הנתונים על גיוס חרדים: "האוכלוסייה המשרתת לא תסכים יותר להסדר העקום הזה"

בעקבות השיח על גיבוש הסכם חדש לנושא שירות חרדים בצה"ל, הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, דנה היום (רביעי) בנושא ברקע דו"ח המבקר מ2011 על שילוב חרדים בצה"ל. בדיון עלה ע"י נציגי צה"ל כי מאז דו"ח הביקורת ועל אף הגידול באוכלוסייה החרדית לא חלה עלייה במספר המתגייסים לשנה.

בדו"ח המבקר נכתב כי בשנים 2010 ו-2011 התגייסו כ-1,000 וכ-1,280 חיילים חרדים. בישיבה אמר נציג צה"ל כי 1200 חרדים היו בכל שנת גיוס בין 2019-2021. אל דיון זה הוזמנו נציגי משרד ראש הממשלה על מנת להציג את החוק המתוכנן אך אלו לא שלחו נציגים רלוונטיים. יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי התריע שאם זה יישנה הוא יפעיל את סמכות הוועדה ע,מ להביא את הנציגים שעוסקים בנושא.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי: "הממשלה מתכוונת להעביר חוק השתמטות שבפעם הראשונה מקום המדינה יפטור בחוק את כל האוכלוסייה החרדית מגיוס לצה"ל. המהלך הזה יפרק את צבא העם. מדובר במהלך מסוכן ולא מוסרי. צריך להבין שדברים ישתנו. האוכלוסייה המשרתת שנושאת בכל הנטל לא תסכים יותר להסדר העקום הזה. למה שאנשים ישלחו את ילדיהם לסכן חיים בזמן שהמדינה פוטרת בחוק אחרים רק כי יש להם מפלגה פוליטית שדואגת להם? ולמה זה נראה למישהו הגיוני שבזמן מלחמה כשמדינת ישראל תותקף, תהיה אוכלוסייה יהודית שלמה שהיא לא חלק מהאירוע של הגנה על המדינה? שהאירוע לא רלוונטי אליה?"

"שיהיה חלק שילחמו ולא לוקחים חלק במאמץ הלאומי להגנה על המדינה. אני אומר לכם שלחוק ההשתמטות המסוכן הזה יש פוטנציאל לפרק את החברה הישראלית לגורמים ומי שחושב שזה יעבור בשקט טועה ולא מבין איפה אנחנו חיים. על פי החוק הקיים יש מכסות גיוס ואנחנו יודעים שהתמונה שצויירה במהלך השנים איננה נכונה. יש שאלה באשר לזהות החרדית של המתגייסים במסגרת המכסות ומעל הכל אנחנו יודעים שלא רק שלא עומדים במכסות אלא שיש ירידה משמעותית במספר המתגייסים. על אף גידול אוכלוסיית החרדים בהרבה איננו רואים עליה ואף לפי הנתונים שצה"ל מפרסם ישנה ירידה תלולה ואף סגירת מסגרות המותאמת לאוכלוסייה החרדית". הוסיף לוי.

יוזם הדיון, ח"כ אביגדור ליברמן: "יש פה כוונה לחלק את העם לשניים: אלה שיתנדבו לצה"ל ואלה שילמדו בישיבות. הגענו לצומת שאין דרך חזרה. בהיותי שר הביטחון הבאתי מתווה סביר לגיוס חרדים, והעסקנים החרדים הכשילו אותו. אין יותר מכסות, חייבם להפסיק לדבר על מכסות. כל בני העדות חייבים להתגייס בגיל 18 לשירות אזרחי או צבאי. יש 24 גדודים בצה"ל מרותקים לאיו"ש, ואנו חשופים בכל המקומות האחרים. אנו לא יכולים להמשיך להסתפק באותו כוח אדם. יש צורך בעיבוי משמעותי. כל התפיסה של צה"ל צריכה להשתנות לגבינו. אנו רואים דינמיקה לא נכונה לאורך שנים דוגמת רב ראשי צבאי שכפוף לרבנות הראשית בנושא הגיורים, ומתן מבחר של כשרויות בצה"ל מה שלא היה בעבר. כל סיפור הפטור הוא של חבורת עסקנים שרוצים שהבחורים החרדים יישארו ללא השכלה ועבודה ויהיו תלויים בקצבאות. אנו צריכים לעזור לחברה החרדית להיכנס לחברה הישראלית, כרגע אנו עוזרים להם להתבודד ולהיות שונים. הגמישו היא רק מצד אחד, וצה"ל הולך כל הזמן לקראתם ולא להיפך".

