סקר מטריד: 68% מהפלסטינים בגדה המערבית תומכים בטבח של חמאס
אם באמת מישהו התלבט לגבי מה יהיה ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה, מי ישלוט שם ואיך עשוי להיראות המצב ביטחוני בשנים הקרובות, שיצפה בסקר הזה.
סקר שנערך על ידי נאדר סעיד ממכון מחקר "אוראד" (AWRAD) שיושב באוניברסיטת ביר זית, מה-31 באוקטובר עד ה-7 בנובמבר (השבוע הרביעי של המלחמה ברצועת עזה) וסקר 668 פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, מציג נתונים מעוררי דאגה. נתוני הסקר הובאו על ידי עמית מנדלבאום.
נתוני הנשאלים : 50.6% גברים ו- 49.4% נשים, 58.5% מהגדה המערבית ו-41.5% מרצועת עזה. מגילאי 18 עד 60+.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
נתוני הסקר:
98% מהנשאלים ציינו שלעולם לא ישכחו ולעולם לא יסלחו על מה שישראל עשתה וממשיכה לעשות במלחמה ברצועת עזה.
65% תפסו את המלחמה הנוכחית כעימות המכוון לכל הפלסטינים, בעוד שרק 18% ראו בה מלחמה בין ישראל לחמאס. מגיבים אחרים סברו כי זו מלחמה בין ישראל לבין המוסלמים (5%), שזו מלחמה בין ישראל לערבים (2%), או שזה סכסוך בין המערב לבין העולם הערבי-מוסלמי (10%).
הסיבות שצוינו לטבח ב-7 באוקטובר כללו: תגובה לדיכוי, במיוחד התקפות על אל אקצא (35%), טיפול בנושאים רחבים יותר כמו שחרור פלסטין, סיום הכיבוש ועצירת התנחלויות (33%). פריצת המצור על עזה צוינה כסיבה העיקרית על ידי 21% מהמשיבים.
• אחוז קטן (6%) דיווח שהסיבות העיקריות למלחמה קשורות לתחומי העניין באזור. הכולל – לשרת את האינטרסים של איראן (5%) ועצירת השלום המתמשך ותהליך נורמליזציה עם ישראל (1%).
רוב הנשאלים (59%) תמכו באופן מלא בהתקפות ב-7 באוקטובר שבוצעו על ידי הפלגים בראשות חמאס, בעוד ש- 16% תמכו במידה מסוימת. 11% דיווחו שהם לא תומכים ולא מתנגדים להתקפה, בעוד 13% הביעו התנגדות לפיגועים. התמיכה החזקה בהתקפות הייתה גבוהה יותר בקרב הפלסטינים בגדה המערבית (68%) לעומת עזה (47%).
40% מהנשאלים מצפים לחזרה לסטטוס קוו שאפיין את הנסיבות לפני המלחמה.
20% מצפים להגבלות נוספות, יותר התנחלויות והמשך שליטה בירושלים בעקבות המלחמה.
22% מצפים להחזרת הרשות הפלסטינית לעזה.
75% תמכו בהקמת ממשלת אחדות לאומית לאחר המלחמה, בעוד שרק 14% תמכו בהקמת ממשלה בראשות חמאס, ועם פלח קטן יותר (8%) תמכו בהקמת ממשלה בראשות פת"ח.
68% דיווחו כי תמיכתם בפתרון שתי המדינות ירדה מאז פרצה המלחמה, בעוד ש- 23% דיווחו כי עלתה.
המלחמה מובילה גם לירידה באמונה כי דו קיום בין פלסטינים וישראלים אפשריים, כאשר 90% דיווחו שהם פחות מחזיקים במחשבות כאלה. רק 7% אמרו שהאפשרות לדו קיום גדלה.
בנוסף, 87% אמרו כי יש הסיכוי להשגת הסכם שלום קבוע עם ישראל ירד, בעוד 9% אמרו שהוא גדל.
בהתחשב בסיקור התקשורתי של צעדות הזדהות עם פלסטין ברחבי העולם, 78% חשו באופן חזק או במידה מסוימת שיש תקווה לאנושות בעתיד.
פופולריות של תחנות ערביות: המלחמה חיזקה את אל ג'זירה כתחנה המועדפת על כ-62% מכלל הפלסטינים הבוגרים ו-92% מכלל צופי ערוצי הלוויין הערביים. אל-מיאדין, הערוץ המקורב לחיזבאללה במקום השני, ואחריו אל ערביה.
מדיה חברתית: טלגרם היא המקור המוביל לחדשות על המלחמה, שזוהה על ידי 48% מאלה שצורכים מידע, 31% בפייסבוק, 10% באינסטגרם ו-9% בוואטסאפ. השימוש בטוויטר או בטיקטוק כמקור חדשות נבחר על ידי פחות מ-1%.
בזמן מלחמה – תוצאות סקר דעות בקרב פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה: המדורגים במקום הגבוהה ביותר שהוערכו בצורה חיובית בקרב הנשאלים הם 89% גדודי אל קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס), 84% הג'יהאד האסלאמי, 80% גדודי אל אקצא (הזרוע הצבאית של פת"ח), 76% בחמאס, 48% תקשורת ערבית, 45% חיזבאללה, 40% רוסיה, 37% הצלב האדום, 34% סין, 33% טורקיה, 32% איראן, 23% פת"ח, 14% מצרים, 12% ירדן, 10% הרשות הפלסטינית, 10% מדיה מערבית, 9% האו"ם, 3% ערב הסעודית, 3% בריטניה, 2% איחוד האמירויות הערביות, 0% ישראל, 0% ארה"ב.
הנתונים המובאים בסקר מעלים תמונה מאוד קודרת באשר למצב הביטחוני בעתיד הקרוב. הנתונים אינם משתמעים לשני פנים ונראה כי הרוב כלל לא מאמין בדו קיום ובאפשרות של שכנות טובה זה לצד זה. ההנחה שכרגע המצב בגדה רגוע נובע בסבירות גבוהה בשל התגובה המהירה של צה"ל מיד עם פתיחת המלחמה וההתנהלות הבלתי מתפשרת של הצבא שפועל שם ביתר שאת כל היום והלילה. הסקר הזה חייב להיות לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות לפני שמדינת ישראל הולכת למהלך של העברת השליטה ברצועת עזה.