ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר אישרה היום (רביעי) לקריאה ראשונה את הצעת חוק של ח"כ אופיר כץ, ח"כ מירב כהן, ח"כ ישראל אייכלר וח"כים נוספים, להכרה בארוסות של חללי צה"ל. הצעת החוק קובעת לראשונה הכרה בארוסות וארוסים של חללי צה"ל, הכוללת זכויות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה לתקופה של חמש שנים, לרבות תגמול חודשי, טיפולים רגשיים והטבות. החוק יחול גם על ארוסות וארוסים של חללי פעולות איבה.
בדיון היום הוצגו הקריטריונים להגדרת ארוסה בהצעת החוק. על פי ההצעה, אירוסיהם של בני זוג שכבר הגישו בקשה לרישום נישואין יוכרו אוטומטית. במידה ולא נעשה רישום, יוכלו הארוסה או הארוס להוכיח כוונה לנישואין על ידי עמידה בשניים מתוך התנאים המפורטים בחוק, בהם הצעת נישואין או מסיבת אירוסין ובתנאי שהדבר פורסם וידוע לבני משפחתם וקרוביהם של בני הזוג, לרבות תיעוד דיגיטלי ופרסום ברשתות החברתיות. עוד כוללים התנאים הסכמה של בני הזוג בפני שני עדים על כוונתם להינשא לרבות תיעוד בכתב, הסכם לרכישת או שכירת דירה למגורים, רכישת טבעת אירוסין, וכן קביעת מועד ומקום לחתונה לרבות התקשרות עם ספק אחד לפחות למתן שירותים באירוע החתונה, כולל רכישה או שכירת שמלת כלה.
עו"ד ערן יוסף משרד הביטחון התנגד לחלק מהקריטריונים המוצעים ואמר: "רישום לנישואין זה דבר ברור. כמותו גם הסכם לעריכת נישואין עם תאריך או רכישת דירה למגורים. מנגד, אני מציע לא להיכנס להתחייבויות לתקליטן או שמלה, לצילומים בפייסבוק ולדברים שיהיה קשה להתמודד איתם אחר כך. המניפולציות יכולות להיות אין סופיות ואנחנו נצטרך להתחיל להתווכח האם טבעת היא טבעת אירוסין, האם שמלה היא שמלת כלה והאם הדי ג'יי הוזמן למטרת חתונה או אירוע אחר".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ מיכל וולדיגר אמרה בהתייחס לדברים: "אני מתנגדת בתוקף להנחה שכולם רמאים אלא אם יוכח אחרת. אם מישהו נמצא רמאי צריך לאכוף בכל העוצמה, אבל אי אפשר להפוך את כולם לשקרנים. למה שבן אדם יעלה תמונה לרשת שהוא התארס אם הוא לא"? עו"ד נגה שלדהאוז ממשרד הביטחון השיבה: "חשוב לנו לייצר ודאות, לא כי אנשים שקרנים אלא כי המציאות מלמדת שתמיד יש שטח אפור וככל שהתנאים יהיו ברורים יותר תהיה פחות עוגמת נפש שנוצרת מדחייה".
נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר עדי פרנקפורטר העריכה בדיון כי העלות התקציבית של הצעת החוק לכל ארוסה שתוכר תעמוד על כ-140,000 שקלים בשנה, כשכמות הארוסות שיוכרו תלויה בקריטריונים שיאושרו. ח"כ אופיר כץ ביקש לדעת כיצד העלות היא 140,000 שקלים לשנה, כשממוצע העלות לאלמנה, הזכאית להטבות נוספות, עומדת על 150,000 שקלים בשנה. במענה לשאלתו הסבירה פרנקפורטר כי הערכת העלות לאלמנה מתבצעת על עלות ממוצעת לשנה. אלמנות זכאיות לתגמולים והטבות לכל החיים, אולם יש הטבות שניתנות או מנוצלות לרוב בשנים הראשונות שלאחר נפילת בן הזוג, בהם מענקים, טיפול רגשי והטבות במימון לימודים.
