ב-7 באוקטובר שהחלה מתקפת הפתע של חמאס מפקדים ב"בור" בקריה בתל אביב ניסו להבין את הדיווחים על ירי הרקטות בדרום. על פי תחקיר שפרסם היום (שבת) הניו יורק טיימס החיילים בשטח לא היו מאורגנים והסתמכו על דיווחים שרצו ברשתות החברתיות על מנת לבחור את המטרות. למעשה "לישראל לא הייתה תוכנית קרב לפלישה מאסיבית של חמאס", כפי שאירע צוין בתחקיר.
"מפקד מאוגדת עזה שהבסיס שלו הותקף, לא ידע לתאר את היקף התקיפה ולמסור פרטים נוספים", כך מסר גורם צבאי לניו יורק טיימס, "אך הוא ביקש לשלוח את כל התגבורת האפשרית."
על פי התחקיר, בשעה 07:43 בבוקר, יותר משעה לאחר שהחלה מתקפת הרקטות ואלפי לוחמי חמאס הסתערו על ישראל, יצאו מ"הבור" בקריה הוראות פריסה ראשוניות של הכוחות בשטח. על פי ההנחיות כל כוחות החירום קיבלו פקודה לצאת דרומה יחד עם כל היחידות הזמינות שיכולות לעשות זאת במהירות האפשרית. אך בכירי הצבא בישראל באותה שעה לא הכירו בכך שהפלישה לישראל כבר בעיצומה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בתחקיר שביצע הניו יורק טיימס נטען כי לא היה מספיק כוח אדם בשטח ולא מאורגן, עד כדי כך שהחיילים בשטח נאלצו לתקשר בקבוצות וואטסאפ מאולתרות ולהסתמך על פוסטים ברשתות החברתיות לצורך איסוף מידע על מה שקורה. צוותי יחידת קומנדו שהיו מהראשונים להגיב הכווינו את מסוקי הקרב אל המטרות באמצעות הודעות וואטסאפ. ואותם טייסים הונחו לפעול על פי הדיווחים בערוצי החדשות וקבוצות טלגרם כדי לבחור את המטרות.
בתחקיר מציינים כי הכישלון, אולי הגדול ביותר זה שלצבא ההגנה לישראל לא הייתה אפילו תוכנית להגיב למתקפה רחבת היקף של חמאס על אדמת ישראל, כך לדברי חיילים וקצינים בהווה ובעבר. אם הייתה תוכנית "מדף" כזו איפשהו, אמרו החיילים, איש לא התאמן עליה ואף אחד לא ידע על קיומה.
יום טוב סמיה, אלוף במילואים ולשעבר מפקד פיקוד הדרום אמר כי "בפועל, לא הייתה הכנה הגנתית נכונה, לא בוצע תרגול ולא ציוד ובניית כוח למבצע כזה". לשאלה מדוע חיילים וקצינים כאחד אמרו שלא הייתה תוכנית כזו, השיבו בצבא כי "צה"ל מתמקד כעת בחיסול האיום מארגון הטרור חמאס. שאלות מסוג זה ייבדקו בשלב מאוחר יותר".
"אף אחד מהשוטרים שרואיינו, כולל אלה המוצבים לאורך הגבול, לא הצליח להיזכר בדיונים או אימונים המבוססים על תוכנית להדוף תקיפה כזו." ציינו בתחקיר.
"למיטב זכרוני, לא הייתה תוכנית כזו", אמר יעקב עמידרור האלוף בדימוס ויועץ לביטחון לאומי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הצבא לא מכין את עצמו לדברים שהוא חושב שהם בלתי אפשריים".
ממשלת ישראל קבעה שהמשמר האזרחי שהיה מאורגן באופן לקוי, המכונה "כיתת כוננות", ישמש כקו ההגנה הראשון ביישובים הסמוכים לגבול. אבל לכוחות בשטח לא הייתה הכשרה מתאימה ובמשך שנים חברי "כיתות הכוננות" הזהירו שחלק מהיחידות שלהם אינם מאומנים ומצוידים באופן מיטבי להתמודד עם אירועי חירום קיצוניים, כך סיפרו ל"ניו יורק טיימס" שני אנשי צבא בעלי היכרות ישירה עם צוותי כיתות הכוננות.
כמו כן, גם חיילי המילואים לא היו ערוכים להתגייס ולהתפרס על פני השטח במהירות, חלק ציינו כי נסעו דרומה מיוזמתם.
עוד נטען בתחקיר של ה"ניו יורק טיימס" כי חמאס ניצל את הטעויות הללו בדרכים שעיכבו עוד יותר את התגובה הישראלית. מחבלים חסמו צמתים מרכזיים בכבישים מהירים, והותירו חיילים שקועים בקרבות אש כשניסו להיכנס לעיירות נצורות. המצור של חמאס על הבסיס הצבאי בדרום ישראל השבית את עמדת הפיקוד האזורית ושיתק את התגובה הצבאית. לקצינים ומילואימניקים שיצאו דרומה באותו בוקר, בין אם בפקודה ובין אם בכוחות עצמם, נודע במהרה על הכאוס שהם נכנסים אליו.
