ועדת החוקה החלה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, שיזמה ח"כ צגה מלקו עם קבוצת ח"כים.
הוצע לעצור את כל ההליכים הפליליים, בכל שלב בו הם מצויים, המנוהלים כלפי אזרחים, ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה, כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לרבות מחיקת הרישום הפלילי בגין אותן עבירות, זאת בכפוף לכך שבביצוע העבירה לא הייתה סכנה ממשית לחיי האדם וכי לא נגזר על האזרח עונש מאסר בפועל.
מ"מ היו"ר, ח"כ יצחק פינדרוס: "נפגשתי עם אלימות משטרתית מ-78'. לצערי הרב המשטרה נוהגת בהפגנות מסוימות בדרך אחת ולאחרות בדרך אחרת. כמה כתבי אישום הוגשו בעניין מחאת קפלן? אני מניח שלא הוגשו כלל. המערכת עובדת לא נכון ועובדה שאנשי הקהילה סובלים עד היום. ראיתי את האלימות מאז שהייתי בן 10 ויש אוכלוסיות מסויימות שלית דין ולית דיין, הכל מותר, לא פועלים במשורה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ צגה מלקו, יוזמת הצ"ח: "הנושא בוער בקהילה שלמה הזועקת ובוכה. כולם יודעים שיש שיטור יתר ואלימות משטרתית יותר משני עשורים כלפי יוצאי אתיופיה. ההורים יוצאי אתיופיה לא ישנים בשקט כשבניהם יוצאים מהבית. הנתונים מדברים בעד עצמם. הייתה הפגנה בעקבות החייל שהוכה ע"י שוטרים ורה"מ הקים ועדה בין-משרדית שהייתי חברה בה והוגשו המלצות. לצערנו ההמלצות לא יושמו. מבקר המדינה הגיש את הדוח שלו על 2020-2019 ואין שום שינוי.״
״קהילת יוצאי אתיופיה מונה 168,000 ומתוכם 92,000 נולדו בארץ. זו קהילה לא גדולה וצעירה. הדור שנולד פה ישראלי לכל דבר. דוח פלמור שם מראה לגזענות ממוסדת של הממסד כולו ולא רק המשטרה. היה ניסיון לחנינות דרך בית הנשיא שלא צלח בתקופת הנשיא ריבלין והנשיא הנוכחי הרצוג. הקהילה לא מאמינה במערכות. בסוף לאחר שכנועים הגישו 114 משפחות בקשה לחנינה ב-2018 ורק 48 קיבלו.״ הדגיש מלקו.
״כישלון מתווה בית הנשיא דחף אותי לחקיקה. בגלל הרישום הפלילי הדור הצעיר לא יכול להתגייס לשירות קרבי וגם במקומות עבודה בגלל תעודת יושר. הקהילה יצאה להפגין עם רישיון אבל פתחו לה תיקים עוד לפני, בעקבות דברים שנכתבו ברשתות החברתיות. ״ הוסיף.
״הצ"ח עברה ללא מתנגדים. מי שחושב כמו ח"כ מירב בן ארי שזה חוק גזעני כי הוא ליוצאי אתיופיה בלבד, לא חי בישראל. החוק הוא הזדמנות לדור הצעיר אבל גם לישראל ומוסדותיה. תסתכלו במלחמה הזו כמה יוצאי אתיופיה נלחמים וכמה נפלו ביחס למספר שלנו. אנו רואים בשירות הצבאי זכות ולא רק חובה, והיום התיק הפלילי מונע גיוס". אמר לסיום.
ח"כ פנינה תמנו שטה: "יהודי אתיופיה גאים במדינה ובעם וזה מה שמנחה אותנו. אנחנו כאן לא כדי לדרוש חמלה או צדקה ולא שום דבר שבא ממקום של קיפוח אלא מתוך תיקון אמיתי לעם ישראל. זה מאבק ארוך שנים ומי שלא מבין מדוע יש פה הבחנה מנותק מההווי הישראלי ומתעלם מכל מחקר קיים וממציאות שבה שחורים חווים גזענות ואפליה. קשה לומר את זה אבל למה אברה מנגיסטו לא היה ילד של כולם –כולנו מבינים. כל המהלכים עד כה כשלו בשל משבר האמון. מרבית התיקים במח"ש נסגרו. מה שהקפיץ אותי היו מעצרי מנע בשל פוסטים. בזמנו אמרתי שהיחס אלינו הוא כאל מי שעוסקים בטרור ונמצאים בשטחים".
