סרן (מיל׳) שאול גרינגליק בן 26 מרעננה, קצין בגדוד 931 בחטיבת הנח״ל נפל היום (שלישי) בקרב בצפון רצועת עזה.
גרינגליק ז"ל, חלם להופיע באירוויזיון והגיע לאודישן ב"כוכב הבא". לפני כשבועיים לאחר השידור כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "דמיינתי את השנה הזאת אחרת, שנה של שאיפות והגשמת חלומות. עכשיו אני חי חלום ישן, להילחם בשביל המדינה ואנחנו כרגע באמצע הלילה. חלום חדש ואחר יצטרך לחכות קצת. תודה על מילים חמות ומפרגנות וגם על הביקורות. מקווה שהתקופה הזאת חולפת ושתחלוף מהר. מבטיח להמשיך להילחם על המדינה הזאת שאני אוהב וגם על החלומות שלי בעתיד. כרגע יש רק דבר אחד בראש שלי וזה להמשיך להילחם בחושך עד שנראה את האור. בזאת הסתיימו שידורינו לעונה הקרובה".
מהפקת הכוכב הבא נמסר: "הלב נשבר משפחת קשת 12 וטדי הפקות כואבים את מותו של שאול גרינגליק, קצין לוחם בחטיבת הנח"ל שנפל היום בקרב בצפון רצועת עזה. שאול השתתף בעונה הנוכחית של הכוכב הבא וריגש את כולנו. אנו מוסרים תנחומינו ומשתתפים בצערם העמוק של בני המשפחה והחברים. הפרק הבא של הכוכב הבא יוקדש לשאול."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עיריית רעננה קראה לתושבי העיר להעניק לו כבוד אחרון: "בלב שבור ובצער רב אנו מודיעים על נפילתו של בן העיר סרן (מיל') שאול גרינגליק, בקרב בצפון רצועת עזה. גרינגליק, קצין בגדוד 931, חטיבת הנחל, בן 26 במותו, גדל והתחנך בעיר, והינו בוגר ישיבת בני עקיבא בעיר. תושבי העיר נקראים להעניק כבוד אחרון לסרן (מיל') שאול גרינגליק בדרכו האחרונה, וללוות את מסלול מעבר ארונו בצידי הכביש עם דגלי ישראל. מועד ההלוויה ומסלול מעבר הארון יפורסם עם היוודע הפרטים. אנו משתתפים בצערה הגדול של המשפחה. יהי זכרו ברוך."
"שאולי, בנם של צביקה ורותי מרעננה. רק לא מזמן איחלנו בהצלחה לשאולי בכוכב הבא. שאולי בחר לותר על החלום להשתתף בתוכנית ולחזור להילחם עם הפלוגה במילואים. הלם." כתבו חברים בפורום תושבי רעננה.
רותי, אמו של סרן (מיל׳) שאול גרינגליק כתבה לפני ארבעה ימים פוסט מרגש בעמוד הפייסבוק שלה ובו ביקשה את שלומם של כל חיילי צה"ל בשדה הקרב: "אתמול בלילה הייתי בכותל. מן הרגשה שהייתי חייבת. להיות, לשבת עוד ועוד. בעיקר עם עצמי ועם ספר התהילים שסיימתי. רציתי להגיד פרקים להצלחת החיילים במשפחה שלי, לפי שמות. ואז הבנתי שהשמות של כל(!) החיילים במלחמה הזאת הם משפחה שלי. בסוף אמרתי את שמות החיילים של המשפחה ובאמת שהכללתי בתוכם את כל החיילים שנמצאים בשדה הקרב. הבוקר אני צמה את הצום הזה – עשרה בטבת , מתוך כוונה מיוחדת. לזכור את המצור על ירושלים. מישהו אמר שזה צום מאד נחשב ואפילו צמים אותו ביום שישי ( שלא כמו שאר הצומות) כי המצור, זה היה ההתחלה, לפני החורבן."
עוד כתבה כי "בהתחלה עוד אפשר היה לתקן לעשות משהו שונה. בעם. במדינה. החורבן זה כבר הסוף. זה קרה ואי אפשר היה לשנות. אז נראה לי שעכשיו אנחנו בזמן כזה. זמן שכל אחד יכול לשנות. שבת שלום אהובים ❤️"
