הסימנים המקדימים: משלב התכנון ועד הביצוע – כך חמאס פעל לפני הטבח

הטבח ב-7 באוקטובר יזכר למשך דורות כיום השחור של מדינת ישראל. זה האירוע הקשה ביותר שידעה המדינה מיום הקמתה, כ-1,200 נרצחים תוך מספר שעות, אלפי פצועים וכ-240 נחטפו לרצועת עזה, מהם עדיין 136 מוחזקים בידי ארגוני הטרור. לא רק שהתוצאה עצמה בלתי נתפסת, גם הדרך שבה מצאו יקרינו את מותם. אכזריות שבן אנוש לא יכול לדמיין.

קציני המשטרה שעובדים במשך כחודשיים במחנה השורה במלאכת זיהוי החללים מעידים על הזוועות שנחשפו אליהן. שום ארגון טרור בעולם ואף לא דאעש, שהיה נחשב עד לאותו אירוע כאכזרי והמסוכן שידע העולם, בעקבות הפצת סרטוני עריפת ראשים, לא הגיע לרמת האכזריות הזו של חמאס "הם גרועים יותר מדאעש", אמר ראש הממשלה נתניהו.

במשך כחודשיים פורסמו פרשנויות רבות, תחקירים ועדויות על מנת להבין את גודל האירוע. כולם מבינים, כולל העולם שמדובר במשהו אחר, עוצמתי, חריג מבחינת ישראל שלא מתכוונת לוותר עד שתשיג את מטרותיה ובהן: השמדת האיום מעזה שכולל חיסול חמאס, הג'יהאד האסלאמי או כל מחבל בכל ארגון שיכול להוות סכנה לישראל והחזרת כל החטופים, כולם! בשונה ממבצעים אחרים, העולם מבין את זה והתמיכה בישראל, על אף שהיא מיעוט מול המוסלמים בעולם, גוברת. (הקריאות ממנהיגים בודדים כמו ארדואן בטורקיה וחמינאי באיראן, אינן מעידות על הכלל), מה גם שארצות הברית עומדת באופן יציב ועקבי לצד ישראל ואף מסייעת לה כלכלית וצבאית.

המלחמה הזו ללא ספק היא גם אינטרס של ארצות הברית. האחיזה שלה במזרח התיכון נשחקת אם זה בסוריה, בעיראק ובמדינות אחרות באזור ומבחינתה אסור לה לתת לזה לקרות. כל המדינות שמסביב הן חלק מציר ההתנגדות הנתמך על ידי איראן ובמידה רבה רוסיה, הן בעלות ברית וגם סין היא חלק מהגוש הזה. חיסול של חמאס בעזה תשנה ולו במעט את יחסי הכוחות במזרח התיכון אבל אין ספק שהמלאכה לשינוי משמעותי לעתיד הרחוק עדיין לא נראה באופק וגם ייתכן שאם בכלל יכול לקחת שנים רבות מאוד.

מתקפת הפתע על ישראל, הייתה באמת הפתעה גדולה לדרג הצבאי אבל לא פחות גם למדיני. מדינת ישראל במשך שנים מתבשמת בקונספציה שאנחנו הכי חזקים במזרח התיכון והאויבים שלנו מורתעים. האויבים שלנו תמיד דיברו על "היהירות" הישראלית. וזה נכון. כשאנחנו דואגים לטפוח לעצמנו כל היום על השכם ולשכנע את עצמנו "שאף אחד לא יכול עלינו", אז זה גורם לצבא להירדם בשמירה ולהישאר אדישים למציאות הביטחונית המתהווה לנגד עניינו. מי שכל הזמן התריע על כך וממשיך לזעוק בכל הזדמנות הוא האלוף בדימוס יצחק בריק, מי שהיה נציב קבילות החיילים שירד לשטח, דיבר עם חיילים ומפקדים והכיר מקרוב את החולשות של הצבא. שנים הוא דיבר, זעק, שרטט תרחישי אימים שלבסוף לצערנו התממשו אך איש לא הקשיב לו, אמרו שהוא "סתם זורע פאניקה בציבור", היה גם מי שקרא לו "פנטזיונר".

