כמידי שנה, נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשא דברים היום (שישי) באזכרה של ראש הממשלה האחד עשר אריאל שרון ז״ל במלאת 10 שנים לפטירתו, ורעייתו לילי ז״ל במלאת 24 שנים לפטירתה.
הנשיא אמר בפתח דבריו: ״אנחנו מתכנסים כאן היום בחוות השקמים כבכל שנה, אבל השנה, האזכרה הזו שונה, מדינת ישראל שונה, אנחנו שונים. בשעה שאנחנו זוכרים ומזכירים כאן את אריק ולילי היקרים – פצעי השבעה באוקטובר עוד שותתים, המלחמה הקשה– שאין צודקת ממנה – נמשכת, חיילינו מחרפים נפשם בחזית, אזרחים רבים כל כך מפונים מבתיהם בדרום ובצפון, ומעל 130 חטופות וחטופים מוחזקים בשבי החמאס. ואנו מתפללים, וקוראים, ופועלים לשחרורם המידי מעזה, לא רחוק מכאן – ממש לא רחוק מכאן."
עוד הוסף הנשיא הרצוג: "בדרכי לכאן היום אמרתי לעצמי שאריק היה בוודאי גאה מאוד בגבורתם ובמסירותם של לוחמי צה״ל, אשר מאז השבת השחורה ועד היום, מחרפים נפשם במלחמה נגד מחבלי החמאס ומחבלי החיזבאללה. אריק היה משתאה נוכח רוח השותפות והלכידות של החיילים בחזית ושל החברה הישראלית כולה בעורף, נגד האויב שקם עלינו לכלותנו. אריק היה אומר מה שאני ורבים אחרים אומרים ״אשרי העם שאלו בניו ובנותיו״ איזה דור מופלא קם ונהיה לנו. כמפקדה של סיירת גולני מעט אחרי קום המדינה, הוא היה בוודאי נפעם מגילויי הגבורה של לוחמי הסיירת בחולית ובמבטחים, בניר עוז, בסופה ובשדרות; וכמובן בלב המרחבים המסוכנים והמאתגרים ביותר ברצועה, בהם ניהלו הלוחמים קרבות ירי עם חוליות מחבלים מטווח אפס."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"כאחד מאבותיה של חטיבת הצנחנים, הוא היה בוודאי חש גאווה גדולה בהישגי הלחימה העיקשת אותה מובילים לוחמי הצנחנים, בסדיר ובמילואים, תחילה בצפון הרצועה, ובהמשך גם במרכזה ובדרומה, ובחאן יונס המוכרת לו היטב. מעשי הגבורה של אריק וחבריו, בקרבות לטרון, בפעולות 101 המיתולוגיות, בקרבות אום-כתף בששת הימים באיתור וחיסול המחבלים בעזה, בעת כהונתו כמפקד פיקוד הדרום ובצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים – הם אבני דרך שכל אחת מהן היא מורשת אשר על בסיסה גדלים לוחמים; לוחמי הדור הזה. מורשת שעוברת מדור לדור, ומעוררת השראה גם היום, כפי שעוררה בכל מערכות ישראל." אמר הנשיא.
"יקיריי ומכובדיי, כאשר נדרש אריק, במלאת עשור לפעולות התגמול ,לתמצת בכמה מילים את הכוח המניע – זה שגורם ללוחם לממש את ייעודו, הוא אמר את הדברים הבאים, ואני מצטט: ״הגענו למסקנה כי המדרבן העיקרי הוא רגש הכבוד העצמי והאחווה. אהבה למולדת ורגש לאומי יכולים לסייע בהכנות ובאימונים. אך כששוכבים ליד יעד, או כשמסתערים, חושבים: איך יסתכל עליי האיש מצדי. למה הוא מצפה ממני". ואז הוא הוסיף ואמר: "אני זוכר, למשל, שלפני ההסתערות בכונתילה, לחש לי מאיר הר ציון, כששכבנו מאחורי קפל קרקע: מה שימריץ אותי עוד דקה, זאת העובדה שהאנשים יביטו בי והם מצפים שאקום וארוץ לפניהם". ואכן, אותה דוגמה אישית עליה דיבר אריק לפני כמעט עשרות שנים, אותו עיקרון של ״מפקדים מלפנים״, בולט כל-כך במערכה הנוכחית בעזה. "אחריי" – הוא האתוס. מפקדי צה"ל תמיד בראש. לדאבון הלב – גם ברשימות הנופלים, המפלחות בכל פעם מחדש את הלב. זו רוחו של אריק, הרוח אותה הנחיל לפקודיו, הרוח אותה הנחיל לכל צה"ל – עד עצם היום הזה. זו הייתה רוחו ודמותו, כמנהיג העליון, המפקד העליון שהעביר אותנו את האינתיפאדה השנייה בקור רוח ובאומץ בלתי רגיל במשך שנים רבות, כולל מבצע ״חומת מגן״." הוסיף הנשיא הרצוג.
הנשיא פנה לבני משפחתו של ראש הממשלה לשעבר ואמר: "משפחת שרון היקרה, בחרתי לדבר כאן היום על אריק המצביא והלוחם, אבל אריק, אבא שלכם וסבא שלכם ייזכר לתמיד בזכות דמותו המיוחדת והחד-פעמית, ששזרה בתוכה גם רגישות ורגשנות – אשר הפתיעו בכל פעם מחדש – וגם אהבה עצומה לאדמת המולדת. ולצד לכל אלו – מי כמוכם לדעת ולהרגיש – עמדו המחויבות והאהבה שלו לבית ולמשפחה, ללילי היקרה שטמונה כאן לצידו, ולכם – שהייתם תמיד מקור לגאוותו הגדולה."
"בדיוק משום כך – בגלל הרבדים הרבים של אישיותו: העדינות עם הנחישות, העוצמה עם הרכות, הלוחמנות עם ההומור, וגם עם החום המיוחד – אריק חסר לכם וחסר לנו. חלפו כבר עשר שנים מאז נקבר כאן אריק ברגבי אדמתו, במעמד שועי עולם וראשי מדינה, בראשם סגן נשיא ארה״ב דאז וכיום נשיא ארה״ב – ג׳ו ביידן אוהב ישראל. מורשתו של אריק תהדהד מדור לדור, יהי זכרו של אריאל שרון – פטריוט ישראלי ענק, אוהב העם וארצו – ברוך ונצור בליבנו לעד." סיכם הנשיא.
