בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בימים אלה את ערעורו של בית החולים תל השומר, והטיל עליו, ועל משרד הבריאות המפעיל אותו, לפצות צעיר כבן 32 ב-1.28 מיליון שקלים, בשל רשלנות רפואית, שארעה בנעוריו. פסק דין זה שם קץ לסאגה משפטית שארכה לא פחות מ-7 שנים.
את התביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית, הגישו, בשם הצעיר, עורכי הדין נתנאל בירן ואיילת זינגר, ממשרד עורכי הדין בירן ושות'. התביעה הוגשה בעת שמלאו לצעיר 25 שנים. לדברי עורכי הדין זינגר ובירן, ההתיישנות בתיקי נזיקין עומדת על פי רוב על 7 שנים, אך ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית, בגין מקרים שאירעו לתובעים בהיותם קטינים, עד הגיעם לגיל 25, שבע שנים לאחר שהפכו לבגירים.
בתביעה אותה הגישו עורכי הדין בירן וזינגר, נטען כי בשנת 2008, בהיותו בן 16 בלבד, פונה התובע לבית החולים תל השומר, בעקבות תלונות על הקאות וכאבים עזים בבטן. בבית החולים אובחן התובע כסובל מדלקת בתוספתן. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, טופל באנטיביוטיקה ושוחרר לביתו במצב טוב.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
על פי התביעה, בחלוף כתשעה חודשים מהניתוח, פנה התובע בשנית למרכז הרפואי תל השומר, וגם הפעם התלונן על הקאות וכאבים ברום הבטן. בצילום CT שנערך לו בבית החולים אובחנה אצלו חסימת מעיים קלה ולא ספציפית והוא טופל במתן נוזלים ותרופות, טיפול שלא הוביל לשיפור במצבו.
עקב כך אושפז התובע במחלקה הכירורגית של המרכז הרפואי, באבחנה משוערת של הרעלת מזון, בין היתר בשל מידע שהעביר אודות ביקור במסעדה יום קודם לכן עם חבריו. למחרת, כשחל שיפור במצבו – הוא שוחרר לביתו.
בחלוף שלושה ימים משחרורו מאשפוז, בעת ששהה בטיול כיתתי בעיר אילת, החל התובע לסבול מהקאות, בחילות וכאבי בטן חזקים ופתאומיים. הוא פונה למרכז הרפואי יוספטל בעיר ואושפז לבדיקות.
יום לאחר אשפוזו, התגלה בבדיקת אולטרסאונד בטן אותה עבר, כי הוא סובל מלולאות במעי. למחרת, בעודו מאושפז, אובחנה אצלו חסימה מתגברת במעי דק, והוא הובהל לניתוח, במהלכו עבר כריתת חלק ניכר מהמעי הדק – באורך של כ-56 ס"מ. הרופאים המטפלים בבי"ח יוספטל העריכו כי הרקע לחסימה נבע מהידבקויות במעי.
בתביעה, אותה הגישו עוה"ד בירן וזינגר, נטען כי חסימת המעי שממנה סבל התובע, החלה כבר בעת אשפוזו במרכז הרפואי בתל השומר, שלושה ימים קודם אשפוזו בבי"ח יוספטל, אך הוא שוחרר לביתו עם אבחנה שגויה, זאת למרות שנותח באותה השנה באותו המרכז הרפואי, וחרף העובדה שהידבקויות בחלל הבטן לאחר ניתוחים הינה תופעה נפוצה עד מאד.
בתביעה נטען כי בעת אשפוזו בתל השומר לא בוצעה לנער בדיקת CT כנדרש, וכתוצאה מכך חסימת המעי שממנה סבל אובחנה באיחור ניכר. איחור זה גרם לכך שהרופאים במרכז הרפואי יוספטל נאלצו לבצע בו ניתוח דחוף, ולכרות חלק משמעותי מהמעי הדק, תוך גרימת נזקים גופניים משמעותיים לתובע.
לתביעה צורפו חוות דעת רפואיות שתמכו בגרסת התובע, באחת מהן נטען כי כתוצאה מהאיחור באבחנה, נותח התובע באיחור של כמה ימים. אילו היה נשאר בבית החולים תל השומר ומאובחן בזמן, כך על פי חוות הדעת, לא היה צורך בכריתת המעי הדק ולא הייתה נגרמת לו כל נכות.
מומחה מטעם בית המשפט חיזק את עמדת התובע וקבע כי "לא היה די בביצוע בדיקת צילום בטן כדי לשלול הידבקויות; בית-החולים תל-השומר נדרש לבצע גם בדיקת CT בטן עובר לשחרור התובע מבית-החולים; בדיקת CT בטן יכולה ללמד על קיומה של חסימה ומיקומה וכן ללמד על עובי המעי ובכך לחתור לשלילת חסימה מכנית".
בפסק הדין, שהתקבל בחודש אפריל 2023, קבעה כב' השופטת לימור רייך, סגנית נשיא ביהמ"ש השלום בהרצליה כי "בענייננו אני סבורה, כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע בכך שנמנעה מלבצע בדיקת CT בטן וכפועל יוצא מכך, נמנעה מן התובע ראיה בעלת פוטנציאל להוכחת קשר סיבתי בין העדר ביצוע הבדיקה בפועל לבין הצורך בכריתת המעי הדק".
השופטת רייך שוכנעה שהתובע הרים את נטל ההוכחה בכל הנוגע לבירור הרפואי הלקוי שאותו עבר בבית החולים תל השומר. לדבריה, למרות שהתובע לא הצליח להוכיח את מידת השפעתה של נכותו הרפואית על כושר פעולתו הכללי, היא איננה יכולה לשלול שנכות זו לא משפיעה על כושר עבודתו.
עוה"ד בירן וזינגר ביקשו מבית המשפט להורות לבית החולים תל השומר, ולמשרד הבריאות המפעיל אותו, לפצות את התובע בגין הפסדי שכר לעתיד, בגין כאב וסבל, ובכן בשל אובדן ימי עבודה וצורך בעזרת הזולת.
השופטת רייך קיבלה את בקשתם, ופסקה כי הנתבעים יפצו את התובע בסך של 816,255 שקלים, ובנוסף ישלמו שכר טרחת עו"ד בסך של 191,003 שקלים.
במרכז הרפואי תל השומר לא שבעו נחת מפסק הדין, ובאי כוחו הגישו ערעור על ההחלטה. התובע, מנגד ערער על רכיבים מסוימים בפיצוי שנפסק לו.
בימים אלה דחו כבוד השופטות חדוה וינבאום וולצקי, סיגל רסלר-זכאי ואורלי מור-אל, מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, את ערעורו של המרכז הרפואי, וקבעו כי בפסק דינו של ביהמ"ש השלום לא נפל כל דופי.
מנגד, קיבלו השופטות את ערעור הצעיר על גובה הפיצוי שנפסק לו, ופסקו כי הוא יפוצה בסך כולל של כ-1.28 מיליון ש"ח, דהיינו, תוספת של כ-260,000 ש"ח על הסכום שנפסק בבית-משפט השלום.
