סון הר מלך: "לא להתבייש להגיד, אנחנו רוצים לחזור ולהתיישב בגוש קטיף"

בכנס שמתקיים בשעה זו (רביעי) על ידי תנועת נחלה וארגונים נוספים למען חזרה לגוש קטיף אומרת חברת הכנסת לימור סון הר מלך כי "בשביל לנצח במלחמה אנו זקוקים להתיישבות בחבל עזה: נשבענו כבר פעם אחת "לעולם לא עוד", אך הובלנו את עצמנו אל תוך התהום למרות סימני האזהרה המהדהדים."

"כעת אנו נדרשים לעצור" אומרת סון הר מלך, "ללמוד מטעויות העבר ובעיקר לפתוח בתיקון שורשי של החטא הקדמון. חטאנו. הקמנו ממשלת ימין, אבל לא עשינו את מה שידענו ואמרנו שצריכים לעשות. אמרנו שההתנתקות תהפוך את עזה לחמאסטן אבל לא כבשנו את עזה ולא פירקנו את חמאס. אפשרנו למדיניות ההכלה להימשך, ונתנו בפועל לחמאס להתאמן ולהתחמש. לא פעלנו בזמן לכיבוש רצועת עזה ממחבלים, והמשכנו להפקיר את חבל הארץ הזה לידיו של האויב."

היא הדגישה כי "את מה שאנו עושים עכשיו – היינו צריכים לעשות לפני האסון. ניסינו לזעוק, התרענו, ניסינו לתקן, אבל בסופו של דבר לא הצלחנו והתוצאות שהגיעו היו מדממות ביותר. נכשלנו. כעת אנו נדרשים לתקן. רבים מדברים על הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון כחטא הקדמון שהביא להפיכת רצועת עזה למדינת טרור, אך האמת היא שהסכמי אוסלו הארורים היו אלו שהחלו את ההידרדרות המהירה לעבר התהום."

לטענת סון הר מלך, "יציאת צה"ל ממרכזי הערים הערביות והענקת השלטון בהם לישות רצחנית, אפשרו לאויב לבסס את מוקדי הטרור ברצף הטריטוריאלי שקיבל, וליהנות מחופש פעולה כמעט מלא בחסות חוסר הנוכחות הישראלית. הגירוש של יישובי גוש קטיף וצפון השומרון שהיוו למעשה את היתד האחרונה בשטח, היו המכה בפטיש שאיפשר לארגוני הטרור לצמוח למימדים מפלצתיים כאלו. במשך שנים ארוכות, עוד לפני אוסלו והגירוש, זעקנו מעל כל במה שהיכן שלא תתקיים התיישבות יהודית- הטרור ייכנס ויכלה כל חלקה טובה. אך גם כשמטר הרקטות ששוגרו ממש מבין חורבות הישובים בחבל קטיף הלך והתעצם – סירבו רבים מידי בציבור להטות את אזנם."

היא המשיכה כי "השנים חלפו, הרקטות הפכו לשגרה, והרי צפון השומרון הירוקים הפכו בינתיים לסיר לחץ מבעבע שירה את חיצי הטרור שלו לתל אביב, בני ברק, אלעד, הגלבוע ועוד ועוד. עד שהגיע בוקר שמחת תורה. אלפי מחבלים שהתאמנו באין מפריע במשך שנים ארוכות בחבל הארץ שהפקרנו, פתחו במתקפה אכזרית וחסרת רחמים כנגד יישובי העוטף ושעטו פנימה אל תוך המדינה. חומת ההגנה קרסה לה ברגעים ספורים, ויחד עמה קרסו גם שורת תפיסות עולם שגויות וסהרוריות שהובילו את מדינת ישראל בעשורים האחרונים: התפיסה שגורסת שאם נכיל את הטרור הוא ייעלם מעצמו. התפיסה שאפשר לקנות את האויב בכסף והטבות. ובעיקר התפיסה המנותקת שאפשר להפקיר חבל ארץ לידיו של האויב ולצפות שיעסוק בפיתוח ובנייה ולא בטרור."

