צפו: יו"ר הוועדה הוציא את נציגת האגודה לזכויות האזרח, "חסרת רגישות"
הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (שלישי) את בקשת הממשלה להאריך את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בחודש ימים עד ה – 30 בנובמבר 2023.
מצב חירום כליאתי מאפשר להלין עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות חוק שטח מחיה, ואף להלינם שלא על מיטה, זאת בכדי לאפשר המשך קליטת עצורים במתקני שירות בתי הסוהר (שב"ס) ובמטרה לתת מענה לצורכי הביטחון.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר כי "ברצונו להזכיר שאנחנו במלחמה בארבעה מאמצים, בכולם חיילינו פועלים בנחישות ובהרבה עוצמה ולשמחתי עם הישגים לא מבוטלים. אחד ההישגים הוא הרבה מאד מעצרים של אנשים השותפים למזימה כנגד המדינה ואנו נאלצים לחרוג מהוראות הדין באין ברירה אחרת וכי הוועדה מבצעת פיקוח ובקרה לעניין הזה."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד אביב ישראלי, מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי, אמרה כי "בהתאם להסדר החוקי נדרשת ההארכה בעקבות מצב המלחמה והעלייה המשמעותית במצבת הכלואים העומדת כיום על 18,458, עלייה של 2100 כלואים במתקני הכליאה. מהם 6,819 אסירים ביטחוניים."
עו"ד גיל שפירא, הסנגוריה הציבורית, ציין כי "ראוי היה שנשמע על פעולות החלופיות שנעשות לצמצום הכליאה". לדבריו, "מאז תחילת מצב החירום אין דיוני ועדות שחרורים באופן רציף והתוצאה שגם אסירים שיכולים להשתחרר מהכלא לא משתחררים."
עו"ד ישראלי, השיבה כי נבחנים צעדים נוספים כמו מתן חופשות ל- 30 יום לפני שחרורם וזה עדיין בבחינה. "כרגע עדיין אין הערכה לגבי סוגי והיקף האוכלוסיות שיכנסו למתווה. שחרור מנהלי מתקיים מידי יום ואף הארכה בשבועיים ויש עוד חלופות שנבחנות".
סג"ד אליאסף זכאי, נציג שירות בתי הסוהר הוסיף כי מתוך 2,100 עצירים, 1850 ישנים על מזרנים והיתר על מיטות זמניות.
עו"ד דבי גילד חיו, האגודה לזכויות האזרח, ציינה כי "למרות שזה מצב חירום ומלחמה מדובר באנשים שיישארו בכלא גם לאחריה, אלא אם יחליפו אותם תמורת כל שבויינו ולכן זו בעיה". היא הוסיפה האם העבירו תקציבים וכוח אדם נוסף לשב"ס כדי להתמודד עם הבעיות שנוצרות מהצפיפות כמו הבעיות שגם ככה קיימות כמו ביטול חופשות וביקורים, גישה לטיפול רפואי ועוד. "עניין החלופות הוא קריטי".
ענג בן דרור, מארגון רופאים לזכויות אדם, וד"ר מתן כהן, מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל טענו כי גם במלחמה יש כללים ויש דין בינלאומי ואנשים במשמורת ואנשים פגיעים. לדבריהם, מדיווחים שמתקבלים מאנשים בבתי כלא אין כמעט ביקורי עורכי דין וגורמים רשמיים. האסירים אינם מטופלים כראוי בין היתר, מבחינת מזון, הגבלות על יציאה למרפאה ולחצר טיולים .
עו"ד ישראלי, השיבה על הדברים ואמרה כי הוגשה עתירה בטענה לפגיעה בכלואים וחלק מהנציגים כאן הם חלק מהעותרים והיה מקום לציין את זה בטרם הטענות. "אנו נדרשים להגיש תגובה לבית המשפט ושם תוגש עמדת המדינה".
סג"ד כנרת צימרמן, ראש ענף משפטי מנהלי בשב"ס: "כל הטענות מבחינתנו אין בהם ממש וכל התנאים הניתנים לאסירים ביטחוניים ופליליים מפורסמים. אנו לא מונעים כניסה של עורכי דין והטענות הקשות שעלו כאן אינן נכונות. נשיב בצורה מסודרת לבית המשפט".
יוסי מימון, מהמטה לביטחון לאומי אמר כי "האמירות כמו שלילת זכויות ופגישות עם עורכי דין הם אמירות בעלמא. אנו לא במצב רגיל והצפיפות בבתי הסוהר עולה בגלל האירוע המטורף שהיה ב 7 לחודש. אני מציע לכולם לראות את הסרטים שמפיץ דובר צה"ל על מה היה שם ואת מי אנו מביאים לבתי הכלא כדי להתמודד ולשחרר את האנשים שלנו שנמצאים מעבר לגבול".
במהלך הדיון הוציא יו"ר הוועדה את נציגת האגודה לזכויות האזרח, שטענה כי היא רוצה למחות "כאילו להם אכפת פחות מאחרים ממה שקרה ב 7 לאוקטובר" ומדובר בחוצפה והתפרצה לדבריו.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, השיב כי היא חסרת רגישות לחלוטין. " 1,400 משפחות קוברות את יקיריהן ו- 238 נמצאים בשבי שאף אחד לא יודע עליהם כלום ואת רוצה ביקור משפחות לאסירים".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי אחת המשימות הקשות של הוועדה היא למצוא את האיזון בין הרצון להגן על עצמנו ולשרת את הכוחות הלוחמים והמאמץ שהם משקיעים לבין הצורך לכבד את הדין הבינלאומי והערכים שלנו. "בין אלה שצופים בנו הם משפחות שכולות ומשפחות חטופים שלא יודעות דבר וחצי דבר מה עם יקיריהן ואנחנו חייבים בשבילם לגלות את הרגישות עם כל הרצון לשמור על הערכים. אנחנו נבצע את פיקוח ובקרה תוך חיפוש פתרונות וחלופות. המאמץ צריך להיות משותף".
לאחר הצבעה אושרה בקשת הארכת התוקף הכליאתי.
