נתניהו בקפריסין: "אני בטוח שיהיה לנו מסדרון לחצי האי ערב ולאירופה"

היום (ראשון) טס ראש הממשלה לביקור דיפלומטי בקפריסין ולפני זמן קצר ייצא בהצהרה משותפת עם הנשיא כריסטודולידיס והתייחס לשיתוף הפעולה בין המדינות:

״תודה רבה אדוני הנשיא, חברי ניקוס. עליי לומר לך שכשאני אומר ׳חברי׳, אני לא מתכוון לזה כ׳מס שפתיים׳, אלא יש בינינו חברות עמוקה, הן אישית והן ברמת העמים שלנו. מדובר בחברות שהיא אמיתית, שהייתה צריכה לקרות מזמן. גם עם קפריסין וגם עם יוון, שתי דמוקרטיות בקצה הים התיכון.
היה ביניהן קשרים ושיתופים אמיתיים מינוריים, אם בכלל, במשך עשרות שנים. אני חשבתי שיש לשיםלזה סוף. אני חושב שבסביבות שנת 2016, הובלנו שינוי מהותי שכעת שרד שינויי ממשלות בכל אחת מהמדינות שלנו – והוא ממשיך."

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס גם להיסטוריה המשותפת, לתיירים הישראלים ולשיתופי הפעולה בין המדינות:
כי כפי שאמרת בצדק, זה מבוסס על ערכים משותפים והיסטוריה משותפת. הציוויליזציה המערבית היא תוצאה של התרבות היוונית ויהדות ביחד. נוסיף על כל זאת את ההתחייבות שלנו לדמוקרטיה ועניין משותף באזור להילחם בקיצוניים ובטרור, באלה שלא משותפים להשקפת העולם שלנו ורוצים להשמיד את העולם שלנו.
החיבור בין כל הדברים הללו הפך את הקשר הזה, השותפות הזאת, לאמיתיים. וזה מתחזק משנה לשנה. אז לכן אני מודה לך על הידידות שלך, וברצוני לומר שהביקור הזה, הן מבחינה בילטרלית וכמובן עם המפגש הטרילטרלי שלנו מחר, יחזקו את הקשרים עוד יותר. מפגישה לפגישה, הם הולכים ומתחזקים.
זה בא לידי ביטוי בדברים שאפשר לראות כאן בקפריסין; אפשר לראות את מספר התיירים הישראלים גדל באופן תדיר, ובמספרים גדולים. זה משהו שמייצר גם קשרים בין-אנושיים. רואים משקיעים ישראלים כאן, שמשקיעים בהייטק, שבאים ונהנים מהסביבה העסקית וגם מהאנשים המוכשרים בקפריסין. זה קורה כל הזמן.
רואים את שיתוף הפעולה שלנו בביטחון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך, ניקוס, על העבודה הנפלאה של שירותי הביטחון של קפריסין לסכל ניסיון פיגוע נגד ישראלים באדמת קפריסין. אנחנו מעריכים את זה מאוד.

בהמשך התייחס גם לשיתופי פעולה מדעיים בין המדינות, לשימוש בבינה מלאכותית ואת הרעיון להפוך את החיבור בין המדינות למסדרון מחבר בין מדינות אסיה לבין מדינות אירופה:
"אנחנו רואים את שיתוף הפעולה בינינו גם במדעים, למשל. אנחנו קרובים לחתימת הסכם על שיתוף פעולה מדעי.
בתחום האנרגיה, אנחנו דנים כעת על שני דברים מרכזיים: הראשון הוא חיבור חשמלי שיחבר את קפריסין ליוון וליבשת אירופה, ומקפריסין לישראל, ואולי גם למדינות מזרחה. זה יתן לנו את היכולת לא להיות, אם תסלחו לי, ׳איים׳. לא שאני חושב שרע להיות אי. בישראל אנחנו לעיתים מייחלים להיות אי, אבל אנחנו בהחלט לא רוצים להיות אי של אנרגיה. עדיף להיות מחובר לעוד מקורות אנרגיה שיכולים לאפשר שימוש אופטימלי יותר של אנרגיה או שיספק לך אנרגיה אם יש כשל בארצך. זה משהו שבו אנחנו דנים ברצינות ומקווים להשיגו. אנחנו גם משוחחים על מספר אופציות לשיתוף פעולה בתחום הגז הטבעי, היה לשתי המדינות שלנו מזל וגילינו מאגרי גז. אנחנו מדברים על דרכים לשתף פעולה בתחום הזה, זה משהו שעליו נמשיך לשוחח בחודשים הקרובים. משום שהזכרת כבאות, אני כן רוצה לומר שאנחנו תומכים בהחלטה האירופית לבנות מרכז כבאות אזורי למצבי חירום כאן בקפריסין. זה ישמש לא רק את קפריסין, אלא גם את ישראל, יוון ומדינות אחרות באזור. היינו רוצים להיות חלק מזה. ואנחנו בהחלט חושבים שנוכל לתרום רבות לכך.

הזכרתי קודם AI, משום שמערכי הכבאות שלנו משתמשים לא רק במטוסים, אלא במערכות AI יותר ויותר. זה מגדיל לאין שיעור את היכולות שלנו לכבות שריפות. האקלים לא הולך להתקרר – זה רק ילך ויתחמם. עם התחממות האזור שלנו ושל העולם כולו, כבאות הופכת לדבר חשוב ביותר. לדעתי אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה טובה יותר ביחד.
דבר אחרון שארצה להזכיר, זה שיש לנו אפשרות להפוך את הרעיון של מסדרון אסיה-מזרח תיכון-אירופה לאמיתי, במיוחד בכל הקשור לתשתיות. זה יקרה כחלק מהרחבת הסכמי אברהם ושל נורמליזציה אפשרית עם מדינות אחרות באזור. אבל אני בטוח שיהיה לנו מסדרון שיעבור דרך ישראל מחצי האי ערב, ומאסיה עד לחצי האי ערב לישראל ולקפריסין – ומשם לאירופה. דוגמה שהיא הכי ברורה מאליה זה חיבור סיבים אופטיים. זו הדרך הקצרה ביותר, הבטוחה ביותר והחסכונית ביותר. זאת דוגמה אחת.
אני חושב שכאשר תשב כאן בפגישה עתידית, תראה את החיבור הזה, ואני מאמין שעוד רבים אחרים. תודה רבה על האירוח. אני מצפה לשיחות שלנו״.