חברת הכנסת לימור סון הר מלך ציינה כי "היום כל אזרח במדינה יודע שכדי להחזיר את הביטחון ליישובי הדרום, כדי שנוכל להוציא את המילים רקטות וצבע אדום מהלקסיקון, כדי להשיב את תחושת הביטחון הבסיסית של כל ילד ואזרח במדינת ישראל – אין מנוס מלחזור ולשלוט בצורה מלאה ברצועת עזה. שליטה מלאה שתכלול התיישבות ענפה ופורחת בכל הרצועה – לא רק כמו יישובי גוש קטיף שהתרכזו בכמה אזורים בודדים, אלא התיישבות לכל אורכה ורוחבה של הרצועה שתקטע כל אפשרות של האויב לייצר רצף טריטוריאלי. זוהי חובתנו הלאומית וגם חובתנו הביטחונית, משום שהדרך היחידה בה ניתן יהיה להבטיח את השליטה ברצועה לטווח הארוך היא להיות בעומק השטח ולייצר גישה חופשית, אזרחית וצבאית, לכל חלק וחלק בו, כחלק מנחלת אבותינו הנצחית."

היא הוסיפה כי "החזרת ההתיישבות לחבל עזה לא נחוצה רק בשביל השגת ביטחון לטווח הארוך, אלא אפילו בשביל לנצח במלחמה הקשה הזאת. אנו נלחמים מול אויב צמא דם המקדש את המוות והמלחמה. הוא מבכר את המוות והג'יהאד על פני החיים, ומוכן להקריב גם את אזרחיו כדי להשליך אותנו לים ולגזול עוד פיסת אדמה ממולדתנו."

סון הר מלך הזהירה כי "אם המלחמה תסתיים בהרס חלקי של תשתיות חמאס והותרת כלל שטח הרצועה בידיו, או בידי ישות אחרת מלבד מדינת ישראל, הדבר יהווה ניצחון מובהק לא רק לחמאס – אלא לכלל אויבנו שיושבים על הגדר ומצפים להשמדת מדינת ישראל ולאובדנה.
הדבר היחידי שיהווה בשבילו מכה אנושה הוא שחרור חלקי מולדתנו והשבתם לעם ישראל, והרחבת ההתיישבות בכל מקום. פתחתם נגדנו במלחמה – איבדתם גם את השלטון וגם את האדמה. חלמתם על "גבולות 48" ורצחתם לשם כך אנשים, נשים וטף – לא רק שנגדע לכם את התקווה אלא גם השטח שגזלתם מאומתנו לא ישוב עוד לעולם, ואתם תשקיפו עליו מרחוק בעיניים כלות כיצד הוא הופך לחבל ארץ יהודי פורח ומשגשג."

"אנחנו נמצאים כעת רגע לפני השעה הגורלית בה יחל זמן התיקון." אמרה והוסיפה, "המשימה שלנו היא להיות ערוכים ליום פקודה ולהוביל את העם ואת נבחריו שאולי יהיו מהוססים – קדימה לעבר המטרה. לפני כחצי שנה כאשר זכיתי לתקן את חוק ההתנתקות מתוך כנסת ישראל, זו שמתוכה יצא המחריב, מתוכה גם בא התיקון. במהלך כל שלבי החקיקה התעקשתי להזכיר ולשמור על החזון של תיקון מלא, תיקון פשע הגירוש במלואו – שיבה לכל 22 יישובי חבל קטיף שנגדעו, רבים הביטו בי כהזויה, קיצונית, לא מציאותית והנה היום אנו רואים שבמקום שבו אנחנו לא מצאנו את הכוח לתקן, המציאות קראה לנו ודרשה מאיתנו תיקון יסודי לפשע הגירוש."

"בשוב ה' את שיבת ציון "היינו כחולמים" כך אמר דוד המלך בספר תהילים ושסיפר לנו על תהליך הגאולה של עם ישראל. והיום אנחנו רואים את החלום הזה מתוך השבר הגדול הולך ונרקם מול עינינו. ובעת הזו ניתנת לנו הזדמנות לתיקון הפשע, הרצון הקדוש והנפלא שמתעורר כעת במשפחות רבות רבות שמבקשות ליישב את חבל קטיף. כמו שכבר אמרה זהורית כהן, מהיישוב שלומית לראש הממשלה: "ארץ ישראל לא תיתן לנו מנוח עד שעם ישראל ישוב ויבנה אותה והיא תפרח, בשם הנצח והזכות אנחנו צריכים לחזור לשם, היא קוראת לנו בדם ובמלחמות, אבל היא קוראת לנו", אמרה לסיום והוסיפה, "אני מקווה שנשכיל להקשיב לקריאה הזו, בעת הרצון הזו."