ח״כ אושר שקלים: ״שילוב החברה הבדואית במפעלי התעשייה היא חובתנו״

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בראשות ח״כ אליהו רביבו, קיימה היום (ראשון) סיור במפעלי סודה סטרים ברהט ובמפעל ‘עוז עוף׳ בשגב שלום.

מטרת הסיור היתה ללמוד על השילוב המוצלח של המגזר הבדואי בשני מפעלי התעשייה, כדי לבחון הקצאה יעילה של עובדים זרים בתעשייה מול מיצוי פוטנציאל העבודה של עובדים ישראלים ובפרט העובדים הבדואים. תחילה, סיירו חברי הוועדה במפעל סודה סטרים ברהט. כשליש מעובדי החברה הם בדואים.

מיה כהן, מנהלת מפעלי החברה בישראל: למדנו להכיר ולהתאים את עצמנו לכל מגזר ולהכיל אותו. בנינו תכניות הכשרה, כולל תנאי התנהגות במקומות עבודה והכרת ה-ד.נ.א השבטי והמשפחתי בפזורה כדי לשמר את העובדים. אחוז הנשירה של המגזר, ובפרט הנשים הבדואיות נמוך בהרבה בהשוואה לכלל העובדים.

עאלה, עובד במפעל: ״התחלתי כעובד יצור והיום אני בתפקיד מפתח. הבעיה המרכזית אצלנו היא חוסר ההכרות של הצעירים שעכשיו סיימו תיכון את עולם התעשייה הטכנולוגיות. צריך לדאוג לחשוף אותם לעולמות האלה עוד לפני שהם מחפשים עבודה.״

עופר בן שטרית משירות התעסוקה: ״הולכים לכיוון של סדנאות להכרת עולם וכללי העבודה, עוד לפני שהם מתחילים לעבוד. כיום יש לי 2000 דורשי עבודה. לא מבין את הצורך בחברות השמה, מעסיקים יכולים להגיע אלינו ללשכה או שאנחנו נגיע למפעלים ונעשה שם ימי ראיונות מרוכזים. ״

אברהם מימון, מנכ״ל ובעלי קבוצת מימון: ״אני משלם משכורות גבוהות ועדיין, אין מספיק כוח אדם. יש חוסר בעובדי יצור ועובדי כפיים.״

יו״ר הוועדה, ח״כ רביבו הגיב כי כדי שאחוז קליטת העובדים יהיה גבוה יותר, צעירי המגזר צריכים לעבור תהליך הכשרה ראשוני בתוך הקהילה עוד לפני הגעה לראיונות העבודה. אם ידעו לאתר את האיכותיים ויעבירו אותם תהליך הכשרה מתאים, הפרויקט להשתלבות בעבודה ובחברה הישראלית יצליח״. בהמשך, סיירה הוועדה במפעל ״עוף עוז״ המעסיק 1300 עובדים, מתוכם 900 מהחברה הבדואית.

מנכ״ל המשחטה, נוואף אבו עמר: ״בהתחלה התחלופה היתה גדולה, עד שהתחלנו להבין מה חשוב להם, כמו הסעות מהבית למשחטה וחזרה. צריך לתת להם את ההזדמנות והכשרות ותנאי שכר מתאימים. הרבה מעסיקים מעדיפים לעבוד עם קבלן משנה במקום לקלוט עובדים באופן ישיר, וזה פוגע בתחושת השייכות של העובדים.:

איברהים אלגריני, מרכז ריאן: ״הפתרון הוא שינוי התפיסה הארגונית והחיבור למפעל והיחס שהעובד מקבל. צריך לתת תמריצים למעסיקים שמשמרים עובדים מעל 3 חודשים, וכן הכשרות תעסוקה לעובדים והכרת השפה העברית. בשנת 2023 ביצענו 1718 השמות עובדים.״

ליאור כלפה, מהאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב: :חסם משמעותי הוא סוגיית השפה בקרב הדור הצעיר, שמשפיע על היבט התעסוקה והשתלבות בחברה הישראלית. פתרון אפשרי הוא שילוב של מורים יהודים בתוך בתי ספר בחברה הבדואית.:

ח״כ אושר שקלים: ״שילוב החברה הבדואית במפעלי התעשייה היא חובתנו כנבחרי ציבור וצעד חשוב בדרך לשילובם בחברה.״

ח״כ ואליד אלהואשלה: ״שילוב הצעירים הבדואים בשוק התעסוקה הוא צורך חברתי וכלכלי ראשון במעלה. דו"ח מבקר המדינה המלמד על בעיה מהותית בהשתלבות בשוק העבודה בגילאים 18 עד 24, מחייב מענה כלל מערכתי שיהיה בו בכדי לחזק את החברה הבדואית ולתת לה את האפשרות להיות מנוע הצמיחה של הנגב כולו. המפעלים בהם ביקרנו היום, הם שתי דוגמאות לשילוב תושבי הנגב הבדואים בצמיחה אזורית, שילוב שעושה טוב לאזור כולו. הצלחתם צריכה לשמש דוגמא למפעלים ויזמים נוספים שעלינו לפעול כדי שיגיעו לנגב. ״

יו״ר הוועדה, ח״כ רביבו, סיכם: ״הסיור נועד להוכיח לאלה שמבקשים מכסות לעובדים זרים, שניתן לשלב אוכלוסיות אחרות באופן זול, מהיר והומני יותר. יש הרבה מה ללמוד מהמקומות שביקרנו היום. רכישת השפה העברית היא חלק מהתנאים הבסיסיים למציאת והטמעת העובדים במקומות העבודה.״

״כל מעסיק עם אגף משאבי אנוש, צריך לפתוח מחלקה לבני החברה הבדואית כדי להכיר את הקשיים ולמצוא תמריצים לצורך קליטת עובדים. על כולנו מוטלת האחריות לסייע להצלחת הפרויקט, וכולנו נהנה ונרוויח מזה״.