ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסם לפני זמן קצר (מוצ"ש) את התוכנית שלו לטיפול בחמאס והחזרת החטופים לבתיהם.
על פי תוכניתו של בנט יש לפעול בניגוד לציפיותיו של חמאס ולהטיל מצור כבד על רצועת עזה שיאלץ אותם להיכנע. "מצור על עזה, חניקת פעילי חמאס במנהרות, וכיבוש רצועת ביטחון בתוך עזה עד לכניעת חמאס, פירוז הרצועה ושחרור החטופים. לא לפעול בדרך שחמאס מצפה שנפעל ואליה התכונן. פרסום תכנית המצור מפחיד ומלחיץ את מנהיגי חמאס ומהווה זרז להביא לתוצאות" כתב בנט.
הנחות המוצא:
• חמאס הכין משך 15 שנה מערכת מנהרות עצומה, מדינה תת-קרקעית, בדיוק כנגד כניסת כוחות ישראלים.
• כשחמאס ביצע את השבת השחורה הוא ציפה בדיוק לתגובה קרקעית סטייל ״עופרת יצוקה״ ושאר המבצעים.
• חמאס בונה על כך שניכנס לכל בונקר ולכל מנהרה בלחימה של פינצטה על מנת לגבות מאיתנו מחיר דמים יקר.
• איראן, חיזבאללה וחמאס מעוניינים שנשקיע כוחות רבים לעומק הרצועה כדי שיהיו לנו פחות כוחות פנויים למערכה נוספת, צפונית וגם יהודה ושומרון ועוד.
• חמאס רוצה שבמהלך הכניסה תהיה הסתבכות שלנו שתיאלץ אותנו לגרום נזק אגבי כבד של הרג ילדים עזתיים וכד, כך שהעולם יכפה עלינו לעצור.
• חמאס הרחיק מן הסתם נכסים רבים, כולל הנהגה ומפקדים לדרום הרצועה, והשאיר בצפון הרצועה פעילים פשוטים להתקוטט איתנו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"אסור לנו לפעול על פי הציפייה של חמאס" , מבהיר בנט.
תכנית המצור על חמאס בצפון עזה:
1. להפתיע *ולא להיכנס לעומק הרצועה כפי שחמאס מצפה שנעשה*, אלא להטיל מצור מוחלט על צפון הרצועה, לייבש ולחנוק את מחבלי החמאס במנהרות עד שייאלצו לצאת.
2. ליצור רצועת ביטחון חדשה בעומק של 2 ק״מ לתוך שטח הרצועה לאורך כל הגבול שלנו, רצועה קבועה. זאת באמצעות הפעלת כוח אש עצום וכוחות קרקעיים, והנדסה. דמיינו דחפורים שפשוט משטחים את השטח.
3. להפעיל בלי הרף כוח אש על חמאס בכל רחבי הרצועה. ישראל עורכת סדרה מתמשכת של פעולות קרקע ממוקדות עם עוצמת אש עצומה, לפרק שכונה-שכונה מחמאס. אין צורך לצוד כל חמאסניק בתוך מחילה ומנהרה.
4. תושבי עזה שוהים בחצי הדרומי של הרצועה או מחוץ לרצועה עד תום המלחמה: כשחמאס יתפרק מנשקו באופן חד צדדי וישחרר את כל בני הערובה. זאת, כמובן, ע״פ הדין הבינלאומי, כדי לשמור על חייהם. מדינות בעולם יכולות לקלוט את הפליטים—באופן זמני כמובן—עד לכניעת חמאס ולתום המלחמה. בין 6 חודשים ל5 שנים.
5. בדרום הרצועה מאפשרים מסדרונות הומניטריים, ומאפשרים (אך לא נותנים בעצמנו): מים, אוכל, תרופות. זאת כנדרש ע״פ הדין הבינלאומי.
6. לא מאפשרים לאף טיפת דלק להיכנס לרצועה כולה. בלי דלק אין מנהרות כי אין איוורור ואין תאורה. כל טיפה שנכנסת לרצועה עוברת לחמאס. דלק=לחימה. לכן אף לא טיפה.
7. סבלנות אסטרטגית: לגרום לזמן החולף לפעול לטובתנו. יש לנו כל הזמן שבעולם.
8. לאחר פעולות קרקעיות ראשוניות, יש לשחרר הביתה 250,000 מילואמניקים בהקדם, כדי לשחרר לחץ כלכלי-אזרחי, להחזיר את הכלכלה ואת החיים לסדרם. אסור לנו סתם להלחיץ את עצמנו באופן מלאכותי רק בגלל שגייסנו 350,000 אנשי מילואים.
9. כל מדינה בעולם שמביעה כאב על מצב הפליטים בדרום מוזמנת לארח באופן זמני פליטים (סקוטלנד, מצרים, טורקיה וכד).
10. נמנעים ככל האפשר מנזק אגבי, אשר עלול לקטוע את הפעולה הישראלית לפני השגת הכניעה של חמאס.
יתרונות התכנית:
• תחבולה והפתעה: זה בדיוק הפוך ממה שחמאס התכונן אליו משך עשור. הפוך ממה שהוא מצפה שנעשה. חמאס סבור שיש לנו אורך נשימה של 4-5 שבועות בתוך עזה ואז נצא, כפי שתמיד קרה בעשור האחרון.
• מייבש את פעילי חמאס. דמיינו את "מוחמד" פעיל חמאס שכרגע ממתין לנו דרוך ומוכן במנהרה. במצור הוא ייאלץ לחכות חודשים במנהרה הלחה שלו, רטוב, רעב, מדוכא, ועם מיצוי הדלק המנהרה תחשיך, וייגמר שם החמצן: משפחתו אולי בבוץ בדרום הרצועה או במצרים או בבלגיה: מה אני עושה כאן?
• מעביר את הלחץ מישראל לחמאס; מעביר את המנוף מחמאס אלינו. כרגע כל המנוף אצלם. החטופים. הם ישחקו וישחקו בנו. הדבר הזה הופך את הקערה ובעצם המנוף עובר אלינו.
• הנהגת חמאס תימצא בדילמה: או חמאס או מדינת עזה. אם סינואר לא יתפרק מנשקו הוא ייכנס להיסטוריה בתור מי שהרס את המדינה שלו והביא על עמו אסון היסטורי.
• מפחית באופן דרמטי את הסיכויים למעורבות חיזבאללה: א. אין להם טריגר ספציפי להיכנס למלחמה. ב. כוחות ישראל נשמרים רעננים ופנויים להכות בלבנון.
• קו הגנה מדיני בר קיימא: עד שהישראלים לא חוזרים הביתה גם העזתים לא חוזרים הביתה. כו-לם הולכים הביתה ביחד: בני ערובה ישראלים חוזרים הביתה לישראל, משפחות מעוטף עזה יחזרו רק עם היעלמות חמאס, וגם תושבי עזה יוכלו לחזור כי המלחמה נגמרה והסכנה לחייהם חלפה.
ראש הממשלה לשעבר בנט מדגיש כי התכנית נבדקה על ידי מומחי דבל״א ועומדת בכל מבחני הדין הבינלאומי.