עוד במהלך הדיון היום ביקשו נציגי משרד הביטחון להציג מודל תשלום חלופי לתגמול החודשי, במסגרתו יועברו לארוסות שלושה מענקים חד פעמיים לאורך השנתיים הראשונות שלאחר מות הנספה, בעלות כוללת זהה למודל התשלומים החודשיים. לדברי הנציגים, המתווה גובש על פי מודל עיבוד האבל, שנמשך לרוב בין שנתיים לשלוש ומתוך כוונה לאי יצירת תלות של הארוסות בתגמולים חודשיים. לדברי עו"ד ערן יוסף, משרד הביטחון: "בדיון הקודם הייתה הסכמה לקצוב את ההכרה והתגמולים בזמן בין היתר כדי לאפשר לארוסות להשתקם. כעת הויכוח הוא איך לעשות את זה. כאן מדובר במודל שלא מייצר תלות של הכנסה קבועה, כדי שלא יהיה קשה להתנתק ממנה בתום התקופה".
חברי הכנסת היוזמים סירבו למודל המוצע בטענה שאין להפלות את הארוסות אל מול אלמנות וידועות בציבור, שזכאיות לתשלומים במודל של תגמול חודשי. יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר אמר: "יש פה אפליה ברורה ובוטה שאני לא מוכן לקבל אותה. אם הנשים האחרות שהוכרו מקבלות תגמולים בכל חודש, גם הארוסות צריכות לקבל".
רביד דמתי, אלמנתו של סרן אושרי בוצחק ז״ל, עמדה גם היא על כך שלא יהיה הבדל בין התגמולים שמקבלות אלמנות וידועות בציבור, לאלה של הארוסות: "לא אמורה להיות שום אבחנה, זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לתקן פה. אם אתם רוצים לבוא ולעזור- תעשו את זה עד הסוף". בנוסף, סברו חברי הכנסת וכן מספר משתתפים בדיון בהם אביה של דמתי, כי מתן סכומים גדולים עלול להוביל להתנהלות כלכלית שאינה נכונה מצד הארוסות והארוסים, שנמצאים לרוב בראשית דרכם הכלכלית.
ד"ר אופרי בר נדב, פסיכולוג קליני מומחה העוסק במחקר על אובדן בן זוג בגיל צעיר מטעם עמותת 'הותיר אחריו חבר.ה' אמר: "ההכרה החברתית היא נושא מרכזי מאוד ביכולתה של חברה או ארוסה שאיבדה בן זוג להתמודד. כרגע החוק קובע הכרה זמנית. מעבר לסוגיות הכלכליות וחשיבותן במניעת אפליה, צריך להבין שלעצם לקיחת ההכרה בתום התקופה עלולה להיות השפעה הרסנית על המשך תהליך ההתמודדות. צריך לתת לנשים האלה מעמד ומקום קבוע כחלק ממשפחת השכול, כמי שהיו במקום מרכזי בחיי הנופלים". בתגובה לדברים הזכירה ח"כ מירב כהן את הקושי והעלבון שתיארה בדיון הקודם אחת הארוסות, כשסיפרה שאת הבשורה הקשה אודות נפילת ארוסה בקרב קיבלה בצורה לא רשמית ולא מסודרת מבני משפחתו. עוד אמרה כי "יש לדאוג שבנות הזוג יוזמנו לטקסי זיכרון ויהיו חלק רשמי ממשפחת השכול המוכרת על ידי המדינה".
סא"ל מיטל סאמאט כהן, ראש ענף קשר למשפחות במערך הנפגעים בצה"ל התייחסה לדברים: "הודעה שנמסרת למשפחה נמסרת על פי מידע שיש לנו במערכות ולכן ארוסה, שאינה מוגדרת עדיין באופן רשמי כבת משפחתו של הנספה, לא תופיע. עם זאת, בתוך הודעת הנפגעים אנחנו שואלים האם יש עוד מישהו שמבקשים להודיע לו באופן רשמי". עוד ציינה כי "טקסי זיכרון ומורשת מיועדים למשפחות ולמוקירי זכרם של הנופלים. מועדם ומיקומם מפורסם בפלטפורמות שונות ואנחנו שולחים הזמנות לכל מי שמבקש להיות ברשימת התפוצה ולכן אין מניעה שגם חברות וארוסות יקבלו אותן".
