"שבר בתעודת הזהות הישראלית שלא ידענו כמותו – בדרך לחצות את הקו האדום"

ח"כ בני גנץ, נשא לפני זמן קצר (ראשון) נאום מעל דוכן הכנסת, במהלך הדיון על הצעת חוק יסוד השפיטה, בעניין תיקון החוק וצמצום עילת הסבירות.

מדבריו של גנץ במליאת הכנסת: "אדוני היו"ר, חברי הכנסת, ראשית ולמרות הימים הקשים, אני מבקש לאחל בריאות טובה לראש הממשלה וחזרה מהירה לתפקוד מלא. כשר ביטחון ורמטכ"ל לשעבר, כמי שהקדיש את רוב חייו הבוגרים לביטחון המדינה הזו, סוף השבוע האחרון היה מהקשים שאני זוכר. זהו אחד האירועים המכוננים בתולדות צה"ל והחברה הישראלית. עברנו ארועים מבצעיים קשים, עברנו משברים מדיניים, כלכליים וחברתיים. מה שאנחנו ניצבים מולו הוא שבר בתעודת הזהות הישראלית שלא ידענו כמותו. החברה הישראלית שתמיד גברה על האתגרים, הצליחה עד היום להשאיר את צה"ל מעל לכל מחלוקת. והפחד העמוק שלי, הוא שזה לא המצב היום. כי צה"ל הוא צבא העם. וכשהעם מפולג ומסוכסך, זה מגיע גם לצה"ל. יש לומר בצורה ברורה – מי שאשם במצב היא הממשלה, משרתי צה"ל הם לא אלו שיוצרים את הבעיה, הם אלו שמושפעים ממנה, כמו כל החברה הישראלית."

עוד אמר: "כפי שאמרתי בעבר אני חוזר גם היום, וקורא לכולם להמשיך לשרת ולהתנדב. לצד זאת, השפה והיחס של ראש הממשלה וחברי הקואליציה – ראויים לגינוי. במקום לחבק את האנשים הטובים האלו, לגלות אמפתיה לזעקתם, במקום להקשיב להם, מכנים אותם סרבנים, "נפולת של נמושות", "לכו לעזאזל נסתדר בלעדיכם". אלו אנשים שנותנים את מיטב שנותיהם למדינה, שסיכנו ומוכנים להמשיך לסכן את נפשם – והם עושים את המירב האפשרי כדי לשמור עליה גם כעת. במקום שראש הממשלה יזמין אותם לפגישה, במקום שהקבינט יערוך ישיבה להיערך כדי לשמור על צבא העם ולהעריך את ההשלכות – מעליבים אותם, פוגעים להם בציפור הנפש, ודוחקים במפקדיהם לטפל בהם ביד קשה משל היו אויבי המדינה ולא מגיניה. זו טעות לאומית, וזה כשל מנהיגותי חמור. ראש הממשלה, וחברי הקואליציה – זה בידיים שלכם, זו האחריות שלכם. במקרה הזה, חלק מהנזק כבר בלתי הפיך. אני מבקש להגיד לראש הממשלה – אם תעצור ותחתור להסכמה, זו לא תהיה כניעה, זה יהיה גילוי של אחריות לאומית. לא בגלל סכנת הכשירות אלא בשל איום הפלגנות. לא בגלל הפגיעה במוכנות – אלא בגלל הפגיעה בדמוקרטיה. יש רגעים שצריך להתעלות מעל לפוליטיקה, ולפעמים אפשר להיות גם צודק וגם חכם."

"חברי הכנסת, אתמול הגעתי להפגנה בגבעת שמואל. עוד לפני שהגעתי הזהירו אותי שחלק מהשכנים לא רואים בעין יפה את ההפגנות, ואכן בסיום ההפגנה נזרקו לעבר המפגינים ביצים. הסתובבתי בהפגנה היום, לצד סיפורים מרגשים על ערבות הדדית של חרדים שחילקו מים ובתי קפה שתרמו אוכל בבוקר, נחשפתי גם לקריאות קשות כלפי המפגינים. רבות מדובר על הקו האדום בצה"ל, והכשירות – אלו נושאים חשובים. החברה הישראלית כולה בדרך לחצות את הקו האדום. מרגישים את זה בארוחות משפחתיות, בשיחות בעבודה, ומי שחושב שזה לא מגיע לכל מחלקה ופלוגה וגדוד בצבא – לא חי את המתרחש ביחידה. אם לא נעצור ונטפל בבעיה, הגלגל יתהפך, ומי יודע מה תהיה הריאקציה, באיזה נושא ובאיזו עוצמה?" הוסיף.

