חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P פרסמה היום (שני) דו"ח המתייחס לדירוג האשראי של ישראל בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', זאת בהמשך להודעת הדירוג מיום 25 באוקטובר 2023 שבה הודיעה החברה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל על רמה של AA- לצד שינוי תחזית הדירוג מ-"יציבה" ל-"שלילית".
לדברי החברה, ישראל ניצבת בפני סיכונים גיאופוליטיים וביטחוניים משמעותיים, כאשר תרחיש של הסלמת המלחמה לאזורים נוספים נותר אפשרי, למרות שאינו מהווה תרחיש מרכזי בתחזיותיה. החברה מציינת כי בעבר היו מספר סכסוכים בין ישראל לחמאס בעזה, אך המלחמה הנוכחית היא בקנה מידה רחב יותר באופן משמעותי. על פי תרחיש הבסיס של החברה, מלחמת ישראל-חמאס תישאר ממוקדת בעזה, אך ככל שתהיה התרחבות של הסכסוך למדינות נוספות באזור, כך תהיה השפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.
להערכת החברה, למלחמה הנוכחית יש השפעות על כלכלת ישראל. החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024. התחזיות השנתיות של החברה מציגות התכווצות חדה של 5% בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2023, בהשוואה לרבעון השלישי, כאשר כל מרכיבי ההוצאות מצטמצמים, כולל ביקוש מקומי, יצוא ויבוא. ההתכווצות תנבע מירידה בפעילות העסקית, ירידה בביקוש מצד הצרכנים וסביבת השקעות מאוד לא ודאית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי החברה, תחזית הירידה בתמ"ג ברבעון הרביעי של שנת 2023 כפי שתוארה לעיל תהיה מעט יותר ממחצית מהירידה שחוותה כלכלת ישראל ברבעון השני של שנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, כאשר הניידות הוגבלה, עסקים נסגרו ומגזר התיירות הושבת. כמו כן, החברה מציינת כי השפעתה הכלכלית של המלחמה הנוכחית צפויה להיות משמעותית יותר מהשפעותיהן של עימותים צבאיים קודמים, כולל 'צוק איתן' ב-2014, 'עמוד ענן' ב-2012, 'עופרת יצוקה' בשנים 2008-2009 ו'מלחמת לבנון השנייה' ב-2006.
לאחר מכן, החברה צופה התאוששות כלכלית הדרגתית כך שעד סוף שנת 2024 הכלכלה תשוב לרמתה טרום המלחמה. כמו כן, החברה צופה צמיחה מואצת שתגיע ל-5% בשנת 2025, זאת ביחד עם החזרת אמון הצרכנים, ומחזורי השקעות מלאים יותר.
החברה צופה גירעון תקציבי ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% בתחזית הקודמת שלה טרום המלחמה. למרות שהוצאות המלחמה צפויות לשוב ולהצטמצם, החברה צופה שהוצאות הביטחון יישארו גבוהות באופן יחסי בטווח הבינוני.
החברה מציינת כי מבנה הכלכלה הישראלית, שבמרכזה יצוא שירותי היי-טק, כמו גם רמות חוב ציבורי מתונות ועודפי החשבון השוטף, מפחיתים חלקית את הסיכונים הכלכליים הטמונים במלחמה הנוכחית. להערכתה, מגזר ההיי-טק בישראל תומך במאזן התשלומים של המדינה ושיעור גבוה מעובדיו יכול לעבוד מרחוק. כמו כן, להערכת החברה, רמת החוב הממשלתית המתונה של ישראל, הנקובה ברובה במטבע מקומי, תגיע לשיא של כ-67% מהתמ"ג בשנת 2024, ולאחר מכן תרד ל-64% בשנת 2026. יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו גבוהות נכון לסוף אוקטובר 2023, בעוד שאינפלציה נמוכה יחסית לעומת מדינות הייחוס מספקת מרווח להקלה במדיניות המוניטרית, במידת הצורך.
לדברי החברה, התחזית השלילית בדירוג האשראי משקפת את הסיכון שמלחמת ישראל-חמאס עלולה להתפשט בצורה רחבה יותר או להשפיע על מדדי האשראי של ישראל בצורה שלילית יותר ממה שהחברה צופה כיום. כרגע החברה צופה שהסכסוך יישאר מרוכז בעזה ולא יימשך יותר משלושה עד שישה חודשים.
