"מדובר באיש עסקים ממולח": מנהל עמותה הורשע בהצגת מצג שווא לתורמים ולמדינה

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע לאחרונה את אברהם ישראל, מייסד ומנהל עמותת "חזון ישעיה", וזאת לאחר שהציג מצגי שווא לגבי פעילות העמותה אותה ניהל, ומסר נתונים כוזבים למדינה ולתורמים.

על פי הכרעת הדין, הנאשם ניהל את עמותת "חזון ישעיה" שמטרתה "קיום רשת הומניטארית בתחומי הרווחה והחינוך לנזקקים" ומקור הכנסתה העיקרי היה מתרומות ואף הוקמו לטובתה עמותות ידידים ברחבי העולם לטובת גיוס כספים. הנאשם הציג בפני התורמים סדרה של מצגי שווא בנוגע להיקף פעילות העמותה, ביחס לכמות וזהות הנזקקים בבתי התמחוי ואף גייס נזקקים על מנת להגביר את רחמי התורמים בעת ביקורם בבית התמחוי. כמו כן, הנאשם אישר לאברכי הכולל הלומדים במשרדי העמותה לאכול על בסיס יומי בבית התמחוי ואלו נהגו לקחת מבית התמחוי אוכל לביתם וזאת בניגוד לעובדה כי המזון יועד לנזקקים וכך הוצג גם לתורמים.

בנוסף, נהגה העמותה, באמצעות הנאשם או אדם מטעמו להפנות חלק מכספי התרומות שהתקבלו בעמותה לסבסוד של מכירות בשר תקופתיות שנערכו למאות בחורי ישיבה במקומות שונים בארץ במקום לבתי התמחוי. הנאשם דאג לרשום את הפעילות הזאת על שם העמותה באופן כוזב, במטרה ליצור מצג שווא נוסף לתורמים ביחס להיקף מנות המזון המחולקות בבתי התמחוי. על פי מצגי שווא אלה, תורמים שונים וכן ועידת התביעות המסייעת לניצולי שואה, העבירה בין השנים 2003 ל-2009 תרומות בסך כולל של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים.

בניסיון להסתיר את מכירות הבשר לאברכים ועל מנת להעצים במקביל את מחזור התרומות שגייסה העמותה באופן כוזב, הנאשם ורואה חשבונו, רשמו את ההכנסות וההוצאות הנוגעות למכירות בשר באופן כוזב כהכנסות מתרומות. בעקבות מצגי השווא, החליטו תורמים לתרום לעמותה בהיקפים נרחבים. התרומות הגיעו להיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

בשנת 2011, כאשר החלו תורמים לחשוד ביחס לאי הסדרים בעמותה, פנו חלק מהם לחברת חקירות פרטית על מנת לבדוק חשד זה ופנו לנאשם על מנת שישתף פעולה עם הליך הבדיקה ואת התייחסותו לחשדות אך הוא סירב לשתף פעולה. על רקע חששו שעבירותיו ייחשפו, פנה לרב יאשיהו פינטו, אליו היה מקורב, וביקש את חסותו.

בעקבות פנייה זו, ובהדרכת הרב פינטו, דאג הנאשם להדחת חברי ועד העמותה, אשר דרשו שיתוף פעולה מצד הנאשם עם הליך הבדיקה של פעילות העמותה ואת השעייתו של הנאשם עד לבירור החשדות. תחת אותם חברי ועד העמותה שהודחו, פעל הנאשם למינוי מקורבים של הרב פינטו. עם פנייתו לרב פינטו, נשען עליו הנאשם בפעולותיו בעמותה ופעל על פי עצותיו מתוך תקוה כי הרב פינטו יחלץ אותו מההאשמות שמופנות נגדו ומהמשבר אליו נקלע. במקביל, הנאשם במישרין או בעקיפין דאג להעברת סכום של 1.2 מיליון דולר מכספי תורמים לטובת הרב פינטו. הכסף שהועבר לרב פינטו שימש אותו ואת בני משפחתו לצורך ענייניהם האישיים.

על רקע מעשים אלו נפתחה חקירה סמויה של המשטרה, עליה נודע לנאשם. בעצתו של הרב פינטו הוא יצא מן הארץ למשך כ-3 חודשים, הנחה עובד בעמותה לסלק ממצאים שיכולים לסייע לחקירה ופעל להעברת כספים לאותו עובד על מנת שלא ישתף פעולה עם החקירה. הרב פינטו הורשע על פי הודאתו בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד ושיבוש מהלכי משפט, וריצה שנת מאסר.

במענה לכתב האישום כפר הנאשם במצגי השווא אשר יוחסו לו, טען כי לא הסתיר את סבסוד מכירות הבשר לאברכים וכן טען כי לא היה "המוציא והמביא" בעמותה וכי ההחלטות הרלוונטיות לעבירות שיוחסו לו התקבלו על ידי אחרים (למשל על ידי רואה החשבון).

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד ג'ני אבני, טענה כי הראיות שהובאו על ידי המאשימה מבססות היטב את מצגי השווא השיטתיים ואת יתר העבירות אשר יוחסו לנאשם. עוד נטען כי הראיות מלמדות שהנאשם ניהל את העמותה ביד רמה וכל ההחלטות הרלוונטיות התקבלו ישירות על ידו. ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטת רבקה פרידמן־פלדמן) הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושיבוש הליכי משפט וזיכה אותו מעבירות של איסור הלבנת הון וגניבה בידי מנהל.

ביהמ"ש קבע כי "התרשמותי מהנאשם כי מדובר באיש עסקים ממולח, שהצליח לשכנע תורמים לתרום סכומי כסף גדולים לעמותה, בין היתר תוך הסתרה מכוונת של חלק מהנתונים הקשורים בפעילותו. מדובר, אמנם, בפעילות הקשורה בצדקה, אך לא בהכרח כזו המקובלת על כלל התורמים, ולפיכך, חשיפתה לפניהם הייתה עשויה, מבחינת הנאשם, לפגוע באיסוף כספי התרומות. הנאשם "הפיל" את המעשים הפליליים על אחרים, אך ניתן היה להתרשם כי ידע על המעשים, וכי הפעילות בעמותה התבצעה בידיעתו ועל פי הוראותיו."