ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לצמצום רגולציה, בראשות ח"כ אריאל קלנר, דנה היום (שלישי) בפעילות רשות האסדרה. בפתח הדיון אמר היו"ר קלנר כי "המטרה היא להבין את אתגרי רשות האסדרה, ומתוכן לגזור משימות ויעדים שוועדת המשנה תפקח על ביצועם. זו הפעם הראשונה בה ישנו פיקוח פרלמנטרי של וועדת משנה על הטיפול ברגולציה". לטענתו, רגולציה מיותרת מובילה למצב בו הצרכן משלם יותר ועל כן בירך על קיום הדיון.
ח"כ אילוז הוסיף: "רגולציה מיותרת היא אסון לכלכלה הישראלית, אסון לבעלי עסקים והיא מובילה לעליית מחירים". ח"כ שלום דנינו שאל על מקור החוק המסמיך את הרשות, על סמכויותיה ועל פועלה.
ראש רשות האסדרה, עו"ד יואל בריס, התייחס לכך וסקר את פעולות הרשות. הוא אמר, כי "הרשות היא צעירה ומתפתחת, ומטרתה החשובה ביותר היא דיוק הרגולציה בישראל, בכדי שתהיה כזו שמשפרת את איכות החיים". ח"כ דנינו שב ושאל האם בסמכות הרשות להחליט על ביטול רגולציה, ובריס השיב: "אנחנו עורכים בקרה על כל הרגולטורים ומסייעים להם לדייק את הרגולציה, בכדי שתהיה כזו שמשפרת איכות חיים". עוד הוסיף בריס, כי אין לרשות סמכות לבטל רגולציה. נושא נוסף בו עסק הוא נושא טיוב הרגולציה, על כך אמר בריס כי "צריך לטפל ב-75 שנה של רגולציה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בהמשך דבריו עוד סיפר עו"ד יואל בריס כי ראש הממשלה הטיל על הרשות להביא עוד החודש מלאי רגולציה בנושא יוקר המחייה, וכי על נושא זה אמונים 8 עובדים שהם כל כוח האדם של הרשות לנושא. "יש פה ביצה ותרנגולת שכל בוקר אני קם אליהם. אם התוצר יהיה עוד בירוקרטיה – אני לא אספור את זה כהצלחה", אמר.
סמנכ"ל רשות האסדרה, עו"ד גיא מור, אמר כי, "זה לא שאנחנו נשנה את הרגולציה היא נקבעת בעשרות משרדי ממשלה ובמאות יחידות רגולטוריות ובסוף רגולציה טובה היא רגולציה של איכות". היו"ר קלנר שאל מתי נראה רישוי עסקים מזורז, ומור השיב: "אנו עושים זאת טיפין טיפין". לדבריו, "כיום ישנם 196 גורמים שמטפלים בהם אחד אחד מקיימים דיונים ומתחילים לאשר שינויים בנושא. זה לא שאנחנו נשנה את הרגולציה, היא נקבעת בעשרות משרדי ממשלה ו-250-300 יחידות רגולטוריות".
מור אף ציין כי הרשות פרסמה לפני כחודש את הכיוונים המרכזיים שלה, ואמר כי היעד הוא הפחתת נטל רגולטורי עודף שיביא לחיסכון של 5 מיליארד שקל מידי שנה בעלות הרגולציה העודפת, הפחתת 5 מיליון ימי המתנה לקבלת אישורים ממשלתיים ושיפור המיקום של ישראל במדדי OECD.
בריס התייחס לכך ואמר: "חמישה מיליארד שקלים וחמישה מיליון ימים זה מאתגר, אבל אפשרי". הוא סיפר כי "למשל בבתי מלון האריחים צריכים להיות בגובה של 1.8 מטר ובצבע בהיר, בכדי שיהיה קל לראות את הלכלוך, הפכנו את זה מחובה להמלצה". כתיבה מחדש של עשרות הוראות באופן פחות בירוקרטי היא תהליך אשר אורך זמן לדבריו ואנו לא רוצים לעשות זאת על הדרך. עוד אמר, כי כיום ישנם 7 מפרטים אשר נמצאים בטיפול והם יכסו כ-30% מהעסקים, "אני מקווה שנוציא את זה עד סוף 2027".
