נתונים מדאיגים בוועדת חוץ וביטחון – האם מודל צבא העם מתפרק?

ועדת החוץ והביטחון, בראשות חבר הכנסת יולי אדלשטיין, קיימה היום (שלישי) דיון נוסף סביב סוגיית חוק הגיוס ו-"מודל צבא העם".

בדיון נכחו נציגי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והמכון הישראלי לדמוקרטיה אשר מסרו נתונים מדאיגים.

ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, אמרה: "29% מההורים לבני 18-16 מסרו בסקר שערכנו כי במידה ויחוקק חוק הגיוס הוא ישפיע על האופן בו יעודדו את ילדיהם לשרת בצה"ל – בין אם לא להתגייס כלל ובין אם רק לא לשרת בשירות קרבי, וזו עמדה שהולכת ותופסת מקום בשיח הציבורי. 37.5% מהנשאלים סברו כי במידה ויחוקק החוק, הם יתמכו באלו אשר יצהירו על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים".

ד"ר ערן שמיר בורר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיפה: "אנו מזהים שינוי מגמה ביחס נושא גיוס החובה, וכיום 47% מהנסקרים השיבו שיותר נכון לעבור למודל של צבא מתנדבים בשכר, בעוד 41% אמרו שצריך להישאר במודל גיוס החובה. לפני מספר שבועות שאלנו את הציבור עד כמה לגיטימי או לא לגיטימי לנקוט מהלכים של הימנעות משירות חובה על רק אפשרות הפטור מגיוס לחרדים. 40% מהציבור היהודי ענו שזה לגיטימי".

חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד אמר: "אני יכול להבין את התשובה האוטומטית הזו לשאלה כזו אל מול פטור גורף מגיוס לציבור החרדי. אני לא יכול להבין נתון אחר מהסקר שלכם – 21% אומרים שלגיטימי להימנע משירות בגלל עמדות פוליטיות, שמתקבלות באופן דמוקרטי בפרלמנט והופכות לחוקים הנוגעים למערכת המשפט. זה נתון מבהיל".

יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "אם הייתי מנסה לסכם את הדיונים, כמתבונן מהצד , זה קצת נשמע כ-'תכנית כבקשתך'. לא אתגייס כי הממשלה מעבירה חוקים, לא אתגייס כי החרדים לא מתגייסים, לא אתגייס כי בג"ץ מחייב גיוס נשים ליחידות – ולא הבנתי מי יתגייס בסוף? סיסמאות לא קידמו אותנו 75 שנה, ואנו חייבם להגיע למתווה פרקטי, שמבוסס על שוויון עם ראייה כוללת של צרכי הביטחון. חשוב גם שלאותו מתגייס תהיה גם את תמיכת המשפחה והחברה שלו. גם את האוכלוסייה הערבית ספק אם נראה משרתים בסיירת מטכ"ל או ב-8200, אבל יש בהחלט מקומות הם יכולים לשרת, למשל בכוחות ההצלה וביטחון הפנים. אם נהייה פרקטיים נוכל להגיע לתוצאות, ונגבש את המשך הדרך שלנו בוועדה בכדי לנסות להגיע למסקנות ישלבו את התחומים השונים".