החברה מציינת כי היא עלולה להוריד את הדירוג של ישראל אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים איתם מתמודדת ישראל. כמו כן, פעולת הורדת דירוג תתכן בטווח של בין ה12 ל-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, המצב הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל תתברר כמשמעותית יותר ממה שהחברה צופה כיום.
כמו כן, החברה מציינת כי היא עשויה לשנות את התחזית מ'שלילית' ל'יציבה' אם הסכסוך ייפתר, תוך הפחתת הסיכונים הביטחוניים האזוריים והפנימיים ללא נטל מהותי לטווח ארוך על כלכלת ישראל ועל כספי הציבור.
למרות הערכת החברה שהעימות הצבאי לא יתרחב מעבר לעזה, היא צופה פגיעה בביצועיה הכלכליים של ישראל, באופן הבא:
• צמצום כוח העבודה ועלויות נוספות לממשלה לאחר שגויסו למעלה מ-300,000 אנשי מילואים (המייצגים 3% מאוכלוסיית ישראל).
• המשך השבתת הפקת הגז בשדה הגז תמר בשל קרבתו לעזה.
• השפעה שלילית על ענף התיירות הישראלי בעקבות המצב הביטחוני והשבתת פעילות קווי התעבורה האווירית.
• השפעות על סקטור הנדל"ן, שבו חלק ניכר מהעובדים היו בעבר ממוצא פלסטיני מעזה ומהגדה המערבית. מעברי הגבול סגורים ולכך יש השלכות על פרויקטים קיימים.
• השפעות עקיפות הנובעות מצפי להפחתה בהשקעה מקומית ובזרם ההשקעות ישירות זרות. החברה צופה הימנעות מהשקעות של חברות מקומיות וזרות במהלך התקופה המאופיינת באי ודאות גבוהה, במיוחד לאור הריבית הגבוהה וביצועים כלכליים חלשים באירופה – שותפת סחר מרכזית של ישראל.
החברה צופה כי הגירעון התקציבי של ישראל יגדל בשנים 2023-2024 בשל ההוצאות הממשלתיות לתמיכה במשקי הבית ובעסקים, כמו גם בשל גידול בהוצאות הביטחון ואובדן הכנסות מיסים. החברה מציינת כי קשה לאמוד את היקף השפעות אלו על תקציב המדינה, אך עוד טרום המלחמה, הכנסות הממשלה המרכזית ירדו ב-5% שנה-מול-שנה בתשעת החודשים הראשונים של 2023, כאשר חלקן של ההכנסות הממשלתיות הקשורות לביצועים חזקים בשוק המניות ושוק הנדל"ן במהלך 2021-2022 הצטמצם.
החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. כמו כן, החברה צופה שהגירעון של הממשלה הרחבה יקטן לכיוון 2% מהתמ"ג עד 2026, כאשר ההוצאות הישירות עבור המלחמה וצעדי התמיכה יופסקו כשהכלכלה תתאושש. עם זאת, החברה צופה שיתקיימו השפעות ארוכות טווח על ההוצאה הממשלתית, בתוך כך הוצאות הביטחון של ישראל, אשר היו במגמת ירידה ממושכת והצטמצמו ל-4% מהתמ"ג ב-2022 לעומת כ-8% מהתמ"ג בשנת 2000, צפויות לגדול.
החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה. החברה מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, לא שונה מאוד משיעור של 59% בסוף שנת 2019. לפיכך, לישראל ישנה גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. תחזית החברה הנוכחית היא שיחס החוב הממשלתי לתוצר יגיע לשיאו בשנת 2024 ויעמוד על כ-64% מהתמ"ג, ולאחר מכן ישוב לירידה הדרגתית. כמו כן, החברה מציינת כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.