בואו ננסה להבין איך הגענו לאירועי ה-7 באוקטובר. בשביל זה צריכים ללכת אחורנית בזמן לשנת 1982 (כן זה באמת מתחיל משם). הרי כולנו יודעים היום כי האדריכל של מבצע "שיטפון אל-אקצא" (כך קורא חמאס למתקפת הפתע ב-7 באוקטובר) הוא מנהיג חמאס יחיא סינוואר או בכינוי (אבו איברהים). הוא עלה לכותרות אז כשישראל תפסה אותו לראשונה והכניסה אותו למעצר מנהלי במשך ארבעה חודשים באשמת עיסוק "בפעילות חתרנית". בשנת 1988 הרשיע בית המשפט את סינוואר ברצח ארבעה פלסטינים באשמת שיתוף פעולה עם ישראל. הוא רצח אותם במו ידיו לאחר אילץ אותם בעינויים להודות ששיתפו פעולה עם ישראל. "קשרתי לו את העיניים עם סמרטוט בשביל שלא יראה לאן אנחנו נוסעים. בבית הקברות הכנסתי את רסמי לתוך הקבר הגדול… ושם חנקתי אותו באמצעות כאפייה שהייתה אצלי", סיפר בחקירתו. אותו "רסמי" שהוזכר בחקירה היה רסמי סלים, תושב רצועת עזה שאותו רצח בשנת 1987.

בגין המעשים האלה הוא ריצה יותר משני עשורים בכלא הישראלי ובשנת 2011 שוחרר במסגרת "עסקת שליט" יחד עם עוד יותר מאלף אסירים פלסטינים. כשיצא סינוואר מהכלא הוא נשבע לחבריו שנותרו מאחורי סורג ובריח כי יפעל בכל דרך לשחרר את כולם.

סינוואר סייע בבניית הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם, מימיה הראשונים. אבל כשנעצר בסוף שנות ה-80, זה היה כאמור בגלל תפקידו המיוחד בחמאס במרדף אחרי פלסטינים החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. הוא היה ביחסים הדוקים מאוד עם מוחמד דף, מפקד גדודי אל-קאסם, הזרוע הצבאית של חמאס שסייע כאמור בהקמתה. הוא מונה לאחראי על מנגנון הביטחון הפנימי של הזרוע החמושה של הארגון שנקראה, "מג'ד".

מבצע "שיטפון אל אקצא" ("מבול אל-אקצא" – השם שחמאס נתן לטבח ה-7 באוקטובר), היה מבצע צבאי שסינוואר תכנן במשך שנים, כנראה כבר בשנת 2018 לאחר חשיפה לוחמי סיירת מטכ"ל במהלך פעילות מיוחדת בעומק הרצועה. כשהכוח נחשף במבצע שזכה לכינוי "פירות טרופיים", כאשר התקינו אמצעי האזנה בתוך מעוזי חמאס, צה"ל הנחית מכת אש כבדה על מנת לחלץ את הלוחמים וחלק מהציוד שנשאר בשטח הושמד. אך מספר שרידים שנותרו נפלו בידי ארגון הטרור ובסיוע איראני ככל הנראה הצליח הארגון לעלות על דרך הפעולה של צה"ל. בדיעבד ניתן להבין כי אותו מבצע שנכשל היה אסטרטגי ונקודת מפנה ב"קרב המוחות" בין ישראל לחמאס. הקונספציה שחמאס מורתע נבעה מהזלזול באויב שלהערכת גורמי ביטחון בכירים ראה בו כנחות מבחינה טכנולוגית ודל אמצעים.

המבצע של הטבח המזעזע של חמאס תוכנן כאמור לפרטי פרטים, הציוד, המפות ואמצעים רבים שנתפסו ברשות המחבלים מעידים על כך שמדובר בתוכנית גדולה ומקיפה. הרבה מודיעין נאסף בטרם המבצע הזה שיצא אל הפועל. המחבלים החזיקו רשימות של אנשים כולל כתובות, תמונות ומפות מסודרות וידעו בדיוק לאן הם מגיעים ואת מי הם חוטפים. דובר הזרוע של ארגון הטרור אבו עוביידה דיבר על מבצע "מבול אל-אקצא" בפירוט וציין כי פעולה זו היא "תחילת הסוף לכיבוש הציוני".