ח"כ טלי גוטליב: "אני נגד חוק הגיוס במתכונתו. הצעתי היא לבקש דחיה מבג"ץ לגבי חוק הגיוס, החוק אינו בשל. מי שמשתמט בוודאי צריך להתגייס. אנו צריכים למצוא פתרון שירגיע את החברה הישראלית. בסופו של דבר אנו עם אחד, ערך לימוד התורה חשוב מאוד. חוק הגיוס לדעתי לא יחוקק. אני פונה לחבריי החרדים לדחות את החקיקה, לא ניתן להעביר חוק כזה במהירות. חוק הגיוס הוא הנושא הרגיש ביותר בחברה הישראלית. אין שיח בנושא שירות לאומי לחברה הערבית וגם זה צריך להיות . האצבע שלי לא תתרומם למתן פטור גורף".

ח"כ שרון ניר: "צה"ל הולך ומתפתח ביכולת שלו לתת מענה מותאם ומגוון לציבור החרדי. הסיפור הוא סוגיה לאומית – השתלבותם בסופו של יום בתעסוקה ובחברה הישראלית, השאלה היא איך אנו יוצרים וטו של הגדלת מס' המתגייסים החרדים. אנו רואים פה הנהגה רוחנית ופוליטית שמעבירה מסר ברור: צריך לפטור ציבור שלם מגיוס לצה"ל".

ח"כ ירון לוי: "הילד שלי שאל אותי לאחרונה האם כולם הולכים לצבא. אמרתי שכן ושיקרתי עליו בתור אבא. הגורל המשותף שלנו כישראלים תלוי בחרדים, במסורתיים ובחילונים. יש לנו צבא אחד".

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תת-אלוף שי טייב, אמר בדיון כי צה"ל מייחס חשיבות עליונה לשימור מודל צבא העם, שמייצר איכות ולכידות. צה״ל מבצע פעולות רבות שמאפשרות לאוכלוסיות שונות להשתלב, בין אם אוכלוסיות חייבות בגיוס ובין אם אוכלוסיות מיוחדות. הדו״ח הוא מלפני 11 שנים וחלו שינויים רבים מאז שנכתב.

לדבריו, בשנתוני גיוס 2019-2021 המספרים עמדו על כ1200 מתגייסים חרדים בכל שנה לפי החוק. בנוסף ל1200 מתגייסים בסדיר, יש עוד כ500 משרתים מהחינוך החרדי ששייכים למוסדות שלא נכללו בצו השר ומוסדות שלא הוגדרו כמוסד תרבותי ייחודי, על אף שהם בפיקוח חרדי.

לדבריו, המספר של 1200 כולל חרדים שנספרו במסלולים לא ייעודים לחרדים וייתכן שיש גם חוזרים בשאלה בהם. "בהתאם לחוק, מי שמגיע מחברה ומה חינוך החרדי הוא נחשב כך ויש בכך גם היגיון בגלל הדרשיות והצרכים. לא ניתן לבדוק מספרית כמה מהם כאלו כי היום יש גם חרדים שומרי תורה ומצוות שמתגייסים ליחידות רגילות.

עוד אמר כי "כל המסלולים החרדים נבנים כך שהם מוכווני תעסוקה ומאפשרים למתגייסים כלים להשתלב בשוק העבודה האזרחי לאחר השירות. יש תשתית למטבחי מהדרין, חומרי גלם וכשרויות. יש פריסה של שמונה כשרויות שמוסכמות על הציבור החרדי. לא מעט מהמתגייסים בודדים וחסרי עורף משפחתי, ומקבלים מענה מתאים בתנאי השירות. כל אחד מקבל סיוע ותמיכה על פי מצבו המשפחתי. באוכלוסייה המבוגרת שמתגייסת יש נשואים ונשואים עם ילדים. המענה טוב מאוד".

באשר לשילוב נשים, "בדוח מופיע חשש שיסיטו בעלות תפקידים מסוימים לאור שירות חרדים. בשיחה שנעשתה עם יועצת הרמטכל לענייני מגדר, בשנתיים האחרונות לא עלו טענות מצד חיילות או בכללי שהסיטו נשים מתפקידים. בנוסף קיימת פקודת השירות המשותף שמסדירה את השירות של כלל האוכלוסיות".