ח"כ משה סלומון: "הגשתי הצעת חוק דומה ואני מציע להרחיב את הצ"ח, שלא תתמקד רק בזמן מסוים. ישנם צעירים יוצאי אתיופיה שעל לא עוול בכפם נפתחים להם תיקים על ימין ועל שמאל. מ-96' יש שיטור יתר ואנחנו נרדפים. הצ"ח מחויבת המציאות, כדי שנוכל לתקן את העוול שנעשה גם בגלל צבע העור".
ח"כ טלי גוטליב: "התלבטתי לפני חתימה על החוק כי חשבתי שהדבר הנכון הוא שימוש בסמכות הנשיא לחנינה גורפת. מכיוון שזה לא נעשה לא יכולתי לחיות בשלום עם העובדה שיש הרשאות שלא נמחקות כי כל מי שצפה במחאות- זה צורב ומעליב. אני לא יכולה לסבול את העובדה שמישהו חושב שהחוק גזעני. האוכלוסיה הזו ספגה יחס מאוד גזעני והחוק בא לתקן את העוול. דוח פלמור שיקף את הדברים באומץ ואם היה מיושם היינו במקום אחר.״
״יש פה קושי של אמון של הקהילה האתיופית במערכת ולכן יש צורך בחוק שמתכתב עם ההליכים הפליליים. הסיכוי לסגור תיק תקיפת שוטרים נמוך, ולכן בתיקי תקיפת שוטר של יוצאי אתיופיה ההרשעה עומדת על כמעט 100. אני לא מוכנה לקבל את הכתם הזה על הקהילה. יש לזכור שרוב העבירות הן עבירות עוון שעומדות במבחן ההתיישנות ולכן אפשר לחיות מהותית בשלום עם המחיקה שלהן.״ הוסיפה גוטליב.
״חשבתי שעם השנים נראה יחס אחר ולפי דוחות מבקר המדינה יש לפחות הכרה בתופעה. כמו שיש אכיפת יתר כלפי האתיופים והחרדים יש אי אכיפת יתר בהפגנות השמאל אבל לא נפתור את כל הבעיות בהצ"ח אחת. החוק פותר בעיה. אי אפשר להשאיר את מאורעות 2019 כפי שהם. הדיון אינו על הפליה בין האוכלוסיות המפגינות, אלא על כתם גדול של ריבוי הרשעות ב-2019. עלינו לעשות הכל לאיחוי ולחרוג מכללי החקיקה הרגילים למען אוכלוסיה שעברה כ"כ הרבה". אמרה לסיום.
ח"כ יואב סגלוביץ': "ברור שיש שיטור יתר לקבוצות מסוימות אבל החוק הזה לא נכון. צגה העלתה בעיה חשובה של אי פניה לבקשת חנינה בגלל חוסר אמון והחוק לא נותן פיתרון לבעיה הזו ואני עקרונית נגד חוקים הצהרתיים. שיטור יתר לא הסתיים ב-2019, ועל מנת שלא יקרה בעתיד, צריך בקרת יתר, שהיא מעבר לאירוע הספציפי, כי מדובר לא רק בתיקון עוול ביחס לעבר. אם הכוונה היא רק להתייחס ל-2019 יש לראות איך לתקן את המקרים הספציפיים, אבל הצ"ח גם אם היא נכונה ביחס לצורך לתקן עוול לא תתקן דבר אלא רק תהרוס. לא צריך להפוך את התקלה לאידאולוגיה. זה חוק גרוע גם אם הוא יושב טוב בבטן".
עו"ד אמי פלמור, יו"ר הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות: "החוק אינו גזעני, הוא יושב על עבודת מטה נרחבת שהציבור הוזמן לקחת בה חלק. הוועדה דרשה וקיבלה מהמשטרה הרבה מאוד נתונים, שהצביעו באופן מובהק על שיטור יתר לא אגב הפגנות. שוטר פונה לנער שיושב על ספסל כמו שלא יפנה לאף נער אחר בישראל.״
״הדוח פיענח לא רק פתיחת יתר של תיקים, או פניית יתר לקטינים להזדהות אלא גם את כל השרשרת לאחר מכן- החלטת התביעה המשטרתית להמשיך בהליכים, ההחלטה להגיש כתב אישום, ההחלטה להמליץ על מאסר ולא על דרכי טיפול והחלטת השופטים עצמם- אין חוליה שלא טעתה בדרך חלק בגלל טעות וחלק בגלל גזענות מוסדית. קמה במשרד המשפטים היחידה למאבק בגזענות שעסקה ביישום הדוח. אפשר לבוא בטענות להרבה גורמים אך במשטרה היה קצין שהקפיד לעסוק ביישום ולאורך השנים ראו ירידה ניכרת בהיקף פתיחת התיקים נגד יוצאי אתיופיה וכן בכליאת קטינים.״ הוסיף פלמור.