החברה רואה במאזן התשלומים של ישראל נקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי. למדינה יש עודף בחשבון השוטף ב-20 השנים האחרונות, הנתמך בעיקר על ידי התרחבות מהירה של יצוא שירותי מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. שיעור העודף עמד בממוצע על 5% מהתמ"ג בשנים האחרונות, ואלו הביאו ליתרות נכסים זרים בשיעור של כ-30% מהתמ"ג – מהגבוהים בקרב מדינות שאינן מייצאות סחורות, והפחיתו את צרכי המימון החיצוני שלה. לפי החברה, בשנת 2023, העודף בחשבון השוטף צפוי להתרחב עוד יותר, ולהגיע ל-4.7% מהתמ"ג, על רקע ביצועים חזקים יותר בייצוא הסחורות והשירותים במהלך רוב השנה.
החברה מציינת כי למרות שתחום תיירות החוץ הושפע משמעותית מהמלחמה, הוא מהווה רק 5% מההכנסות בעוד שגם התיירות היוצאת תפחת באופן ניכר. לביקוש מקומי חלש אמורה להיות השפעה מצמצמת על היבוא ולכן החברה אינה צופה כי העודף בחשבון השוטף של ישראל יקטן כתוצאה מהמלחמה, לפחות לעת עתה.
החברה מציינת שישראל נהנית מגישה חזקה לשוק ההון המקומי והבינלאומי, אשר תומכת במאמצים של הממשלה לגוון את בסיס המימון שלה ולהאריך את מועד פירעון החוב הממוצע. החברה מציינת כי למרות שהממשלה באופן מסורתי פונה למימון דרך שוקי ההון המקומיים העמוקים שלה, בעבר בוצעו הנפקות אג"ח בינלאומיות למועדי פירעון שונים על פני 30-100 שנים. כמו כן, במקרים של קשיי מימון, לממשלת ישראל ישנה אפשרות לממש את החלק הנותר של תכנית ערבות ארה"ב ארוכת השנים.
החברה מציינת את הגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כרכיב מחזק בפרופיל האשראי. לדברי החברה, בנק ישראל הוא מוסד אמין ביותר, בעל מוניטין של עצמאות תפעולית ומגוון מכשירים פיננסיים, אשר נהנה משוק הון מקומי עמוק ומשוק מטבע מקומי עמוק. לאורך המשבר הכללי של מגפת הקורונה, הבנק הפעיל מגוון כלים על מנת למתן את ההשפעות על המשק הישראלי, כולל הפחתת ריבית, הקלות כמותיות והלוואות בריבית נמוכה לבנקים. יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו גבוהות ויציבות בהיקף של 191 מיליארד דולר (36% מהתמ"ג של 2022) נכון לסוף אוקטובר 2023, והן מכסות את החוב החיצוני של המשק כולו פי 1.4. כמו כן, החברה מציינת את הכרזת הבנק המרכזי אודות אסטרטגיית התערבות של 30 מיליארד דולר על מנת למתן את התנודתיות העודפת של שער החליפין, כמו גם צעדים נוספים להקלות אשראי ללקוחות מסוימים שהושפעו מהמלחמה באמצעות הבנקים המסחריים.
בנוסף, החברה מציינת ששיעור האינפלציה בישראל נמוך מזה של מדינות ייחוס רבות, כולל ארה"ב ובריטניה. החברה צופה שהאינפלציה תמשיך במגמת הירידה ותגיע לשיעור של 2% עד 2025, לעומת 4% בשנת 2023. להערכת החברה, הדבר מספק לבנק ישראל יכולת תמרון מסוימת במידה ויהיה צורך להוריד את הריבית במשק על רקע השפעה כלכלית משמעותית יותר של המלחמה.
לסיכום, עיקרי הדו"ח:
לדעת החברה, התמ"ג ברבעון הרביעי לשנת 2023 צפוי להתכווץ ב-5% בשל המלחמה עם החמאס.
כמו כן, החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024, בשל השפעות המלחמה על המשק.
להערכת החברה, המלחמה תישאר ממוקדת בעזה ולא תתרחב לאזורים נוספים. יחד עם זאת, ישנו סיכון של התרחבות הסכסוך למדינות נוספות באזור, אשר עלול להביא להשפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.
החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. כמו כן, החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה.
החברה מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, ויאפשר למדינת ישראל גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. החברה מדגישה כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.
החברה הדגישה כי היא רואה במאזן התשלומים של ישראל וכן בגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כנקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי.
