הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, אשרה היום (שלישי) את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירת טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד-2024 לקריאה ראשונה. מטרת ההצעה, שיזמו חברות הכנסת לימור סון הר מלך וחווה אתי עטיה, היא למנוע נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגעים מעבירת טרור במקרים בהם יפגשו בפעיל הטרור שביצע את העבירה.
בהצעת החוק נקבעו מנגנונים שנועדו לאזן בין פגיעה נוספת בנפגע לבין זכויותיו של פעיל הטרור לאחר ששוחרר ממאסר. להצעת החוק נקבעה רשימת עבירות בגינן ניתן להגיש בקשה להטלת מגבלות על ידי בית המשפט, כל עוד עבירות אלו הן גם מעשה טרור.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הישיבה כי היו שני מונחים שחזרו ונשנו במהלך הדיונים על הצעת החוק. "צילו המרחף של המפגע והחובה שלנו לנפגעים והם אלה שצריכים לעמוד מול עיננו". ח"כ לימור סון הר מלך יוזמת הצעת החוק אמרה כי "עסקת החטופים המסתמנת נמצאת בהלימה לחוק שלנו שבא לייצר הגנה על הנפגעים והרתעה תוך מניעה של נזק נוסף מאותם אלה ששילמו מחיר יקר. אנחנו כאן לתת מענה לדרישה המוסרית והצודקת הזו".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים, ציינה כי ההצעה אמורה לבוא בפני ועדת שרים לפני קריאה ראשונה. "אנחנו מבינים את הסיבות אבל ההצעה יוצרת פערים מול זכויות של נפגעי עבירה במקרים אחרים". עו"ד אודיה איפרגן, ממשרד הרווחה והביטחון החברתי הוסיפה, כי יש בהצעה השלכת רוחב על מעמדם של קטינים והציעה כי ההצעה הזו תפוצל כך שלגבי קטינים נושא זה יקובע בהוראת שעה.
עו"ד נילי פינקלשטיין, משרד המשפטים, התייחסה לנוסח הוראות המעבר שיאפשר הגשת בקשות גם מה – 7 לאוקטובר כלפי אלה ששוחררו ממאסרם והבהירה כי יש כאן תחולה למפרע. " עשויה להיות בחינה האם התכלית והאמצעים שהחוק הזה מציע הם מידתיים ועומדים בפני פסקת ההגבלה כאשר פוגעים בזכויות של אדם שכבר שוחרר וסיים לרצות את עונשו ומטילים עליו מגבלות נוספות שהן אינן עונשיות להבנתנו ועדיין יש פסיקה שרואה קושי בכך".
עו"ד ישי שרון, מהסנגוריה הציבורית, אמר כי יש להתייחס לעניין הגיל ולסוגי העבירות בדיוני הוועדה לקריאה שנייה ושלישית והציע כי מבחינת פעילי טרור קטינים, ההתייחסות והשיקולים תהינה לעבירות היותר חמורות. בהתייחס לסעיף של הוכחת חומרת הנזק לנפגע הוסיף: "אנחנו עוסקים בחוק על פגיעה בזכויות יסוד וצריך להכניס מידה מינימלית של נזק".
הרצל חג'אג', אב שכול של שיר חג'ג' שנהרגה בפיגוע בארמון הנציב, אמר מנגד כי הוא אינו מבין למה נפגע צריך להציג חוות דעת פסיכולוגית כי נגרם לו נזק. "החוק צריך להיות פשוט כל מחבל ששוחרר וקשור לפעולת טרור מסוימת והקורבן גר בסביבה שלו צריך להיות מורחק".
עו"ד גלעד נווה, יועמ"ש לוועדה הבהיר כי הסעיף בהצעה לא מחייב שבית המשפט יפעל בדרך הזו אלא הוא רשאי. "ממה שלמדים בפרקטיקה מהחוק המקביל ועוסק בנפגעי עברות מין בד"כ זה לא נעשה בדרך של קביעת מומחה אלא בית המשפט מקבל את החלטתו על סמך ההצהרה והאמירה של הנפגע. זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט".
אייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, סיפר על הפיגוע בהם איבד את רעייתו ובנו ובני משפחתו נפצעו קשה כאשר מחבל תושב קלקיליה זרק בקבוק תבערה על רכבם כאשר עשו את דרכם לביתם באלפי מנשה. "לקראת הפעימה הרביעית הוא היה אמור להשתחרר ושני הילדים שלי אמרו כי הם פוחדים לצאת מהבית. צריך לדאוג שהם לא יחזרו הביתה כל כך קרוב. ואם הוא ישתחרר לא לביתו לקלקיליה".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הוועדה תיתן דעתה בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית על מספר הערות חשובות שעלו בדיונים. "נעשתה עבודת הכנה ראויה. אני חושב שהוספנו היום עוד נדבך לפעולות החשובות בכדי להגן על עצמנו ולהביע חמלה על נפגעי טרור". לאחר מיזוג שתי הצעות החוק של חברות הכנסת אשרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
