"פסיקה תקדימית ומשמעותית שיש לה השפעה דרמטית"

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, דחה את ערעורה של ההסתדרות וקבע כי אין להטיל על רשת סופר פארם חובת ניהול משא ומתן קיבוצי על תנאי העבודה של הרוקחים בסניפי הרשת. יחד עם זאת, קיבל בית הדין הארצי את טענות ההסתדרות העקרוניות וקבע כי ככלל ניתן לחייב את מעניק הזיכיון בקיום משא ומתן קיבוצי על תנאי עובדי הזכיין.

תחילתו של ההליך בהתארגנות ראשונית ומורכבת של מאות רוקחי רשת סופר פארם, אשר הצטרפו כחברים בהסתדרות וביקשו להכיר בהתאגדותם ולשפר את זכויותיהם במסגרת הסכם קיבוצי ראשון. רוקחי הרשת מועסקים בכ- 256 סניפים הפרוסים מדן ועד אילת, במודל העסקה מסוג זכיינות.

לאור טענת ההסתדרות למעורבות רשת סופר פארם בתנאי העבודה של הרוקחים המועסקים תחת הזכיינים, דרשה ההסתדרות את מעורבות הרשת גם בהליך המשא ומתן הקיבוצי בעניין תנאי הרוקחים. משסירבה הרשת לעשות כן, פנתה ההסתדרות לבית הדין האזורי, בבקשה לקבוע כי רשת סופר פארם הינה מעסיקתם של הרוקחים לצורך חוק הסכמים קיבוצים וכי יש להטיל עליה חובת ניהול משא ומתן קיבוצי על תנאי העבודה של הרוקחים בהיותה גורם המעורב ומשפיע על תנאי עבודתם, ועל אף שאינה מעסיקתם הישירה. לאחר הליך ארוך ומורכב שנוהל בבית הדין האזורי, דחה בית הדין את בקשת ההסתדרות, ובהתבסס על המבחנים המקובלים לבחינת יחסי עובד-מעסיק קבע כי אין לראות ברשת סופר פארם כמעסיקה של עובדי החנויות, לרבות הרוקחים.

ההסתדרות ערערה על פסק הדין האזורי ובמסגרת פסק הדין המכונן והתקדימי שניתן אתמול (ד') קיבל בית הדין הארצי בפה אחד, את טענתה העיקרית של ההסתדרות כי בהתאם לעקרון "פריצת האוניברסליות", ניתן לראות במי שאינו המעסיק הישיר של העובדים, כמעסיק לצורך חוק הסכמים קיבוציים ולהטיל עליו חובת ניהול משא ומתן. בהמשך לכך קבע בית הדין הארצי, באופן חסר תקדים, כי ככלל ניתן יהיה לחייב את מעניק הזיכיון בקיום משא ומתן קיבוצי על תנאי עובדי הזכיין, ככל שקיימת למעניק הזיכיון השפעה משמעותית על תנאי העסקה של עובדי הזכיין.

הגם שדחה בית הדין הארצי לבסוף את ערעור ההסתדרות וקבע כי בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התיק, אין לרשת סופר פארם השפעה משמעותית באופן המקים חובה עליה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות, קיבל בית הדין הארצי למעשה את טענות ההסתדרות באשר לצורות ההעסקה ה"מרוחקות" (עקיפות) והאתגר של משפט העבודה הקיבוצי בהתמודדות עם מימוש זכות ההתארגנות של עובדים המועסקים בתבניות העסקה אלה. בית הדין סקר את המשפט האמריקאי והספרות המקצועית שההסתדרות תיארה בכתבי טענותיה וציין בפסיקתו כי אכן, "שינוי העיתים והמעבר לדפוסי העסקה שאינם מסורתיים, ובכללם דפוסי העסקה רב שכבתיים, מחייבים התאמה של משפט העבודה הקיבוצי למציאות המשתנה". על כן הוסיף בית הדין כי, "לצורכי משפט העבודה הקיבוצי יהיה זה אפשרי ואף מוצדק לראות במעסיק העקיף 'מעסיק', לצורך ניהול משא ומתן קיבוצי".

אמירות נחרצות אלה מבית הדין הארצי יסללו את הדרך להתאמות הנדרשות בעולם ההעסקה המורכב, ויהא ניתן באמצעות פסיקה פורצת דרך זו, לשפר את זכויותיהם של אלפי עובדים המועסקים בתבניות העסקה בלתי שגרתיות של העסקת משנה, אשר מספרם הולך וגדל בעולם התעסוקתי היום.

ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי עו"ד חנה שניצר-רהב: "ביה״ד הארצי לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות ופסק פסיקה תקדימית ומשמעותית שיש לה השפעה דרמטית על הזכות לניהול מו״מ קיבוצי בהעדר יחסי עבודה ׳קלאסיים׳, כמו גם על זכות ההתארגנות. במישור הקונקרטי – ההסתדרות לומדת את פסק הדין".

את ההסתדרות ייצגו בהליך, סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי עו"ד מאיה צחור אבירם; עו"ד סיון רדיאן ועו"ד מירי מלכי מהלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, וכן עו"ד אלעד פלג ממשרד בעז בן צור ושות'.