כל התוכנית הזו של חמאס הייתה מלווה ברצף של אירועים שמתחברים לפאזל ענק שהיום מבינים שהיה חלק מאותה תוכנית זדונית. אם זו סדרה ששודרה בשם “אגרוף החופשיים” (קבדת אל־אחראר) שהופקה על ידי חמאס ושודרה במהלך חודש הרמדאן בשנת 2022, ההתפרעויות על הגדר, חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע, תחת הסוואה של ניסיון להגיע "להסדרה" עם ישראל והנאום של סינוואר בפסטיבל ההשקה לציון 35 שנה להקמת הארגון ב-14 בדצמבר 2022. לכל פרט באירועים האלה הייתה חשיבות להצלחת המבצע. הכל היה שמור בסוד ומעטים ביותר בארגון הטרור חמאס ידעו על המבצע, הם דיברו במנהרות באמצעות תקשורת קווית במשך שנתיים על מנת להתחמק מהמודיעין הישראלי. הם נמנעו באופן מוחלט משימוש בטלפונים חכמים, מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט ומכל מיני אמצעים שהיו עלולים לחשוף אותם. אלפי הפעילים של הארגון קיבלו את המידע על המבצע בזמן אמת.

כל הפרטים כאמור של המבצע של חמאס היו בפיקוח של מנהיג ארגון הטרור, יחיא סינוואר, כשיצא אל הפועל רבים הופתעו אפילו חיזבאללה ואיראן הצהירו כי לא ידעו כלום על כך, אבל בכל זאת נשאיר מקום לספק לגבי העניין הזה. סינוואר עקב אחרי כל מילה, כל אות, כל סצנה, משפט או מסר שקשורים לאותו מבצע שתכנן בנאום שנשא ב-14 בדצמבר 2022, כשאמר את המילים "אנו באים במבול שואג" בנאומו רבים לא הבינו מה זה אומר. אלה לא מילים שנאמרו מפיו קודם לכן. גם נאום מוקלט של מוחמד דף באותו היום נשא מסרים דומים וכך גם של איסמעיל הנייה.

אותו פסטיבל השקה לציון 35 שנה להקמת הארגון נשא את הכותרת "אנחנו באים עם שיטפון שואג", אנשים שהשתתפו בו לא הבינו על מה מדובר ומה זו הכותרת המוזרה שלא הייתה דומה לאירועי חמאס בעבר.

איברהים אלמדהון, אחד הפרשנים המקורבים להנהגת חמאס בעזה אמר "אחד הדברים היפים של פסטיבל ההשקה האחרון של חמאס היה השם שנבחר בקפידה, "אנחנו באים עם שיטפון שואג", ובאותו יום אמרתי, "מה זה השם המוזר הזה שלא דומה לשמות של אירועי חמאס", הבנתי שסינוואר עיצב את הרקע ואיך הוא רוצה שיבינו את המסרים. הוא דרש לכלול את כל דגלי מדינות ערב. את המבול, הוא אפילו שאל על דגלי אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן." הוא הוסיף כי "הוא גם פיקח על מילות השיר ששרה מקהלת אלקסאם, והוא ישב עם המשורר שלה ושוחח עמו על רעיונות שביקש שיהפכו לשירה ולניגונים המסבירים בפירוט את תהליך מבול אל-אקצא."

"אני מזמין אתכם לחזור לפסטיבל "מבול שואג" ולבחון אותו היטב. תדעו שיש הנהגה שתכננה, סידרה, הכינה וסמכה על אללה, והיום אנו עדים לימים גדולים המגיעים לשיאם בניצחון והעצמה, ברוך השם" כתב איברהים אל-מדהון.

כאמור באותו פסטיבל שנכתב עליו כאן בהרחבה, סינוואר הביע חשש כבד ממשלת נתניהו הנוכחית וכינה אותה "הקיצונית ביותר". מה גם שלפי מידע מודיעיני שאליו הגיעו בחמאס, ייתכן שהיו בטוחים שמיד לאחר חג שמחת תורה ישראל מתכננת מבצע צבאי גדול ברצועת עזה הכולל את חיסולו של סינוואר ומכאן גם נבחר העיתוי של אותו מבצע "מבול אל-אקצא" ב-7 באוקטובר.