שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, נפגש הבוקר (שני) עם סגן ראש ממשלת סינגפור סווי קאט הנג (Swee Keat Heng ) במסגרת ביקורו המדיני-כלכלי בסינגפור. הפגישה התקיימה במסגרת המשלחת העסקית שמוביל השר ברקת לאזור. שר הכלכלה ברקת הזמין את סגן ראש ממשלת סינגפור לביקור גומלין בישראל, וסגן רה״מ סינגפור הודיע לשר ברקת כי יגיע לביקור בישראל עד סוף שנת 2023.
שר הכלכלה ניר ברקת: "הגעתי לביקור אסטרטגי וחשוב בסינגפור כדי לשדרג ולהעצים את מערכת היחסים בין ישראל לסינגפור. החדשנות הישראלית מוערכת מאוד בסינגפור ואני מברך על ההזדמנות להיפגש עם סגן רוה"מ סווי קאט הנג, ולדון עמו בדרכים להרחבת הפוטנציאל העסקי עבור חברות ישראליות בסינגפור ועבור חברות סינגפוריות בישראל, במטרה להמשיך ולפתח את היחסים הכלכליים בין המדינות״.
במסגרת ביקור השר ברקת בוייטנאם וסינגפור, ובליווי משלחת עסקית מישראל, קיים השר פגישה רשמית עם סגן ראש ממשלת סינגפור, המכהן גם כשר מתאם לנושאי כלכלה אסטרטגיים Mr. Heng Swee Keat.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
השר סווי קאט הנג הוא דמות וותיקה במגזר הציבורי בסינגפור. מלבד תפקידו הנוכחי בו הוא מכהן משנת 2019, כיהן השר במהלך השנים במשרד החינוך, משרד האוצר, היה המנהל בפועל של הרשות המוניטרית הסינגפורית ועוזרו האישי של ראש הממשלה לשעבר לי קוואן יו.
במהלך השיחה דנו הצדדים על המציאות הכלכלית בין המדינות, בייחוד לאחר תקופת הקורונה בה הוביל סגן רוה"מ הסינגפורי צעדים משמעותיים לתמיכה בתעשייה בסינגפור. כמו כן, דנו הצדדים בדרכים להגדלת והעמקת שיתוף הפעולה בין המדינות והגברת היקף הסחר וההשקעות. הנושאים העיקריים היו חדשנות טכנולוגית, תמיכה ביזמות, מחקר ופיתוח, מחקר רפואי, פתרונות בתחום המים, תיירות וחינוך. לאחר הפגישה המשיכו השרים למפגש משותף עם נציגי המשלחת העסקית מישראל.
נתוני סחר: נכון לשנת 2022, מגמת הסחר בין ישראל וסינגפור הייתה בעלייה כשבשנת 2022, היקף הסחר היה כ3.8 מיליארד דולר, עלייה של כ67% אחוז ביחס לשנת 2021. סך הייצוא הישראלי היה 1.16 מיליארד דולר וכלל בעיקר מכונות ומיכון חשמלי ומכני (51%), מכשור אופטי, רפואי ואחר (17%), ומוצרי תחבורה (16%). סך היבוא הישראלי עמד על כ-2.1 מיליארד דולר וכלל בעיקר מוצרי תחבורה (60%) ומכונות ומיכון חשמלי.
בין ישראל לסינגפור יש סחר ענף גם בשירותים כשישראל יבאה מסינגפור כ-150 מיליון דולר שכללו מכירה ושיווק (37%) ושירותי מחשוב (27%), בעוד ישראל ייצאה שירותים בהיקף של 580 מיליון דולר שכללו בין היתר מחקר ופיתוח (32%), ומחשוב (19%).
