השלב הראשון בדרך לחוקה לישראל?

הפורום לכינון חוקה לישראל, בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) התכנס הבוקר (רביעי) לישיבתו הראשונה. הפורום אליו הוזמנו כל סיעות הבית הציוניות, גובש על מנת להביא נוסח בהסכמה רחבה ככל האפשר, שיובא לאישור הממשלה מיד עם החלפת השלטון הנוכחי.

בכנס השתתפו ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ חמד עמאר וח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) וח"כ גלעד קריב (העבודה), פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, חכ"ל אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פרופ' יובל אלבשן, ד"ר גיורא ירון, יזם ואיש עסקים, רליק שפיר, יוזמת בראשית, עו"ד ענת טהון אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ונציגי ארגונים נוספים.

ח"כ עודד פורר אמר: "מדינת ישראל נמצאת במשבר חוקתי עמוק, שעלינו לדעת לנצל אותו כדי לגעת בסוגיות שמנהיגי ישראל ברחו מהן במשך 75 שנה. המצב הנוכחי מחייב את כל נבחרי הציבור לקבל החלטות קריטיות למען עתיד המדינה והחברה. מדינת ישראל הגיעה לרגע שבו אנו חייבים לפעול לכינון חוקה, להכריע ולהשלים את המלאכה שהאבות המייסדים של מדינת ישראל לא השלימו. החודשים האחרונים הבהירו את החשיבות והצורך הדחוף בכינון חוקה המבוססת על מגילת העצמאות שתכלול בתוכה הפרדה בין דת ומדינה ושתעגן את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, יהודית, ציונית וליברלית."

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן אמר: ״היום יותר מתמיד אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להציג אלטרנטיבה לממשלה הזאת. הגענו למציאות שמבטלים פה חוקי יסוד, אנחנו בצומת קריטית והגיע הזמן שנדבר על חוקה למדינת ישראל, לכן ביקשתי מיו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר להקים פורום לגיבוש חוקה למדינת ישראל יחד עם הסיעות הציוניות באופוזיציה. מה שישראל צריכה זו חוקה שמורכבת משלושה עקרונות מרכזיים – הפרדה בין דת ומדינה, שוויון בנטל ולימודי ליבה חובה לכל מוסד חינוכי.״

יו״ר מפלגת העבודה, ח״כ מרב מיכאלי אמרה: ״כל חוקה צריכה להתחיל במגילת העצמאות. במסמך המכונן של מדינת ישראל. המגילה הזאת, שמזקקת את כל מה שטוב וראוי בציונות, בית לעם היהודי עם שוויון ללא הבדל דת גזע ומין. דווקא מהרגע המאוד קשה הזה בחברה, בפוליטיקה ובמדינת ישראל, אנחנו חייבות וחייבים להיות מסוגלים לצאת מחוזקים יותר, זו הדרך היחידה לצאת מהמשבר הזה.״

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "אנחנו צריכים להפוך משבר להזדמנות. חוקה על בסיס ערכי מגילת העצמאות המעגנת שיוויון בנטל ומתבססת על התשתית הנורמטיבית הקיימת של 11 חוקי היסוד היא צו השעה!".

אוריאל ילין, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט לשעבר: "השאלה המרכזית היא איך מקדמים חוקה בישראל. החוקה בכללותה לא הייתה בעייתית מול חוקי היסוד. אני ממליץ לכולם להמשיך את העבודה על חוקי היסוד כי הם אינם רעים. הפרק הבעייתי הוא הפרק של זכויות האדם, הפרק של מגילת זכויות האדם אינו שלם. אנחנו צריכים לדבר על הפרדת דת ומדינה ואיננו יכולים להשאיר את הסמכות של נישואין וגירושים אצל הרבנות ודבר נוסף הוא הנשיאה בנטל. אלו היסודות שחסרים בפרק מגילת זכויות האדם."

שר המשפטים לשעבר, פרופסור דניאל פרידמן: "עולות מספר שאלות בדיון הזה והן האם הכנסת יכולה לחוקק חוקה ואם כן באיזה רוב ועולה שאלה תיאורטית נוספת והיא שאלת ההגבלה העצמית של הכנסת. הבעיה עם חוקי היסוד כיום הוא שהם ניתנים לשינוי כמו חקיקה רגילה. שני פרקים נוספים עליהם עלינו לדון הם זכויות האדם והמבנה השלטוני, עד שלא יידונו נושאים אלו, לא יהיה ניתן לחוקק חוקה".

פרופסור יובל אלבשן: "המקום החולה ביותר בדמוקרטיה שלנו הוא הפרלמנט וזה המקום היחידי בו צריך לדון ולהקים חוקה. אי אפשר לחזור על השיטות שנעשו בעבר ולהביא הצעות חוק ברוב של 30 קולות ולמסמר אותן ב-90 קולות. ואם רוצים אקט חוקתי אמיתי אז צריך ללכת למקום שבו מוכיחים שיש רוב בכנסת."

גיורא ירון, יזם ואיש עסקים: "הדרך היחידה להתחיל את התהליך של כתיבת חוקה היא חתימה על נוסח לפי מגילת העצמאות. הבסיס הקרע הקיים כיום עם הטייסים או כל מי שנמצא בצבא. הם אומרים שהופר החוזה שלהם המתבסס על מגילת העצמאות".

רליק שפיר, יוזמת בראשית: "התגבשנו קבוצה משמאל ומימין כשמטרתנו היא להוציא את הדיונים על החוקה מהכנסת . קבוצה של אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית שיבטאו את הקשת הרחבה של הדעות. הרעיון הוא לתת לאנשים לבשל את זה בלי כל מסכת הלחצים המופעלת על חברי הכנסת שמושפעים מלחץ הבוחרים."

ענת טהון-אשכנזי, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש תמיכה ציבורית רחבה של חוקה אבל צריך לייצר מנגנונים להתמודד עם מחלוקות תוך כדי הליך החקיקה. עוד מנגנון שצריך הוא לתת במה לציבור ואנחנו רואים ממקרים אחרים בעולם שזה משפר לאין ערוך את התהליך."

ח"כ פורר סיכם את הדיון: "אני לא מכיר מדינה דמוקטרית שיש לה שתי מערכות משפט. חלק מהכוחות צריכים לוותר על האחזיה בכח. ככל שנהיה מגובשים יותר כך יהיה קל יותר. זו המשמעות של חוקה – חלוקת הכח ובאיזון. אני יוצא מהדיון אופטימי, נגביל עצמנו בזמן ובכמות דיונים ונגיע לתוצאה הרצויה".