פרסום מאמרי דיעה של רופאים ישראלים במגזינים מקצועייים בעולם, אינו אירוע שבשגרה, קל וחומר בימי המלחמה הנוכחית. פרופ' אלון הרשקו מהדסה, חבר הנהלת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, קיבל הזדמנות לפרסם מאמר דיעה במגזין Annals of Allergy Asthma & Immunology , שיש לו חשיפה נרחבת בעולם, בקרב רופאים וחוקרים.
בתחילת המאמר מתאר כך פרופ' הרשקו את המלחמה: המלחמה החלה ב-7 באוקטובר 2023. לדרום ישראל פלשו מחבלים מארגון הטרור חמאס. טבחו ביותר מ-1400 בני אדם, לקחו 240 בני ערובה וביצעו פשעים חמורים, כמו: עינויי אזרחים, אלימות מינית ושריפת בני אדם חיים. האירועים הקשים הובילו למלחמה בקנה מידה מלא ולהתלקחות צבאית גם בצפון מדינת ישראל, באזור הגליל ודרום לבנון. זוהי טרגדיה נוראה, שעלולה להמשך עוד זמן רב וטראומה קשה לאוכלוסיות רחבות.
גם קהילת רופאי ומדעני האלרגיה והאימונולוגיה בישראל נפגעה. היקף הניסויים הקליניים צנח במהירות, פעילויות מעבדה פחתו מאוד. חוקרים צעירים גוייסו לשירות מילואים בצבא, הפעילות האקדמית נפגעה גם היא, במיוחד בדרום ישראל, סמוך לגבול לעזה, היות וסטודנטים לרפואה, אנשי צוות רפואי ואנשי סגל באקדמיה, נהרגו או נחטפו במתקפת הטרור ב- 7 באוקטובר. מוסדות האקדמיה דחו את פתיחת שנת הלימודים האקדמית ורבים מהחוקרים והרופאים הפוסט-דוקטורנטיים מיהרו לעזוב את ישראל, בין היתר משום שמבין בני הערובה, שהובלו לעזה, היו לא מעט בעלי אזרחות זרה, עובדה שפגעה בביטחון הזרים ששהו בארץ עם תחילת המלחמה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ובכלל, מציין פרופ' הרשקו, מערכת הבריאות הישראלית נפגעה מאוד במלחמה, עקב מחסור כוח אדם וריבוי נפגעים, גם בצד הטיפול הרפואי השוטף באוכלוסיה.
המאמר מתייחס גם לבעיית העקורים הישראלים: 130,000 תושבים בארץ שנעקרו מבתיהם – בדרום המדינה ובצפון, והעובדה שהפינוי שלהם מבתיהם מהווה אתגר איך להמשיך ולספק להם מענה רפואי רציף, מתמשך והכרחי.
פרופ' הרשקו מתאר את ההתגייסות בהתנדבות של חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, שפתחו מרפאות ניידות באזורים אליהם פונו תושבים, וסיפקו שירותי רפואה בסיסיים של ימי שגרה, כמו: ייעוץ אלרגולוגי, בדיקות תגר, מרשמי תרופות ומעקב רפואי שוטף אחר.
פרט מענין אחר שהזכיר הוא העובדה שהכנס השנתי של האיגוד נערך בחודש דצמבר 2023 במרכז תל אביב, שעה שהיתה מתקפת רקטות של חמאס על תל אביב.
במאמר הוא טוען כי מוקדם עדיין לקבוע את השפעת המלחמה על מצב החולי הכללי בישראל, אם כי מתחילות להתגלות השלכות תופעת הפוסט טראומה על המצב הפיזי והנפשי של האוכלוסיה, וברור כי לשחיקה ולמתחים הרגשיים תהיינה השלכות רוחב חמורות, לרבות בתחום החמרת מחלות של מערכת החיסון.
הפסקת טיפול רפואי בבתי החולים בישראל למטופלים מעזה:
נושא אחר שמתאר הרשקו במאמר, הוא העבודה המשותפת והמקצועית במערכת הבריאות הישראלית של יהודים וערבים. כך הוא מתאר: "היחידה שלנו לאלרגיה ואימונולגיה קלינית בביה"ח הדסה, משרתת את תושבי ירושלים, עם אוכלוסייה שבה שני שליש יהודים ושליש ערבים. בעבודה משותפת המבוססת על אתיקה רפואית, סולידריות וכבוד הדדי, אנחנו בצוות יהודים וערבים נוצרים ומוסלמים, משתפים פעולה ומטפלים בהרמוניה בכל סוגי המטופלים. עם זאת, אחת התוצאות המצערות של המלחמה היא הפסקת השירותים הרפואיים, שניתנו בבית החולים אצלנו ובבתי חולים אחרים למטופלים מרצועת עזה".
עד המלחמה, מתאר פרופ' הרשקו, ניתנו היתרי כניסה לישראל לתושבים מעזה שנזקקו לטיפול רפואי. הוא מסביר כי, שיעור גבוה של נישואי קרובים במזה"ת מביאים לתחלואה גבוהה של חסר חיסוני ראשוני בעזה, וכי בתיה"ח הישראלים טיפלו מידי שנה במאות ילדים פלסטינים מהרצועה בשל בעיה זאת.
עוד מוזכרת במאמר מצוינות רפואת האלרגיה והאימונוגיה הקלינית הישראלית ושיתופי הפעולה המדעיים הרפואיים עם גורמים בעולם לאורך השנים.
פרופ' הרשקו מותח ביקורת על עולם הרפואה הבינלאומי
פרופ' הרשקו מודה על תמיכה ברופאים בישראל מצד עמיתים בחו"ל, לאחר מתקפת 7 באוקטובר, ויחד עם זאת, מזכיר באכזבה כי במקרים מסוימים ארגוני רפואה ועמיתים נמנעו מהבעת תמיכה ברורה וגלויה בישראל, בתירוץ שהיא תשמע כהתבטאות פוליטית.
הוא גם מבקר במאמר את התמיכה המזעזעת והדלה מידי שהתקבלה מקולגות בעולם הרפואה, בענין הדרישה להכניס מזרק אפיפן לנער צעיר, שנחטף לעזה וסובל מאלרגיה קשה לבוטנים (יגיל יעקב, שבינתיים שוחרר מהשבי).
כמו כן, מביע כעס על כך שכלל החטופים מישראל, מגיל 9 חודשים ועד 86, לא מקבלים בשבי טיפול רפואי בסיסי, לא מקבלים תרופות ואביזרים להם זקוקים, כמו משאפי אסתמה, ולא זוכים לביקורים של נציגי כל ארגון רפואי בינלאומי באשר הוא.
בסיום המאמר קורא פרופ' הרשקו לקהייליה הרפואית בעולם להקפיד על קודים של אתיקה ומוסר, להאבק בטרור ולשמר את האמונה באנושות.