ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה, פה אחד, את הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור – פיצויים לדוגמה, התשפ"ג-2023, של ח"כ יצחק פינדרוס וחברי כנסת נוספים.
על פי המוצע בהצעת החוק בתי המשפט יחייבו מתגמלי טרור (מי שמעניק כספים בגין מעשה טרור, לרבות הרשות הפלסטינית) בפיצויים לדוגמה (פיצויים שאינם תלויים בנזק, אשר נקראים גם פיצויים עונשיים).
הפיצויים ייפסקו בגין מתן תגמול לאותו מעשה טרור בו נרצח אדם או נגרמה לו נכות. במקרה שמעשה הטרור גרם למותו של אדם, ייפסקו פיצויים לדוגמה שלא ייפחתו מעשרה מיליון ₪ לטובת עזבונו של האדם, ובמקרה שמעשה הטרור גרם לנכות, ייפסקו לטובתו של הקורבן פיצויים שלא ייפחתו מחמישה מיליון ₪. פיצויים לדוגמה שייפסקו לפי סעיף זה, לא ינוכו מכל סכום המשולם על ידי המדינה או מוסד ממוסדותיה לקורבנות טרור ומשפחותיהם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד מוצע כי מימוש פסקי הדין בתביעות לפי סעיף זה יהא מכל נכס של מתגמל הטרור, כולל כל נכס שנתפס או הוקפא על ידי מדינת ישראל. הוראות חוק זה יחולו על כל תביעה עתידית לפיצויים נגד מתגמל טרור, תביעה לפיצויים נגד מתגמל טרור שהייתה תלויה ועומדת ערב תחילתו של חוק זה, וכן תביעה לפיצויים נגד מתגמל טרור שעדיין לא התיישנה.
בדיון החליטו חברי הוועדה להוסיף להצעת החוק התייחסות גם למי שסייע או שידל למעשה טרור, בעקבות הערתה של ד"ר תמר קלהורה ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. ד"ר קלהורה אמרה לחברי הוועדה: אף על פי שהחוק אינו תיקון לפקודת הנזיקין, עדיין מדברים בעולם של נזיקין…כרגע הנוסח מדבר רק על מתגמל טרור, מה שהוכר בפסיקה כאישרור מעשה הטרור. סעיף 12 לפקודת הנזיקין מדבר גם על הטלת אחריות בצורות אחרות כמו סיוע ושידול. הפסיקה כבר הגדירה חבות בפיצויים עונשיים למי ששידל למעשה טרור. נכון יהיה להסדיר את הכל ביחד, בכדי שהחוק יחול על כולם ויהיה אותו סט כללים לעניין המימוש.
עוד אמרה ד"ר קלהורה: בוועדת השרים הבענו את עמדתנו שצריך להיות טווח של הפיצוי – מסכום מינימלי ועד סכום מקסימלי, או רק סכום מקסימלי עם הבניית שיקול דעת מסוים. ההצעה הנוכחית של סכום מינימלי, ללא סכום מקסימלי, לא תעמוד במבחן בג"ץ, וחבל ללכת בדרך הזו. סוגיה פחות קריטית היא שלא נהוג לרשום בית המשפט יחייב, אלא רשאי לחייב, ובכל מקרה איני רואה אפשרות שיש זכאות לפיצויים ובית המשפט אומר שהוא לא פוסק אותם.
ח"כ פינדרוס העיר: אנחנו פה בעקבות הפסיקה של השופט עמית, במקרה בו בית המשפט היה רשאי לחייב את הרש"פ בפיצויים ולא חייב. אנחנו קצת בפוסט טראומה מהפסיקה הזו, ולכן חשוב לנו להישאר בנוסח של "יחייב".
אל"מ אלעד גורן, ראש המחלקה האזרחית ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים: היינו פה במספר דיונים על הצעת החוק והבענו עמדתנו. ביום ראשון היה דיון קבינט וההחלטה הייתה לשמר את הרש"פ. החוק, בתחולתו הנוכחית, מאתגר את החלטת הקבינט שהתקבלה אך ביום ראשון. יש פה השלכות מרחיקות לכת וצריך לעצור, להתכנס לדיונים בצוותים קטנים, ולחשוב כיצד ניתן לפצות את קורבנות טרור ועדיין לקיים את החלטת הקבינט.
עו"ד אדם וולפסון מהייעוץ המשפטי למל"ל ונציג הייעוץ המשפטי לשב"כ אמרו שניהם כי הם מצטרפים לעמדה שהציג אל"מ גורן. ח"כ פינדרוס: נחדד זאת אם צריך, אבל המטרה שלנו הייתה פיצוי למשפחות דרך הכספים המוקפאים. אין מטרה אחרת ולא מנסים להקריס את הרש"פ בדלת האחורית.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין סיכם: בדיונים הקודמים בהצעת החוק, הודיעו כל נציגי הממשלה כי הם תומכים בהצעת החוק, כפי שהוחלט בוועדת השרים לחקיקה. אני מבין שהיה שינוי נסיבות מסוים, ואתם יכולים לנחש שאני מעודכן בעמדות שהובעו בדיון הקבינט השבוע ובהחלטות שהתקבלו שם. עם זאת, וזה חייב להיאמר, הכנסת מאוד מכבדת את הממשלה, אבל הממשלה לא מכתיבה לכנסת איזו חקיקה לקבל ואיזו לא – להיפך, הכנסת קובעת חוק והממשלה פועלת על פיו."
"לחוק יש שתי מטרות הגיוניות ומשלימות: לסייע למשפחות שנפגעו הכי קשה ולהקל על דרך הייסורים שלהן להשגת פיצוי, וכן, בפעם המי יודע כמה, לנסות לפגוע בגורמים שמממנים ומסייעים לטרור, דרך הכיס. הממשלה והקבינט החליטו שממשיכים לעבוד עם הרש"פ, ואולי פה יש דעות שונות לגבי המשך שיתוף פעולה זה, אבל אף אחד לא קרא להקרסת הרשות וסגירת חשבון עימם. אנחנו בטח לא נעצור את החקיקה, אלא נצביע עליה לקריאה ראשונה, אבל זה לא סוף התהליך ובוודאי שנדייק נושאים, למשל סכומי הפיצוי, בהכנה לקריאות השנייה והשלישית, בכדי שלא תצא שגגה תחת ידינו. לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד."
