סטודנטים ישראלים בעולם: "יש כאן יותר דגלי אש"פ מאשר ברמאללה"

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חבר הכנסת עודד פורר, התכנסה היום (שני) לדיון בנושא "הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם". הצעה דחופה לסדר היום – של חברי הכנסת דן אילוז, משה טור פז ואוהד טל.

מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, הקמפוסים בצפון אמריקה הפכו לאחד ממוקדי האנטישמיות המרכזיים, לצד הפגנות פרו פלשתינאיות. האנטישמיות בקמפוסים מקודמת גם על ידי מרצים ואנשי סגל. לפי הנתונים של ארגון "הלל" מאז פרצה המלחמה בישראל נרשמו כ-700 תקריות אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, מדובר בעליה של יותר מ- 700% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

סקרים שהתבצעו ברחבי האוניברסיטאות בצפון אמריקה מצאו כי 73% מהסטודנטים היהודים בארה"ב הבחינו באנטישמיות וחוו אותה באופן אישי מאז תחילת השנה האקדמית. 37% מהסטודנטים היהודים נאלצים להסתיר את זהותם היהודית, 45.5% מהסטודנטים היהודים מרגישים בטוחים מבחינה פיזית בקמפוסים. בסקר שנעשה בצרפת לפני המלחמה, נמצא כי 9 מתוך 10 סטודנטים יהודים היו קרבנות לאירועים אנטישמיים. באוסטרליה, 64% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באוניברסיטאות שבהן הם לומדים.

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "המאבק באנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם זה מאבק על הזהות היהודית כולה. הסטודנטים היהודים ברחבי העולם מתמודדים עם תופעות מאוד קשות של גילויי אנטישמיות ואנחנו כוועדה עסקנו בכך כבר לפני כשנה. אני מצפה ממשרד התפוצות לרכז פורום של כל הארגונים האזרחים בקמפוסים השונים כדי לנסות לסייע ולתכלל את הפעילות של כולם.

״התגובות של ראשי האוניברסיטאות בעולם לאירועים האנטישמיים היא רפה מדיי וצריך להפעיל יותר לחץ כדי למגר את התופעה הרעה הזאת. אנחנו עושים מאמצים כדי להגדיר את הציונות כערך מוגן בקמפוסים. זאת צריכה להיות דרישה שלנו אל מול הממשל האמריקאי וזה יסייע מאוד לסטודנטים היהודים והישראלים ברחבי העולם. רוב הפעילות הישראלית והיהודית בקמפוסים נעשית באופן התנדבותי, מדינת ישראל צריכה יותר לסייע לארגונים היהודיים בקמפוסים". הוסיף.

ידין אלדר, אונ' גלזגו בסקוטלנד: " מאז פרצה המלחמה באוקטובר, זרקו לי אבנים על החלון, האוניברסיטה ביקשה ממני להוריד את דגל ישראל שהיה תלוי לי על החלון בדירת המגורים וקיבלתי איומים ברצח ברשתות החברתיות. באוניברסיטה בסקוטלנד יש היום יותר דגלי אש"פ מאשר ברמאללה. אני מכיר פה סטודנטים יהודים ואף אחד לא מחצין את הזהות שלו בגלוי. רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות מציגות את ישראל בצורה השלילית ביותר בלי שום איזון".

גל מלכה, הסוכנות היהודית: "יש לנו שליחים במגוון גדול של מדינות ברחבי העולם. בחמשת החודשים האחרונים יש עלייה של 50% בהשתתפות של ישראלים ויהודים באירועים פרו ישראלים. הנתונים האלה מעידים על הבעת אמון גדולה בשליחים הישראלים של הסוכנות שנמצאים בשטח. יש שליחים של הסוכנות שפתחו את שנת הלימודים האקדמית ברחבי העולם לאחר שלחמו בעזה ואיבדו בני משפחה. כל אוניברסיטה בארה"ב שמקבלת מימון מכספי ציבור יכולה להיות נתבעת על גילויי אנטישמיות שמתרחשים בשטחה. צלב קרס נחשב לנורמלי בקמפוסים והוא לא מדווח כפשע שנאה. השלטונות מקבלים דיווחים רק על אירועים שהם יש אלימות של ממש".

ח"כ דן אילוז: "הפעילות הציבורית שלי התחילה כיהודי בקמפוס בקנדה. בסיוט הכי גדול שלי לא דמיינתי שהדיקן שלימד אותי לא יכול להגיד שהקריאות לרצח עם זאת הסתה לאלימות. אנחנו כאן בוועדה מצדיעים לאותם סטודנטים יהודים וישראלים שעומדים איתן אל מול מתקפות אנטישמיות ברחבי העולם. ממשלת ישראל צריכה לעשות יותר כדי להיאבק בתופעה של אנטישמיות במרחב הלימודים הגבוהים ברחבי העולם. יהודי העולם נמצאים במצב חירום. אני מוזמן לדבר השבוע בקמפוס בארה"ב, אך טרם קיבלתי אישור אבטחתי לכך בשל המתיחות האנטישמית שנמצאת שם".

