הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר, הלך הלילה (חמישי) לעולמו בגיל 100. קיסינג'ר שכיהן גם כיועץ לביטחון לאומי היה היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה וכן לראשון שכיהן בשני התפקידים במקביל.
הנרי קיסינג'ר היה מדינאי יהודי-אמריקאי שנולד בפירט במדינת בוואריה שבגרמניה למשפחה יהודית מסורתית. אביו עסק בהוראה ואמו הייתה עקרת בית. בשנת 1938, בשל רדיפת המשטר הנאצי, נמלט יחד עם משפחתו ללונדון ולאחר מכן הם הגיעו לניו יורק. הוא למד בתיכון ג'ורג' וושינגטון שבמנהטן ועבד במפעל לייצור מברשות גילוח על מנת לסייע בכלכלת המשפחה. בשנת 1943 הוא התגייס לצבא האמריקאי ובתום שירותו קיבל אזרחות אמריקאית.
הוא סיים את לימודי התואר הראשון שלו במדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד בשנת 1950 ושנתיים לאחר מכן את לימודי התואר השני. את עבודת הדוקטורט שלו על מדיניותו הפוליטית של לורד קאסלריי וקלמנס ונצל פון מטרניך, אשר השפיע רבות על תפיסת עולמו, הגיש בשנת 1954. לאחר קבלת הדוקטורט הוא נבחר לסגל המרצים בפקולטה לממשל באוניברסיטה. הוא עזב את עבודתו באוניברסיטה לאחר שמונה שנים וב-20 בינואר 1969 התמנה על ידי נשיא ארצות הברית הנבחר ריצ'רד ניקסון, לתפקיד היועץ לביטחון לאומי.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בשנת 1973 זכה בפרס נובל לשלום על מעורבותו במשא ומתן להסכם הפסקת האש בווייטנאם ושנה קודם לכן קיבל את פרס איש השנה של מגזין "טיים". כאשר באותה שנה מונה קיסינג'ר על ידי הנשיא ניקסון לתפקיד מזכיר המדינה, כשבועיים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים בישראל ב-6 באוקטובר 1973 בשעה 14:00. ב-9 באוגוסט 1974 הנשיא ניקסון התפטר בעקבות "פרשת ווטרגייט" והוא המשיך בתפקיד מזכיר המדינה בקבינט של הנשיא ג'רלד פורד במקביל לתפקידו גם כיועץ לביטחון לאומי עד ל-3 בנובמבר 1975.
בראיון שקיים בנובמבר 2013 חשף קיסינג'ר כי ביום בו פרצה מלחמת יום הכיפורים הוא קיבל דיווח על המלחמה המתוכננת בשעה 12:30 (שעה וחצי לפני שהחלה).
ב-20 בינואר 1977, פרש קיסינג'ר מתפקיד מזכיר המדינה לאחר הפסדו של ג'רלד פורד לג'ימי קרטר, בבחירות לנשיאות בשנת 1976.
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "הנרי קיסינג'ר היה מגדולי הדיפלומטים. מי שכנער יהודי נמלט מהנאצים הפך לענק שעיצב במו ידיו ומוחו החריף את המדינאות העולמית. משפחת העמים כולה מתברכת עד היום מפירותיהם של התהליכים הרי הגורל שהוביל, ובהם הנחת היסודות להסכם השלום של ישראל עם מצרים. בשיחתנו האחרונה, בה בירכתי אותו ליום הולדתו, הוא אמר לי: "זכור, תמיד אהבתי את ישראל ותמכתי בה, ותמיד אוהב".