״ב-2018 יזמנו את סמכות הנשיא להזמין את הציבור להגיש בקשות למחיקת הרישומים ועשינו פעולות רבות לעידוד הציבור ואני לא חושבת שהדבר מופרך. בינתיים הזמן חולף וחלק מהתיקים התיישנו ונמחקו מעצמם.
ביחס למחאת 2019 אין סיבה שלא לדרוש ממחוז ת"א להביא את הנתונים כשמדובר בתאריך ספציפי- כמה אנשים נעצרו, כמה תיקים נסגרו, כמה מקרים היו של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו". אמר לסיום.
ח"כל שלמה מולה: "בפברואר 84 אמרו לנו שאנחנו לא מספיק יהודים להגיע למקווה. את כל מה שהשגנו במדינה השגנו במאבק עיקש ערכי ומוסרי והחברה שלנו נמצאת היום במקום אחר. ברור שיש פה עוול וחובת נבחרי הציבור לתקנו".
ד"ר נורית יכימוביץ כהן ראש תחום ביטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "פנינו למשטרה ואנחנו ממתינים לנתונים על יוצאי אתיופיה. מכיוון שהמשטרה העבירה נתונים למבקר המדינה וליחידה לתיאום המאבק בגזענות, אנו יודעים שהמשטרה יודעת לפלח אותם, אך מכל הפעמים שפנינו למשטרה לנתונים על יוצאי אתיופיה, קיבלנו נתונים רק פעם אחת על עבירת שוטטות.״
״הנתונים של שימוש בכוח שלא כדין עוד יותר בעייתיים כי מערכת המחשוב של המשטרה לא נמצאת באוריינטציה לנושא. אין מידע טוב ומהימן על שימוש בכוח וגם כאשר נאסף המידע הוא לא תמיד מפורסם. אי אפשר להבין מהנתונים אם התיק הוא בגלל ההפגנה או בגלל משהו אחר". הוסיף.
עו"ד רינה איילין גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה: "אנחנו תומכים בהצ"ח החיונית והחשובה שתוכל לתקן במעט את מה שנעשה ליוצאי אתיופיה. כשמסתכלים על הנתונים האחרונים שיש משנת 2022, בקרב יוצאי אתיופיה ישנו שיעור פתיחת תיקים של 3% שזה פי 1.7 משיעורנו באוכלוסיה וגם אם היה שיפור זהו שיפור מזערי. בנוסף, נתונים נוספים הראו שבין 2018 עד 2020 נפתחו 357,350 תיקים שסווגו תחת עבירות נגד הסדר הציבורי מתוכם 14,667 ליוצאי אתיופיה- שזה פי 4 לעומת השיעור שלנו באוכלסייה. ניתן לראות גם כי שיעור התיקים שנפתחו בגין הפרת הסדר הציבורי בקרב יוצאי אתיופיה עמד בשנת 22-21 על 46% לעומת 39.4% בכלל האוכלוסייה".
מ"מ היו"ר ח"כ פינדרוס: "נבקש שהמשטרה תעביר את הנתונים לכנסת. אם לא תביאו נתנים אלו יהיו הנתונים שעליהם נסתמך. אתם מקשים על עבודת הכנסת בכך שאתם לא מעבירים את הנתונים".
רפ"ק טל פז קמ"ד יועמ"ש אח"מ ותטכנולוגיות במשטרה: "נעביר את הנתונים שהיו לנו. המשטרה לא יוצרת קטגוריות של לפי מחאות".
גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנחטפה: "אברה מנגיסטו ומשפחתו היו שם שנים ארוכות לפנינו, ולא להאמין שמשפחתו הייתה צריכה לעבור את הגיהנום שאנחנו עוברים עכשיו "רק" 143 ימים, שנים שבהן אמרו להם לשתוק ואברה לא חזר הביתה. אברה צריך להיות בין הראשונים שחוזרים הביתה בגלל החוב המוסרי האדיר שלנו כעם כלפיו. רק במוצ"ש ראינו אלימות משטרתית ומכתזית גם כלפי משפחות חטופים. הפעם הראשונה שראיתי מכתזית כלפי אזרחים הייתה במחאת יוצאי אתיופיה ולא האמנתי שזה דבר שיכול לקרות במדינה דמוקרטית. אלימות זו שהופנתה כלפיהם הגיעה גם אלינו ולכל אזרחי ישראל".