ח"כ אוהד טל: "ראיתי את היהודים בקמפוסים בעולם ואנחנו נמצאים בלב מלחמה לא רק בעזה ובלבנון אלא גם באוניברסיטאות ברחבי העולם. הסיוע לקהילות היהודית הוא חשוב מאוד, אל מול משאבים נמוכים לצורך סיוע. מעבר להערכה ולהצדעה צריך לטייב את התקציבים שמוקדשים לסיוע ברחבי העולם".

רן נתנזון, משרד החוץ: "הזכות לרכישת השכלה היא זכות יסוד של כל אדם. אנחנו נעמוד לצד הסטודנטים הישראלים ברחבי העולם כדי לאפשר להם ללמוד בכל מקום ברחבי הגלובוס. אנחנו נוקטים בכל הכלים הדיפלומטיים שעומדים ברשותנו כולל שיחות עם ראשי האוניברסיטאות ועם בית המחוקקים המקומי בכל מדינה. אין לנו קו חם רשמי להגשת תלונה על אנטישמיות בקמפוסים. הנציגויות שלנו עובדות אל מול כל הארגונים הישראליים המקומיים שהם מדווחים על אירועים אנטישמיים. צריך לעשות מאמץ משולב של כלל הארגונים השונים כדי להיאבק באנטישמיות".

מאיר הולץ, מנכ"ל "מוזאיק יונייטד": אנחנו נדע לייצר מענים שונים וחדשים באמצעות כל קורא שיתפרסם בקרוב שיעמוד ע"ס של 8 מיליון שקלים. בשנת הלימודים האקדמית הקרובה ממשלת ישראל תשקיע 48 מיליון שקלים להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם".

ח"כ סיימון דווידסון: "ספורטאים ישראלים שמייצגים את המדינה נתקלים באירועים אנטישמיים ברחבי העולם בדומה לסטודנטים בקמפוסים. ההיסטוריה חוזרת, הורי שהם ניצולי שואה החביאו את הזהות היהודית שלהם וכך קורה גם עתה ברחבי העולם. כאזרח ישראלי כואב לי לדעת שיהודים מפחדים להפגין את יהדותם בעולם".

נגה ברנר סמיה, מנכ"לית ארגון "הלל" בישראל: "אנחנו נמצאים במתכונת של עבודה בחירום. המשימה שלנו היא להעניק זהות יהודית חיובית לצעירים בקמפוסים בעולם ולא להיאבק באנטישמיות. מאז שפרצה המלחמה ההתארגנות שלנו שינתה את פניה בשל האירועים האנטישמיים שגוברים. אנחנו חווים עלייה של 700% באירועים האנטישמיים".

שלי וולקוביץ, מנכ"לית ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים (WUJS): "אנחנו הולכים ומגישים תביעות כנגד קמפוסים שיש בהם גילויי אנטישמיות. אנחנו זקוקים לקבל עזרה מממשלת ישראל כדי לייעל את התהליכים שלנו. אנחנו צריכים לגבש תוכנית אסטרטגית מוסדרת כדי להביא להצלחות בזירה המשפטית הבינלאומית".

פיני יצחקי, ראש הזירה הישראלית במשרד ראה"מ: "מעבר לארגונים הרשמיים שאנחנו מפעילים, אנחנו מתכללים יחד עם משרד התפוצות הרבה מאוד פרוייקטים ישראלים בתוך הקמפוסים. הישרלאי והיהודים בקמפוסים נמצאים בלב זירת האנטישמיות וההסברה ואנחנו מתמקדים ביצירת תכנים ממוקדים לאירועים ספציפיים".

יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר סיכם את הדיון: "יש צורך בתיאום אל מול הארגונים השונים ויציאה לקמפיין משותף בקמפוסים ברחבי העולם. אני רואה בחומרה את ההיעדרות של משרד התפוצות מהדיון הנוכחי. מבקש ממשרד החוץ וממשרד התפוצות להעביר לוועדה את תוכנית ההיערכות שלהם לחודש האפרטהייד ברחבי העולם.״

״בנוסף, אני מבקש ממשרד החוץ להעביר את הנתונים לגבי פניית השגרירים ברחבי העולם לרשויות המקומיות לגבי תלונות על אירועים אנטישמיים. משרד החוץ מתבקש להעביר את מספר הנציגויות הישראליות בקמפוסים ואת מספר הנציגויות של הרשות הפלסטינית ברחבי העולם. ומבקש ממשרד החוץ לדעת כיצד הם פועלים להפיכת הציונות כערך מוגן בעולם". אמר לסיום.