"מתחילת המלחמה גייסנו כ-450 חרדים, עובדים על הקמת גדוד שני במילואים"

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה לדיון בנושא תכנית צה"ל לעידוד גיוס חרדים ולהתנדבות בשירות הלאומי אזרחי.

יו"ר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר: "יש תחושה בציבור של שעת רצון בשירות בצה"ל ובכניסה מתחת לאלונקה בתחומי עשייה שונים. זה בא לידי ביטוי מעבר לרוח הלחימה עצמה, גם בנושא ההתייצבות של שירות מילואים וגם ברצון של אנשים שרוצים לתרום."

עוד אמר כי "המטרה של הדיון הזה היא שנדע איפה אנחנו עומדים באמת ומעל לכל היא לראות איך מעצימים את החיבורים בתוך החברה הישראלי. בעייני המדרגה העליונה היא שירות בצה"ל ביחידות קרביות אנחנו מבינים שדברים לוקחים זמן אבל צריך לראות איך את הרוח הזו שפועמת בעם אנחנו מצליחים לשמר ולא לחזור לשגרה של אלה שנושאים בנטל ואלה שפחות."

רח"ט תכנון ומנהל כוח אדם, תא"ל שי טייב: "בנושא הרחבת גיוס החרדים התעסקו בצה"ל עוד מלפני המלחמה ואנחנו ראינו ברצון לגיוס מתחילת המלחמה הזדמנות. אנחנו מסתכלים על הצרכים בשלושה רבדים – צורך לאומי, צורך כמותי (צריך הרבה לוחמים וחיילים לשמירה על הביטחון), איכותי (פוטנציאל של אנשים איכותיים שיכלו לתרום רבות לצה"ל)."

עוד הוסיף תא"ל טייב כי "החברה החרדית גדלה דמוגרפית בשנים האחרונות ופוטנציאל הגיוס גדל. לעומת זאת נתוני הגיוס יציבים ב-4 שנים האחרונות ולכן אנחנו מתרחקים מהפוטנציאל לביצוע. היום קיימים מגוון רחב של מסלולי גיוס חרדים – ממסלולים ללא מדים (כולל נשים חרדיות במסגרות התנדבות) ועד לשירות הקרבי בנצח יהודה, פלוגת תומר בגבעתי וחץ בצנחנים. העניין המשמעותי ביותר היה בעלי פטור מעל גיל 26 שרצו להתגייס. מתחילת המלחמה גייסנו כ-450 חרדים במסלול שלב ב' שהיה קיים, ונעשו 4 טירוניות בחודשיים האלו."

עוד אמר: "עם הפנים קדימה, אנחנו עובדים על הקמת גדוד חרדי שני במילואים. בנוסף, הוקמה מנהלת לחיזוק היחידות החרדיות בזרוע היבשה, ועתיד להתמנות קצין ייעודי במיטב שיתן מענה לחרדים המעוניינים להתגייס ליחידות לא חרדיות."

ח"כ משה טור פז: "הנושא הזה חשוב מאוד, לשולחן הרעוע הזה יש כמה רגליים. המצב לא טוב גם ביחס למה שהיה בעבר וצריך לשאול למה? נשים בצד את ההיבט הפוליטי, יש היבט חברתי והוא הכי חשוב. צהל יכול לעשות עבודה טובה יותר, היו זמנים שבהם היחידות יותר רצו יותר הצליחו. כשרוח המפקד רוצה את החרדים ומתאמצת לקלוט אותם ולכבד את אורח חייהם זה מצליח. העבודה האזרחית היא המפתח. צהל לא יודע לגייס לעצמו חרדים, הוא חייב את העולם האזרחי, את העמותות שיסיעו לו."

אימהות לחיילים מתנועת אימהות בחזית אמרו בדיון: "אנחנו עתרנו לבית המשפט, עינוי הדין שמעבירה אותנו החברה החרדית בעקבות אינטרסים פוליטיים צריך להיגמר. צה"ל לא צריך להיות זה מגייס חרדים אלא המדינה. גם לנו יש צריכים מיוחדים אבל אף אחד לא שאל את גדוד הצנחנים שלא קיבל הפוגה כבר שבועות ארוכים. החברה החרדית צריכה להבין את המחיר של לא להתגייס."

יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן אמר בסיכום הדיון: "הישראלי הממוצע דואג או לילדים שלו, או לבני דודים, או לשכנים. יש אוכלוסייה במדינת ישראל שלא מבינה את זה. בזה אי אפשר לזלזל. אי אפשר לוותר על המיצוי העילאי של היהדות של חירוף הנפש, לשאת על כפיים את החרדי שמתגייס ומחרף את הנפש. לא לדבר על זה שהשידוך שלו נפגע אלא שהוא מקיים את היהדות בדרך הכי עילאית שיש. את זה צריך לטפח. התכנסו כאן לא בשביל לעשות חוקים אלא בשביל הרוח ולתרגם אותה בסוף לגיוס למסלולים הקרביים. כל מיני אמירות שהצבא גדול מידי, נמחקו וגם צבא המילואים בשחיקה גדולה. כדי להקל על המילואים וכדי לא להאריך את השירות הסדיר הדרך היחידה היא שבנקודת הכניסה יכנסו יותר."