תת-אלוף ברק חירם, שהיה אמור לקבל בקרוב את הפיקוד על האוגדה לאורך גבול עזה, נסע דרומה באותו הבוקר כדי לראות ממקור ראשון כיצד החיילים שם מגיבים למה שנראה כמו תקיפה שגרתית של חמאס. בראיון הוא נזכר במסרונים שקיבל מחיילים שהכיר באזור. "בוא תציל אותנו.", "שלח את הצבא מהר, הם הורגים אותנו.", "סליחה שאנחנו פונים אליך, כבר נגמר לנו הנשק."
יחידות קומנדו היו כאמור בין הראשונים שהתגייסו באותו בוקר. חלקם אמרו שמהרו להגיע להילחם במחבלים לאחר שקיבלו הודעות תחינה לעזרה או שלמדו את הפרטים על מה שמתחולל באמצעות הרשתות החברתיות. יחידות אחרות היו בכוננות וקיבלו פקודות הפעלה רשמיות. גודלם הקטן של הצוותים שנשלחו לחזית מעיד על כך שהמפקדים לא העריכו נכון את גודל האיום. הכוחות יצאו עם אקדחים ורובי סער להתמודד עם מחבלים שהחזיקו בבני ערובה, אך לא כדי לצאת לקרב בקנה מידה מלא.
על פי התחקיר, שמסתמך על מסמכים שלא נחשפו בעבר, הצבא קרא את המצב באופן שגוי ורישומים מתחילת אותו היום מלמדים כי גם במהלך המתקפה הצבא עדיין העריך שחמאס, במקרה "הטוב", יוכל לפרוץ את גדר הגבול של ישראל במקומות בודדים. מסמך ממודיעיני נפרד שהוכן שבועות לאחר מכן, עולה כי מחבלי חמאס אכן פרצו את הגדר ביותר מ-30 מקומות ונעו במהירות עמוק לתוך דרום ישראל.
מחבלי החמאס חדרו לישראל בהמונם עם מקלעים כבדים, מטולי רימונים, מוקשים ועוד. הם הכינו את עצמם ללחימה של מספר ימים. עוד נטען בדיווח כי המצב באותו הבוקר של ה-7 באוקטובר היה כל כך חמור שבשעה 09:00 הוציא ראש השב"כ צו נדיר ובו הורה לכל העובדים שעברו הכשרה מתאימה ונושאי נשק לצאת דרומה. השב"כ בדרך כלל לא פועל עם הצבא, באותו היום נהרגו עשרה לוחמי שב"כ.
עוד צוין כי מה שהוסיף על המצב שהיה גרוע ממילא הוא שהצבא הודה שהעביר שתי פלוגות קומנדו, יותר מ-100 חיילים, לגדה המערבית יומיים בלבד לפני התקיפה. מה שמשקף את האמונה המוטעית של ישראל לפיה תקיפה של חמאס אינה איום מיידי. כך נותרו שלושה גדודי חי"ר וגדוד טנקים אחד לאורך גבול עזה.
קצין צבא בכיר העריך שכמחצית מ-1,500 החיילים באזור נעלמו. לדבריו, גדוד חי"ר נוסף הוחלף שנים קודם לכן לאחר שישראל סיימה לבנות את חומת הביטחון סביב עזה.
לא ברור אם חמאס ידע שהאזור אינו מאויש אך היו לכך השלכות קטלניות, חיילים רבים נאבקו על חייהם במקום להגן על התושבים באזור. חמאס הסתער על בסיס נחל עוז ואילץ את החיילים לנטוש והשאיר מאחור את חבריהם שנרצחו. "וזה בדיוק מה שהזהירו חברי כיתות הכוננות שהחזיקו במלאי תחמושת שהספיק לשעות בודדות של לחימה." אמרו גורמים רשמיים.
בנוסף מחבלי חמאס פעלו גם כדי להחליף את יתרונו של צה"ל בכוח האש ותקפו מספר טנקים. קצין שריון ראשי, תא"ל הישאם אבראהים אמר כי התחמושת בטנקים נגמרה מה שהותיר את הצוותים להילחם עם כוחות חי"ר ללא טנקים. במקרה אחר, שסוקר בכלי התקשורת חמאס ירה לעבר מסוק צבאי ואילץ אותו לבצע נחיתת חירום, אנשי הצוות נמלטו מהמסוק לפני שעלה בלהבות.
