינוי והיקפי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מתייצבים. עם זאת, הקושי בהשגת מימון המדווח על ידי העסקים בגדלים השונים נותר ברמה נמוכה יחסית. בהתייחס לפעילות הגלובלית, תחזיות הגופים הכלכליים צופות צמיחה מתונה בגושים המובילים בשנים 2023 ו-2024. בתוך כך, גוש האירו, נכנס למיתון טכני לאחר שני הרבעונים האחרונים שבהם נרשמה התכווצות בתוצר. סביבת האינפלציה בעולם מתמתנת, אך אינפלציית הליבה מוסיפה להיות דביקה, וההידוק המוניטרי בעולם נמשך."
לסיכום אמר נגיד בנק ישראל מספר דברים על המערכת הבנקאית והצעדים האחרונים שננקטו על ידי הבנקים. "כפי שפורסם, זימנתי לפני כשבועיים את מנכ"לי הבנקים לשיחה בה הבהרתי כי ראוי שהמערכת הבנקאית תפעל להשגת מספר יעדים: הפחתת ריביות על יתרת החובה; הגברת תמסורת הריבית על יתרות זכות – לאורך העקום כולו; עידוד אקטיבי ומתמשך להסטת כספים המוחזקים בעו"ש לפיקדונות ולאפיקים משתלמים יותר וסיוע אקטיבי לבעלי המשכנתאות המאובחנים כבעלי הקשיים המשמעותיים ביותר. הצעדים שנעשו בעקבות כך הולכים לכיוון הנכון ויכולים לסייע ללקוחות הרלוונטיים. המהלכים אותם אנו מקדמים ונמשיך לקדם בעתיד הם כאלו שמעודדים את פעילות מנגנוני השוק ותחרות עסקית תוך שונות בערך המוצע בין הגופים השונים, הן במערכת הבנקאית והן מחוצה לה. לעומת זאת, התערבות חקיקתית במנגנוני השוק, וודאי צעדים שעלולים לעוות את המדיניות המוניטרית, עלולים להשיג תוצאה לא רצויה בסופו של דבר. נמשיך לפעול בכלים שברשותנו להשגת יעדים אלו לשיפור מצב הלקוח וקידום התחרות במערכת הפיננסית."
הנגיד התייחס בסיום דבריו להשפעה של שינויי החקיקה על הכלכלה, שמלווה אותנו בחודשים האחרונים. "אמרתי בעבר מספר פעמים כי בעקבות קידום שינויים אלו חלה עלייה ברמת אי-הוודאות בכלכלה הישראלית, כפי שמשתקף בין היתר, בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי. להמשך אי-הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים, כפי שמתבטא בסיכונים לתחזית חטיבת המחקר, ושאת חלקם ציינתי בדבריי קודם לכן. גם קרן המטבע הבינ"ל הצביעה בדו"ח האחרון שלה על הנזק מהמשך אי הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות."
