הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל דנה היום (שני) בהצעה לדיון מהיר בנושא: "העלייה בשיעור הפגיעות המיניות בקרב ילדים" של חברי הכנסת אושר שקלים ומירב בן ארי. יו"ר הוועדה ח"כ דלל אמר, הדיון בעליה בפגיעה בקרב ילדים בעיקר בתוך המשפחה, כואב בעייתי בעיקר כשזה קורה בתוך המשפחה.
לבקשת יו"ר הוועדה, הוועדה שמעה את עדותה של ג' נפגעת מינית שסיפרה את סיפורה האישי. בתום דבריה אמר ח"כ דלל מעדותה של ג' עולה שבמשך חודשיים של חופשת הקיץ, לא היה לה למי לפנות. אני מעריך מאוד את העדות של ג'. אני מבקש ממשרדי החינוך והרווחה להשאיר מוקד בתקופת הקיץ.
מנתונים שקבלתי ממשרד הרווחה עולה כי רק ב-30% מהפגיעות שדווחו התנהלה חקירה, ורק ב-6% מהמקרים שנחקרו, התנהל הליך משפטי. הנתון המהותי הוא, 66% מהפגיעות בילדים עד גיל 12, מתרחשות בתוך המשפחה. זה הזוי ומזעזע. מה שיש לילד זה המשפחה שעוטפת אותו ושם הוא נפגע. זה הנתון הכי בעייתי והכי קשה לטיפול וזיהוי. התפקיד של משרד החינוך לאתר את הילדים הנפגעים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ אושר שקלים אמר: "אני אבא לארבעה ילדים קטנים הנושא מאוד בוער בי. לדבריו, אחד מתוך חמישה ילדים עובר פגיעה מינית שהם כ-25,000 ילדים בשנה שנפגעים, ואלו רק פגיעות שאנחנו יודעים עליהם. מנתוני איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית עולה כי 60% מהפניות הם מילדים מתחת גיל 18 רובם מתחת לגיל 12. 86% מהנפגעים נפגעו מאדם מוכר. 71% מהפגיעות בעלי אופי מתמשך. ההיקפים מחרידים. 79% לא קיבלו שום סיוע. קיימת הסכמה שלא ניתן לאמוד את מספר הנפגעים עקב תת דיווח. לפגיעה מינית בילדות, יש השלכות לטווח קצר וארוך, בעיות התנהגותיות, בריאותיות, תפקודיות, הפרעות בהתקשרות ובאינטימיות. כמדינה וחברה, איך הגענו למצב כזה? חייבים למצוא פתרונות רוחב, ולהיטיב עם הנפגעים להכשיר רופאים ויועצים חינוכיים שיזהו נפגעים. הצעתי חובת סירוס פדופילים. אני במו"מ עם שר המשפטים שלא מקבל את התזה. אנחנו מחפשים פתרון למתן זריקה לדיכוי הדחף."
ח"כ דבי ביטון אמרה, הנתונים מאוד מדאיגים. כעורכת דין ייצגתי משפחה של שמונה ילדים שנפגעו ע"י אב המשפחה. אף עו"ד לא רצה לקבל את הייצוג בתיק הזה. אנחנו חיים בעידן אחר בו קיימת מודעות גבוה יותר, בגיל נמוך יותר.
ח"כ מיכל שיר אמרה, המדינה צריכה לעצור ולשאול למה עדיין לא רואים שיפור אלא רק עליה. האם אנחנו עושים מספיק בהסברה, בהעלאת המודעות, כניסה לעולם הטכנולוגי? אין מודעות ויש אפס כלים לזיהוי. אין להורים כלים לזיהוי פגיעה. צריך לעשות חושבים על מערכות המניעה הסברה וזיהוי. אם לא, הנתונים יעלו.
עו"ד אושרת שוהם ראש תחום חקירות ילדים בפרקליטות המדינה אמרה, אנחנו המדינה היחידה בעולם שעו"ס חוקרים ילדים מתחת גיל 14. שוהם התייחסה לאחוז ההליכים המשפטיים ואמרה כי לא כל תיק שמגיע לרווחה, מגיע לחקירת משטרה.
ערן צימרין נשיא האגודה להגנת הילד אמר, בשנת 2022 קיבלנו 10,000 מקרי חירום. קיימת עליה בפניות לאור פעילות יזומה שאנחנו נוקטים. מדינות אחרות מקנאות בנו.
עו"ס מירב בועז מהשלטון המקומי אמרה, כאשר האבא פוגע בילדיו, הילד לא יכול לקבל טיפול ללא חתימת האבא שימנע מלחתום. יש לי מקרה של אב שפגע באשתו ובשמונת ילדיו, שמסרב לחתום על טיפול והילדים הולכים לבקר את האב לאחר שההורים התגרשו בניגוד לרצונם.
עופרה בן מאיר ממכון חרוב אמרה, הצענו שמערכות החינוך ימפו את הילדים שבסיכון ולקחת עליהם חסות בחופש. הרב אשר מלמד מנכ"ל המרכז הישראלי למוגנות אמר, מורים גננות ועובדים סוציאליים לא עוברים הכשרה לזיהוי פגיעות. מלמד שאל למה אין בכל תחנת משטרה, יחידה ייעודית שתטפל בפגיעות מיניות כמו יחידת תנועה או חקירות.
ד"ר נאוה כהן ראש האגף להגנה על ילדים ברשת אמרה, אנחנו מקבלים הכי הרבה פגיעות של ילדים, כתוצאה מפגיעה בילדים ביישומונים אינסטגרם ובווטס-אפ. לאחרונה יש יותר תהליכי סחיטה ברשתות החברתיות. ילדים נמצאים בסיטואציות קשות.
בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה אני לא יודע איך לסכם את הדיון הקשה. ח"כ דלל ביקש ממשרד החינוך לתת מענה לילדים בחודשי הקיץ. הנושא מורכב ועדין במיוחד בפגיעות בתוך המשפחה. התפקיד שלנו לתת מעטפת חמה ותומכת לילדים שנפגעו. כולם רוצים את טובת הילד אבל לא תמיד אנחנו יודעים לעשות את זה. אנחנו משקיעים משאבים בוועדות אבל הן לא מיושמות.
