הובאה למנוחות סמלת עדי ברוך שהתעקשה לקבל צו 8 כדי לשרת עם אביה
סמלת עדי ברוך מהישוב קריית נטפים שבשומרון הובאה למנוחות. עדי התעקשה לקבל צו 8 כדי לשרת לצד אביה שגויס למילואים נהרגה מפגיעת רקטה כשהייתה בדרכה לבסיס.
סמלת עדי ברוך ז"ל, הותירה אחריה הורים ושני אחים, שירתה בשדרות כסמלת מבצעים והייתה בתו הבכורה של יושב ראש קריית נטפים אבי ברוך.
עדי לא גוייסה בצו 8, אולם היא ביקשה להתגייס והתגייסה בצו 8 כדי שתוכל לשרת לצד אביה שגוייס למילואים בצפון.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
רגע לפני שיצאה לבסיס הצטלמה עם אביה – מה שהפך להיות התמונה האחרונה שלהם יחדו.
עדי פיתחה יחד עם המפקד שלה סא"ל איתן דנא תוכנית להגנה על שדרות באמצעות ריכוז מצלמות של גופים שונים למקום אחד ושליטה על המרחב מכניסת מחבלים.
היא הייתה להוטה להתחיל בפיתוח המיזם שיגן על תושבי שדרות. אולם כשהגיעה לשדרות, יצאה מהרכב יחד עם חייל נוסף שהיה איתה. רקטה נפלה סמוך אליהם, היא נהרגה במקום והחייל שהיה איתה נפצע.
אמה אורית ספדה לה: "עדידוש ילדה אהובה שלי אני יושבת בחדר שלך, ומכל תמונה ותמונה את מחייכת אליי. ואני חושבת מאיפה מתחילים? כל מה שאני רוצה זה לחבק אותך,
ואיך כותבים הספד לבת מושלמת כל כך? איך נפרדים? ביום בו התבשרנו על הנורא מכל אני הרגשתי. דיברתי אלייך כל הדרך לבית החולים כמו כשהיית בבטן שלי,
אבל אלוהים החליט לקחת אותך. אני יודעת כשהגעת לשדרות הארת את המקום עד שסנוורת את אלוהים, הוא לא יכל לעמוד באור הזה והיה חייב לקחת אותך אליו שתעזרי לו להאיר מלמעלה".
החבר של עדי נבו שעמד להציע לה נישואין ספד לה: "עדי שלי, כל המכתבים שכתבנו אחת לשנייה לא חשבתי שמכתב כזה אכתוב. מדהימה, רגישה, מצחיקה, יצירתית, נסיכה שטותניקית שמפזרת אבק פיות על כל הסובבים אותה.
כמה אהבה וחן היה לך לעולם. היה אכפת לך מכל אחד ואחת. בהתרגשות של ילדים היית מתרגשת מצורת העננים,
מצבעי הפרחים מאור השקיעה ונצנוץ הכוכבים. מאז שאני מכיר את עצמי אני מכיר אותך לצידי,
היו לנו כל כך הרבה תכניות, ואני תכננתי בעוד חודש להפוך אותך לארוסתי ואם תסכימי להיות אשתי. ועכשיו לעולם לא אקבל תשובה".
יוסי דגן ראש מועצת שומרון וחבר המשפחה ספד לה: "הרב קוק זכר צדיק לברכה כותב שבמלחמות מתגלות נשמות גדולות. עדי, אנחנו ידענו שאת נשמה גדולה הרבה קודם.
יש כאלה שזוכים לקדש את השם במותם, יש כאלה שזוכים לקדש את השם בחייהם, את זכית לקדש את השם יום-יום בחייך הטהורים, וגם במותך בהגנה על עמנו וארצנו.
כולנו הכרנו את הענווה הגדולה שלך, וכגודל הענווה גודל העשייה. בת למשפחה מגויסת, משפחה לתפארת עם ישראל, לתפארת ההתיישבות בשומרון, אורית ואבי שמוסרים את חייהם בחיוך, בנעימות, בחסד לבניין הארץ, ליהדות, לעזרה לנזקקים – בכל בשקט בשקט.
אנחנו נמצאים בזמן קשה, אבל אנחנו נמצאים בזמן שגם הכל ברור – יש כאן טוב ויש כאן רע. יש כאן חיים, יש כאן אנשים שרוצים לחיות, שרוצים לאהוב, שבוחרים בחיים יום-יום. ויש כאן אנשים שבוחרים במוות, שבוחרים בריקבון, שבוחרים בחידלון.
ואנחנו יהודים, אנחנו בוחרים בחיים. אורית ואבי היקרים, האחים – אתם משפחה לתפארת, אנחנו אוהבים אתכם, מבטיחים לכם שלעולם לא תהיו לבד,
תמיד נהיה איתכם. אתם חלק מהשומרון לתמיד, חלק ממדינת ישראל לתמיד. לעולם לא נישבר.
עם ישראל כולו מאוחד, עם ישראל עומד ביחד על נפשו. אנחנו מצדיעים לך בהערצה ובאהבה, סמלת עדי ברוך!".