הבוקר (שישי) בשעה 07:00 נכנסה לתוקפה הפסקת אש למשך ארבעה ימים במסגרת ההסכם לשחרור החטופים. מלבד השמחה הגדולה על שחרור חלק מחטופינו, על ישראל לקחת בחשבון לא מעט תרחישים שיקשו מאוד על צה"ל ומערכת הביטחון. אנסה לגעת בכמה שיותר מהתרחישים האלה ולהסביר את הסיכונים.
ראשית, כפי שכבר דיווחנו אמש, חמאס ניסה בכל כוחו למנוע את התמונות בתחילת המלחמה של מאות אלפי עזתים עוזבים את בתיהם בצפון הרצועה וכעת הוא יפעל כדי להחזיר את "כבודו". וכפי שאנו כבר רואים, הוא דוחק בתושבים לנוע בחזרה צפונה. אין לתושבים לאן לחזור וצפון רצועת עזה נראה כאתר מוכה אסון, מרבית הבתים כבר אינם ראויים למגורים וחמאס יודע זאת היטב אבל מבחינתו התמונות של ירי לעבר התושבים שיופצו לעולם כבר יעשה את העבודה. הרי כולנו כבר יודעים עם איזה ארגון טרור ואכזרי אנחנו מתמודדים. תושבי רצועת עזה לא באמת מעניינים אותו והוא משתמש בהם בכל הזדמנות שיש לו, כמגן אנושי. הוא יעשה הכל למען ההישרדות שלו. (ניתן לקרוא בכתבה כאן על תנועת התושבים הבוקר בחזרה לצפון הרצועה).
מומלץ לקריאה: תרגיל ההונאה של סינוואר: כך חמאס פעל ל"הרדים" את לשכת ראש הממשלה
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
חמאס ינסה בימי ההפוגה להתכונן מחדש ללחימה, שצה"ל כבר הבהיר שתתחדש מיד בתום ארבעת ימי הפסקה האש. הוא ישנע כוחות בתוך הרצועה, יתפוס עמדות חדשות וינסה לארגן מחדש את כוחותיו ואת הכלים העומדים לרשותו, כך שאת חידוש הלחימה יחל בעמדה טובה יותר מזו שהיה בה עד כה.
צה"ל יאותגר ללא ספק במהלך ארבעת ימי ההפוגה וזה גם מה שעלול לשבש את התוכניות העתידיות. חמאס ינסה בכל דרך לגרום לצה"ל להפר את הפסקת האש ויעשה זאת בדרכים הכי מכוערות שהוא יכול לחשוב עליהם. כמו למשל, תנועה של תושבים יחד עם מחבלי חמאס, כדי שצה"ל יפתח באש ויהיו הרוגים, תמונות שבעולם יובילו ללחץ להפסקת המלחמה.
צה"ל חייב לזכור ששהייה בשטח אויב כשהאש נצורה היא מאוד קריטית. זה הופך את לוחמינו למטרות סטטיות ולכן הכוחות במצב זה יהיו חייבים לשמור על עירנות שיא. לא מן הנמנע שעל אף הפסקת האש חמאס ינסה לפגוע בכוחות.
בישראל העריכו במשך שנים, וזו אחת מהקונספציות שבהן החזיקו בכירי מערכת הביטחון, כי המכשול התת-קרקעי שהוקם לאורך גבול רצועת עזה ימנע את כניסת המחבלים לשטח ישראל. אך לצערנו כפי שראינו המחבלים הגיעו בהמוניהם בסוף חשופים מעל הקרקע בטנדרים, על אופנועים, ברגל וגם מהאוויר באמצעות מצנחי רחיפה ממנועים. בישראל אמנם חסמו את האפשרות של חדירה תת-קרקעית משטח רצועת עזה, אך מנהרות דומות נבנו על ידי חמאס שחוצות גם לשטח סיני. וכאן החשש הגדול ומערכות הביטחון בישראל חייבות לתת דגש לעניין זה.
על גופי המודיעין וזאת במיוחד שבמסגרת הפוגת האש, חמאס דרש את הפסקת האיסוף המודיעיני האווירי, להפנות את מרב מאמציו למנוע ניסיון הימלטות של חמאס דרך המנהרות לשטח מצרים. ולא רק דרך המנהרות, אלא גם דרך הים. החשש הגדול שבכירי חמאס, יחיא סינוואר, מוחמד דף ואחרים ינסו לנטוש את רצועת עזה ולהימלט למדינה שבה יוכלו להישאר מוגנים, כמו עיראק, תימן או איראן. החשש הגדול אף יותר שיחד איתם ינסו להבריח את החטופים.
גדלנו על המשפט "כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו" ואין ספק שחברי קבינט המלחמה רואים את משפחות החטופים וליבם נכמר. אך העסקה הזו מציבה את ישראל במצב לא פשוט בלשון המעטה. יש שני דברים מאוד בעייתיים בעסקה הזו: האחד שאיננו יודעים מה מצבם של החטופים ושנית מספר החטופים שישוחררו בעסקה הוא מצומצם יחסית בהשוואה לכמות החטופים המוחזקים בעזה. הדבר הנוסף הוא שישראל לוקחת סיכון די גדול בכך שחמאס אכן יכבד את הפסקת האש ולא ינסה לעשות מהלכים שעשויים לשבש לישראל את התוכניות העתידיות.
צה"ל נכנס למלחמה עם מוטיבציה גבוהה מאוד והלוחמים נכנסו קרקעית לרצועת עזה לאחר האסון הכבד שחווה עם ישראל, כאשר 1,210 ישראליים נרצחו ו-240 נחטפו. רוח הקרב של הלוחמים בשל המעשים המזעזעים אליהם נחשפנו היו בשיא. שמעתי השבוע את אחד הפרשנים אומר שזה כמו שאתה רב עם מישהו, מתעצבן, צועק, משתולל ואז שולחים אותך לחדר להירגע, האם תצא אחרי כמה שעות טעון באותה מידה ותוכל להמשיך באותה רמה? זו באמת שאלה.
שר הביטחון יואב גלנט וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהירו כי מדובר בהפסקת אש זמנית ושהמלחמה עדיין לא נגמרה. "מה שאתם תראו בימים הקרובים זה תחילה של שחרור של חטופים. ההפוגה הזאת תהיה קצרה. מה שנדרש מכם בהפוגה הזאת זה להתארגן, להיערך, לעשות תחקירים, להתחמש ולהיערך להמשך. יהיה המשך…", אמר אתמול השר גלנט ללוחמי שייטת 13. אך כמי שחיים במדינת ישראל, אנחנו כבר למודי ניסיון ולא הכל תלוי במנהיגנו. האם גם לארצות הברית תישאר המוטיבציה להמשיך לתמוך בישראל מדינית וכלכלית? הסיכון שישראל לקחה על עצמה עם החתימה על ההסכם הזה הוא גדול ואפשר רק לקוות שמה שישראל מתכננת אכן יצא אל הפועל ולא תיאלץ להתמודד עם הפתעות שלא ציפתה להן.