עדו אמר: "בימים האחרונים, נשלחו לחבריי ואלי שליחים – חלק בשם עצמם, חלק עם מסרים עקיפים או ישירים מטעם הקואליציה. אמרתי להם, ואני מבקש לשים את זה גם בפני הציבור, כאן מעל בימת הכנסת. כל הסכמה שלי או של האופוזיציה נקודתית על עילת הסבירות, מבלי לפתור את שאר הסוגיות שעל הפרק, תהיה פגיעה בדמוקרטיה, בחברה, בביטחון ובכלכלה. זה אולי יעצור, אבל זה לא יעזור. לשיטתי ולתפיסתי, עילת הסבירות, היא כלי חשוב למניעת שחיתות וביקורת שיפוטית. מבחינתי, אין כל צורך לשנות אותה. לצד זאת, ניתן לדון בכך אם נשמרים שאר האיזונים. אך בעולם שבו עילת הסבירות מצומצמת, ומיד לאחר מכן מתחילים בהליך מינוי שופטים פוליטיים, יועמ"שים מטעם, מכפיפים את מח"ש לשר, פוגעים בחופש העיתונות בחוק תקשורת דרקוני, מפטרים את היועמ"שית ומביאים פסקת התגברות מסוכנת – אנחנו במדרון תלול ומסוכן. כל עוד אנחנו במדרון – לא רק הדמוקרטיה בסכנה. אין יציבות, הטלטלה במערכת הביטחון תימשך, השסע ימשיך להיפער, ההרתעה תמשיך להיפגע, והכלכלה להידרדר ולתפקד תחת חוסר ודאות."

לסיום, אמר: "הסכמה נקודתית רק על עילת הסבירות תהיה הפקרות. אם זו רק תחילת הדרך לביטול הביקורת השיפוטית, ורק "באמפר" בדרך להפיכה משטרית כוללת – אז לא עשינו כלום, אין עבור מה להגיע להסכמות. אני יודע שיש חברי כנסת, כולל בכירים בממשלה, שהודיעו לראש הממשלה שאחרי החקיקה הזו הם ידרשו שכל חקיקה נוספת תהיה בהסכמה. הקולות האלו מגיעים גם אלי. ואני אומר להם – זה בדיוק המתווה הנכון לקיים כעת. אפשר לעצור, להגיע להסכמה על עילת הסבירות, ולהמשיך במתווה של הסכמות מלאות. צריך לעצור, להסכים ולהמשיך ביחד. אני שב וקורא לראש הממשלה ולחברי הקואליציה שיש להם אחריות. המתווה הנכון למדינת ישראל הוא הסכמה תמורת הסכמה. אני מבין את הצורך להעביר חקיקה כלשהי. אני איני רוצה לדרוס אתכם. ולצד זאת, אי אפשר לאפשר לכם לדרוס את מדינת ישראל, לדרדר אותה במדרון לתהומות שלא ידענו מעולם. הסכמה תמורת הסכמה – זו הנוסחה, כל הצעה שלא תעצור את ההידרדרות במדרון, היא מלכודת למדינת ישראל ולחברה הישראלית. היא המשך הסחרור המסוכן שחייב להיעצר. אני קורא לחברי הקואליציה – זה הזמן לגלות מנהיגות ולעשות מעשה. סכנה ברורה ומיידית לפנינו. אני קורא לכם – "לא לאטום אוזניים, לא לעצום עיניים". ולכל חלקי החברה הישראלית אני אומר – "לא לעזוב ידיים, גם בימים קשים". אפילו בימים קשים, נדע שגם אם החוק הרע הזה יעבור, נמשיך לפעול, ובמהרה בימינו – נתקן."