סמנכ"לית לובי 99, רחל גור אמרה כי "תפקיד הרשות הוא לטייב רגולציה, וזו משימה מאוד מורכבת. יוקר המחייה מתבטא בפרטים הקטנים ובכדי לייצר מסלול בו אנו רואים שינוי ממשי בסל הקניות של אזרחי ישראל צריך לעמוד בהבטחות ובהתחייבויות. אם משקיעים זמן ומגיעים להסכמות אך אין מימוש, בפועל לא עשינו כלום והציבור ימשיך לשלם ביוקר". מנכ"לית עמותת רווח נקי, עו"ד נילי אבן חן אמרה כי "הרגולציה האמתית היא בחשיכה והאתגר יהיה עם מאגר האסדרה". לדבריה, צריך לנהל מעקב על הנעשה מול המשרדים.
ראש תחום אתיקה שלטונית והמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עדנה הראל פישר, אמרה כי "האסדרה נקבעת בכדי להביא לתועלת המרבית לחברה ולמשק תוך שקילת ההשפעות הכלכליות, חברתיות, וסביבתיות". עוד הוסיפה הראל פישר, כי העניין העיקרי בעבור הרשות הוא כיצד היא מנחה את הרגולטורים, ולשם כך צריך לתקן את המדריך ולכלול בו את התפיסה של אסדרה מיטבית.
יועץ תהליכי חקיקה בארגון האינטרס שלנו, שחר גרופי אמר כי הדרך שבה ההבטחה של רשות ההסדרה תוכל להתממש היא רק אם תהיה מחויבות פוליטית ומשקל מאחורי הרשות. הוא הציע, כי כל רגולציה חדשה תגיע לרשות ויש לקבע במסגרת החוק שאם תוך שלושה חודשים הרגולציה לא מגיעה לרשות היא אינה תקפה. עוד הוסיף כי על הרשות לתגמל משרדים שערכו שינוי רגולטורי, ולפרסם דוח שנתי על אלה.
סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן, אמר כי "אנחנו רחוקים מלהיות במצב שמה שטוב עבור אירופה טוב לישראל, עם כל הרפורמות שנעשו אנחנו עדיין לא שם". ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, הוסיף כי "כשמדברים על הפחתת רגולציה זה לא רק טיוב". לדבריו, "הרגולציה הישראלית משפיעה על יוקר הייצור, ו-2027 יעד זה רחוק מאוד למפרטים אחידים, טיוב של 5 מפרטים בשנה זה 20 שנה ל-100 מפרטים, צריך קצב אחר".
מנהל תחום מדיניות רגולציה במשרד הכלכלה, דן יונה עמדי, אמר: "התפקיד שלנו הוא לממש את מדיניות השר והמנכ"ל, ולכן ישנה חשיבות לכך שהם יבינו מה מדיניות הרגולציה של הממשלה". עוד הוסיף עמדי, כי כאשר שר רוצה לקדם רגולציה תהליך בחינת ההשפעות צריך להיערך בצורה מהירה, ובמצב שכזה לא תעזור חוות הדעת של הרשות. היו"ר קלנר התייחס לכך ואמר, כי "לפעמים זה נובע מהרצון להביא הישגים מהירים, וצריך לתת על זה את הדעת".
בריס התייחס לסוגיות שעלו בדיון, ואמר כי צריך למקד את הרגולציה וזאת על ידי העלאת כל המערכת הרגולטורית כלפי מעלה, בכדי שתשפר את איכות חיי האזרח. "אמון זו התשתית לכל דבר, האזרח יסמוך על הספק, הספק יסמוך על הרגולטור, הרגולטור יסמוך על הכנסת וזו תוכל להסתמך על חוות הדעת שאנחנו נכתוב", אמר.
בסיכום הדיון אמר היו"ר קלנר, כי כולם מבינים שרגולציה היא הכרחית והיכן שהיא איננה הכרחית היא מהווה עול על הציבור. הוא ביקש יעדים מדידים לפעולת הרשות ושאל כיצד הרשות מתכוונת לטפל ברגולציה האפלה. עוד הוא הוסיף: "נמליץ לכל וועדות הכנסת כשמגיעות תקנות לשולחנן לשאול האם נעשה תהליך בחינה? כשמגיעות תקנות צריך שיהיו להן יעדים מדידים, נערוך שינוי תרבותי של שרים, מנכ"לים ונבחרי ציבור".