בסיס רעים הוא ביתם של אוגדת עזה, המפקח על כל הפעולות הצבאיות באזור. בדומה לבסיסים אחרים, גם רעים לא היה מאויש בגלל החג. מפקד החטיבה וצוות משמעותי היו רחוקים מהבסיס, כך לדברי קצין צה"ל בכיר. הם הוקפצו עם שחר בזמן שגורמי מודיעין ניסו להבין את המתקפה החריגה של חמאס מעבר לגבול בעזה. עם זאת חיילים רבים הורשו המשיך לישון ואחד מהם אמר בריאיון ל"טיימס" כי חלקם כלל לא ידעו על המתקפה עד שמחבלי חמאס לא הגיעו לחדרי השינה שלהם. מספר חיילים נרצחו ואחרים הספיקו להימלט והתבצר בחדרי ביטחון בבסיס.
הרשויות בישראל ידעו שנים מראש שחמאס מתכנן פלישה לבסיס רעים, כך עולה ממסמכים שהגיעו בעבר ל"טיימס". הם דחו את התוכנית הזו, כמו הסיכוי לפלישה כוללת, בטענה שהיא בלתי סבירה.
אפילו בחודש מאי השנה גורמי מודיעין התריעו על אימוני חמאס אך גורמים בישראל לא עשו עם זה דבר לא בהגברת הכוננות ולא בעיבוי הכוחות בשטח.
ההסתערות של מחבלי חמאס על בסיס רעים גרמה להפסקת התקשורת בתוך היחידה המתאמת את תנועות הכוחות ברחבי דרום הארץ, כך לטענת אחד החיילים ששירת בבסיס ב-7 באוקטובר.
לדברי גורם אחר בפיקוד דרום, גם בצהריים באותו היום השוטרים במקום לא הבינו מה קורה. הם העריכו כי חמאס שלח כ-200 חמושים לישראל, כשבפועל היו מעל לפי 10. לצה"ל לקח רוב היום להשתלט מחדש כל בסיס רעים.
למרות המצור על רעים, הייתה תגבורת לא רחוק משם. אלפי חיילים היו במרחק של פחות מ-40 דקות נסיעה מהיישובים שהותקפו. אבל בזמן שאנשים מבוהלים התבצרו בממ"דים והסתתרו מהמחבלים החמושים, החיילים התעכבו בקרבות בכבישים המובילים ולא הצליחו להגיע אליהם. מחבלי חמאס שתלו לכוחות התגבור מארבים לאורך המסלול אל אותם יישובים. מפקדים היססו לשלוח חיילים למלכודות הללו כשנחשפו הסרטונים, כך סיפרו שני קציני צה"ל שהשתתפו באירוע באותו הבוקר.
אחד הצמתים הקטלניים היה שער הנגב, אחד המרכזיים שמובילים ליישובים הנצורים שהותקפו. מחבלי חמאס תפסו את הצומת, כל רכב שהגיע לאזור הם פתחו לעברו באש, רצחו את הנהגים, הציתו את כלי הרכב וחסמו את הכביש, כך על פי גורמי צה"ל וסרטונים שהופצו.
חייל מילואים ביחידה ללוחמה בטרור סיפר כי ההתקדמות של הכוחות הייתה מתסכלת, כל מפגש כזה עם מחבלים עיכב משמעותית את הגעת הכוחות אל האנשים שהיו זקוקים לעזרה.
יחידת הקומנדו המובחרת מגלן פועלת מתוך בסיס הממוקם כ-25 דקות מעזה. סגן מפקד היחידה הקפיץ את הכוחות בסביבות השעה 06:30 בבוקר ה-7 באוקטובר. אך הצוותים תודרכו באופן מועט על ידי גורמים בכירים בצה"ל וממפקדת אוגדת עזה, והם לא הבינו את היקף ועוצמת המתקפה. הקצין אמר כי "הקומנדו מתמחה בפעולות מאחורי קווי האויב, שם ישראל תמיד ציפתה שהלחימה תתרחש, איש מהם לא התאמן להגיב לפלישה אל תוך שטח ישראל" והוסיף, "נאמר לחיילים רק לקחת אקדחים ולהציל אנשים".
רס"ן בן ציון, חייל המילואים, סיפר כי יחידת הצנחנים שבה הוא משרת יצאה מבסיסה במרכז הארץ, לא הרחק מתל אביב, בשיירה בסביבות השעה 13:30 באותו היום. הם התגייסו בכוחות עצמם, ללא פקודת זימון רשמית. כדי לחסוך זמן, הם יצאו ללא ציוד לראיית לילה או שריון גוף הולם. לדבריו, הוא ציפה לראות את הכבישים עמוסים בחיילים וציוד וכלי רכב משוריינים לכיוון דרום, אך "הכבישים היו ריקים!" הוא נזכר בראיון. כשבע שעות לאחר הלחימה הוא פנה לחייל המילואים שלידו ושאל: "איפה צה"ל?".
